אלכסנדר הגדול

מריבות, קרבות אגו והרבה מאוד פוליטיקה - אאוט • מחויבות, הקרבה וכדורסל אטרקטיבי - אין • אלכסנדר ג'ורג'ביץ', שהיה חלק מדור הזהב הסרבי, משיב את האימפריה לימיה היפים • הערב הוא והנבחרת בגמר אליפות העולם מול ארה"ב

אלכסנדר ג'ורג'ביץ'. מעוטר כשחקן וכמאמן, צילום: רויטרס

אין מתאים יותר מאלכסנדר ג'ורג'ביץ' להיות חתום על הקאמבק של סרביה לצמרת הכדורסל העולמי. המאמן היה שייך כשחקן לדור הזהב האחרון של המדינה וראה איך הענף הכתום דעך בה בשנים האחרונות בצורה מהדהדת. הערב (22:00, ספורט 5) הוא כבר יאמן אותה בגמר אליפות העולם מול ארה"ב, לאחר ששלשום ניצחה את צרפת 85:90.

ג'ורג'ביץ' מייצר בטורניר הזה לא רק דור של שחקנים גדולים כמוהו, אלא גם כזה שנאמן מאוד לנבחרת, בדומה לשנים שקדמו ליוגוסלביה הגדולה לפני הפיצול וגם אחריו. אלה היו הימים הגדולים של ג'ורג'ביץ', סשה דנילוביץ', ולאדה דיבאץ' ובהמשך גם דיאן בודירוגה. בין 1995 ל־2002 זכו הסרבים בשלוש אליפויות אירופה, שתי אליפויות עולם ומדליית כסף אולימפית.

מאז הגיעו רק פעמיים להישגים: גמר היורובאסקט ב־2009 וחצי גמר המונדובאסקט הקודם ב־2010. אבל בדרך היו נפילות אדירות - מקום 11 באולימפיאדת אתונה 2004, מקום 13 באליפות אירופה 2007 והשיא היה אי העפלה לרבע גמר אליפות אירופה 2005, שאותה אירחו. אז נשא ז'לימיר אוברדוביץ' המאמן את נאום "בית המשוגעים" המפורסם. "אם הייתי ממשיך לאמן את הנבחרת הייתי מגיע למוסד סגור", אמר אז.

הרגע הזה היה סימפטום למחלה שהתפשטה בנבחרת הסרבית: חוסר המחויבות. הרבה שחקנים התחילו להרוויח סכומי עתק, רבים מהם הגיעו לאן.בי.אי והפכו מפונקים וחסרי אכפתיות. בלא מעט טורנירים סרביה הופיעה בהרכב חסר כי כוכבים לא באו, או כי מאמנים ויתרו מראש על "הטובה" שיעשו להם.

הסרבים חוגגים את הניצחון על צרפת ואת ההעפלה לגמר אליפות העולם // צילום: רויטרס

כמו כן, סרביה הפכה סמל למריבות, לקרבות אגו ולהרבה פוליטיקה, שאכלו כל חלקה טובה בנבחרת הייצוגית. להישגים נאים של הנבחרות הצעירות, למשל, לא היתה המשכיות בנבחרת הבוגרת. לכך אפשר להוסיף עצירה בייצור הכוכבים או בהתפתחותם. ב־2009 וב־2010 היתה פתאום עדנה לנבחרת, שאותה אימן דושאן איבקוביץ'. המאמן הוותיק הגיע עם חבורה צעירה, רעבה וכישרונית מאוד וזכה פעמיים במדליות באליפויות אירופה והעולם.

אבל החבורה הזו לא התפתחה למה שציפו ממנה, לא מעט בגלל קבלת החלטות לא טובה של שחקנים. שחקני העתיד שהיו אמורים להחזיר את סרביה לצמרת נדחקו או נעלמו: נוביצ'ה וליצ'קוביץ', אורוס טריפקוביץ', מילנקו טפיץ', מרקו קשיי, מילאן מאצ'בן ואיבאן פאוניץ'. רק מילוש תיאודוסיץ' שרד בטופ. בשתי אליפויות אירופה האחרונות ב־2011 וב־2013 הסרבים סיימו במקום השביעי.

המאמן הנוכחי ג'ורג'ביץ' היה מחובר מאוד כל השנים לכדורסל בארצו, למרות שלא אימן את הנבחרת ומיעט לאמן באופן כללי. "היו לנו הרבה בעיות במשך השנים של הגעת שחקנים לנבחרת, פציעות וסיפורים שאתם לא יודעים", אמר, "המשימה שלי היתה לשנות את זה. אנחנו חייבים לכבד את ההיסטוריה שלנו".

גם בימים הכי גרועים אנשי הכדורסל בסרביה ואוהדי הכדורסל במדינה המשיכו לחשוב שהמדינה שלהם היא מעצמה. היה צריך מישהו שיחזיר את הגאווה וג'ורג'ביץ' עשה זאת. הוא השיב לנבחרת גם את המחויבות וגם את הכדורסל ההתקפי הקטלני. כשתיאודוסיץ', למשל, מסתכל לספסל הוא רואה שם גם שחקן עבר גדול, גם דמות שהיתה תמיד מחויבת למדים הלאומיים וגם רכז מהטובים שהיו. לא פלא שהוא מספק אליפות גדולה. בעבר פציעה היתה תירוץ מיידי להיעדרות של הכוכבים הגדולים מהנבחרת. הפעם ננאד קרסטיץ' הגיע פצוע ועולה מהספסל לכ־15 דקות בכל משחק. לא בטוח שאצל מאמן אחר זה היה קורה. "עם כמה דברים שאני מאמין בהם מעומק ליבי יצרנו משהו גדול", אמר ג'ורג'ביץ'. עלייה לגמר שווה עבורם זכייה. אף אחד לא מפנטז על הזהב מול ארה"ב. כבר עכשיו מרגישים בסרביה שהכדורסל חזר הביתה.

שחקני נבחרת ארה"ב. זמן נקמה? // צילום: רויטרס

בארה"ב מאוכזבים מכך שלא יפגשו את ספרד

ערב גמר אליפות העולם, ועושה רושם שבארה"ב עוסקים בעיקר באכזבה מזהות היריבה שהם יפגשו היום. במשך כל החודש האחרון התכונן הסגל הנוכחי, שנחשב לדי "אפרורי" בהשוואה לעבר, לגמר בלתי נמנע מול ספרד. קו הגבוהים האמריקני הכין את עצמו למפגש מסקרן מול שלישיית אן.בי.אי לגיטימית - האחים מארק ופאו גאסול וסרג' איבקה, אבל כל התכנונים האלה נזרקו לפח הזבל של ההיסטוריה.

"כולכם המשכתם להגיד שאנחנו לא יכולים לנצח את ספרד", אמר לתקשורת בארה"ב קנת פאריד, מועמד בולט לתואר הפתעת הטורניר וה־MVP שלו בו בזמן, "כשספרד תוכל לפגוש אותנו בגמר, דברו איתי". הפורוורד אף הודה בכך שהוא מאוכזב מאי העפלתם של הספרדים לגמר, "רציתי לנצח אותם אצלם בבית".

האמריקנים יעלו היום פייבוריטים מתמיד לגמר, למרות שיפגשו כנראה את הנבחרת החזקה ביותר שאיתה התמודדו כל הטורניר. את שלושת משחקיהם האחרונים בשלב הנוקאאוט ניצחו בהפרש ממוצע של 31.3 נקודות. ב־2002 היו אלה פז'ה סטויאקוביץ' וולאדה דיבאץ' שהובילו את סרביה לניצחון 78:81 על ארה"ב באינדיאנפוליס ברבע גמר אליפות העולם, בדרך לזכייה חלומית בטורניר. האם היום, באיחור של 12 שנה, תגיע הנקמה הספורטיבית?

israelhayom

הכתבות ועידכוני הספורט החמים אצלך בטלגרם

להצטרפות
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר