"הייתי 12 שנים תחת עבדות טוטאלית"

"התברר שבמדינת ישראל לאנשים כמו הנאשם, שמסרסרים בגוף ובנפש, יש את היכולת להמשיך בכך כי אין שופטים שמפסיקים את זה. אני הייתי 12 שנים תחת עבדות טוטאלית. אם מדינת ישראל לא היתה משחררת אותי, אני הייתי עדיין במאסר עולם". כך הגיבה אתמול בזעם מ', אחת מנשותיו של גואל רצון, לאחר שהוא הורשע בשורה של עבירות מין - אולם זוכה מעבירה של החזקה בתנאי עבדות.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המתלוננת, שבינתיים למדה משפטים, אמרה לעיתונאים כי "בשנת 2014 היתה צריכה לצאת הכרעה נאורה שתשלח מסר לכלל הציבור".

מ': "לאנשים כמוהו יש היכולת להמשיך"

אישה אחרת, שלא הגיעה לבית המשפט, החליטה להפוך את יום הכרעת הדין, שעבור נשים רבות היה יום קשה במיוחד, ליום כיף לה ולשמונת ילדיה. "בחרתי ליהנות ולחיות את החיים כמו שצריך", סיפרה האישה, "עברתי מזמן את שלב העיכול. היה מובן לי שהוא יזוכה בחלק מהדברים מכורח הנסיבות והמציאות השפויה. בחורה בגירה, שמגיעה למקום כזה והיא אחראית למעשיה, לא יכולה להאשים את כל העולם שהיא קורבן. מצאתי את הכוח לצאת מהמקום ההוא".

נשותיו של רצון בביהמ"ש, אתמול  //  צילומים: רוני שיצר

גילה אשרת, יו"ר ויצו ישראל, אמרה בתגובה לזיכויו של רצון בעבירת החזקה בתנאי עבדות: "מדובר בהחלטה מצערת של מערכת המשפט, שעשויה להשליך על הנורמות המוסריות והערכיות במדינת ישראל. לא יעלה על הדעת שבמדינה דמוקרטית ונאורה החזקה של נשים וילדים בתנאים של הזנחה, ניצול, שלילת חירותם ולקיחת שכר הנשים, כל זאת תוך כדי הפעלת משטר טרור ומנגנון שליטה וסנקציות כנגד הרצון לעצמאות או למיצוי זכויות - לא תיחשב להחזקה בתנאי עבדות".

רחל ליכטנשטיין, מנכ"לית המרכז הישראלי לנפגעי כיתות, שליוותה את נשות גואל רצון מאז התגלה דבר קיומה של הכת, אמרה כי "מבחינתן הן אכן היו בעבדות. הוא שלט בנשים בצורה טוטאלית ואפשר לראות את זה גם מהתהליך שעברו. בשלב ראשון הן היו מעריצות שלו באופן טוטאלי. מיום מעצרו נשים התחילו לשנות את הגישה. אנחנו יודעים שאם המנהיג לא נמצא בצמוד ולא מתחזק את זה באופן צמוד, זה מתרופף וזה גרם להן להתפכח".

בהכנת הידיעה השתתפו צבי הראל, יעל ברנובסקי ונצחיה יעקב

•   •   •

חוסר אונים:

בישראל אין חוק שמגדיר מהי כת

על פי נתוני המרכז הישראלי לנפגעי כיתות, בישראל קיימות כמאה כיתות, אך לרשויות אין אפשרות חוקית להגיש תלונה נגדן אם לא קיימות תלונות על פגיעה מינית או פגיעה בקטין, מאחר שבישראל לא קיים חוק אשר מגדיר כת. לפני כשנתיים וחצי משרד הרווחה הקים ועדה מיוחדת שהמליצה על הקמת אגף לטיפול בנושא. 

המפקחת הארצית לטיפול בנפגעי כיתות במשרד, אפרת שרעבי, הסבירה כי לאגף שיתוף פעולה הדוק עם המרכז לנפגעי כתות. לדבריה, נשים מפרשת רצון מלוות עם ילדיהן עד היום בתוכניות מיוחדות של משרד הרווחה. "הפעילות השוטפת שלנו עוסקת המון בהעלאת המודעות לבעיית הכתות. בין היתר, יצרנו גם קשר עם משרד החינוך והסברנו כיצד ניתן לזהות סימנים של מצוקה אצל מאות ילדים שנמצאים בחינוך ביתי והוריהם משתייכים לכת".

שרעבי סיפקה גם כמה טיפים שעל פיהם אפשר לזהות כי קרובי משפחה הפכו לחברים בכת: "שינוי של שמות; שינוי במראה; ניתוק ממשפחה ומחברים; שינוי אופי תזונה קיצוני; סדר היום משתנה או שהאדם נעשה תלוי במישהו אחרי שהוא חייב לשאול אותו באופן קבוע לגבי סדר היום; בן אדם שהיו לו תוכניות פתאום עוזב את הכל ומשתלב בקבוצה; אדם שעוסק בעבודה שלא הולמת את כישוריו, דוגמת אקדמאית שפתאום עובדת במשק בית". 

יעל ברנובסקי

•   •   •

הורשע בעבירות מין - זוכה מסעיף העבדות

אחרי יותר מארבע שנים הגיע המשפט של גואל רצון לסיומו • הורשע באונס בת משפחה • השופטים לא השתכנעו כי שלילת חופש ללא שימוש בכוח היא עבדות 

לאחר ארבע שנים וחצי, 21 נשותיו ו־49 ילדיו של גואל רצון קיבלו אתמול צדק חלקי בלבד. מנהיג הכת צפוי להישלח בקרוב למאסר ממושך, לאחר שבית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע אותו אתמול ברוב עבירות המין שבהן הואשם, אולם זיכה אותו מעבירה של החזקה בתנאי עבדות.

רצון הורשע באונס בת משפחה (לרבות קטינות), במעשה סדום, בקבלת דבר במירמה בנסיבות מחמירות ובמעשים מגונים בבת משפחה. הוא זוכה מסעיף העבדות, שכן שלושת השופטים בתיק לא קיבלו את טענת הפרקליטות שדי בכך שהנאשם שלל את חירותן, גם אם הדבר נעשה ללא שימוש בכוח. עבירה זו היא חדשה יחסית בספר החוקים (משנת 2006), והעונש המירבי עליה הוא 16 שנות מאסר. 

מחוץ לאולם נכח אתמול יגאל רצון, בנו של הנאשם, שסיפר כי הגיע לחזק את ידי אביו. לדבריו, הוא לא רואה פסול במעשיו. "הוא הביא לי הרבה אחים", אמר יגאל בסיפוק. ביחס לעונש הצפוי לאביו הוא הפליג באופטימיות. להערכתו, ייגזרו עליו שבע שנות מאסר ולאחר קיזוז שנות המעצר (כמעט חמש) "הוא ישתחרר בקרוב".

רצון נעצר בשנת 2010. במשפט טענו התובעות, עורכות הדין דליה אברמוף ורנית בר־און, כי הנאשם השתלט על הנשים, והכתיב וכפה עליהן לאמץ את תפיסת עולמו כדי שיספקו את כל צרכיו ויתאימו את עצמן לאורחות חייו. הוא הציב את עצמו בקרב הנשים כמורם מעם וכ"שווה ערך לבורא עולם". הנאשם גם גרם לנשים לראות בהולדת ילדיו שירות מרומם שיש לשאוף אליו ו"בחר את מי מהנשים להפרות ואילו יילדו לו ילדים, ששמותיהם נבחרו באופן שיפאר את שמו. הנאשם גם קבע מי מהנשים לא תהרה - ומהן מנע את זרעו".

רצון גם יצר לעצמו בקרב הנשים מעמד ודימוי של כל־יכול, של מי שניחן בכוחות־על וביכולת של ריפוי, הרס וקללה, ובאמצעות אלה קנה שליטה מוחלטת בחייהן. כמו כן, הוא דרש מהנשים לקעקע את גופן בדמותו או בשמו, קבע את מקום מגוריהן ואילץ אותן לעבוד במשק בית ועם קשישים ולהפקיד את התמורה הכספית בחשבון בנק שבשליטתו. 

ואולם, לדברי התובעות, הנאשם לא הסתפק בכך: הנאשם הפריד בין חלק מהנשים לילדיהן ולעיתים גם בין אחים, כאשר הורה שחלק מהילדים יעברו להתגורר בדירה שאינה דירת אמן. הוא התיר לנשים לצאת מבית רק באישורו, או איתו, בקבוצות של לפחות שתי נשים. נאסר על הנשים ליצור קשר עם מי שאינו מהמשפחה.

צבי הראל, כתבנו לענייני משפטטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו