מתחמם הקרב על תקציב הביטחון. רה"מ בנימין נתניהו יכנס דיון בתחילת השבוע בהשתתפות שר הביטחון משה יעלון, שר האוצר יאיר לפיד, הרמטכ"ל בני גנץ וסגן הרמטכ"ל גדי אייזנקוט כדי להכריע על גובה התוספת לביטחון ב־2015. להחלטה תהיה השפעה מכרעת על גודל הגירעון בתקציב, ובעיקר בנוגע לכמה כסף יישאר לחלוקה לצרכים אזרחיים. זהו דיון שלישי במטרה להגיע להסכמות על התוספת לתקציב הביטחון.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בדיון בקבינט הביטחוני־מדיני הפתיעה מערכת הביטחון כשהציגה דרישה לתוספות תקציב ל־2015 - ככל הנראה יותר מ־11 מיליארד שקלים. לפי הערכות "יודעי דבר", הסכום החדש מתקרב לכ־15 מיליארד שקלים. ואולם דבר זה מתנגש עם כוונותיו של שר האוצר, שתיכנן את מתווה התקציב לשנה הבאה עם תוספת של 2.5 מיליארד שקלים בלבד לתקציב הביטחון ועוד מענק "חד־פעמי" של 1.5-2.5 מיליארד שקלים למערך הלוחם בעקבות "צוק איתן" - סך הכל 4-5 מיליארד ש'.
לאחר שנתניהו הבהיר כי הביטחון קודם לכל, במשרד האוצר חוששים שמערכת הביטחון תקבל כ־7 מיליארד שקלים לתקציבה ב־2015. זאת, נוסף על כ־9 מיליארד שקלים שיקבל הביטחון למימון עלויות הלחימה הישירה ב"צוק איתן" כבר בתקציב 2014. כמו כן, מערכת הביטחון דורשת עוד 10 מיליארד שקלים החל מ־2016 כ"לקחי צוק איתן". בסך הכל מערכת הביטחון דורשת לפחות כ־30 מיליארד שקלים בשלוש שנות תקציב - 2014 עד 2016.
תוספת של 11 מיליארד ש'
באוצר מזהירים כי דרישות מערכת הביטחון "מוגזמות ומנותקות מהמציאות". לדבריהם, המספרים של מערכת הביטחון אינם מתכנסים לגירעון סביב 3% תוצר וגידול הוצאות הממשלה ב־8 מיליארד שקלים בשנה הבאה. גורמים באוצר טוענים כי "יש גבול עד כמה אפשר לתת לביטחון בלי לייבש את סדר היום האזרחי. כל שקל שיינתן לביטחון יילקח מהחינוך, מהבריאות, מהרווחה, מהעניים ומהקצבאות".
לפי הכלל הפיסקלי של גידול הוצאות הממשלה ב־2.61% בלבד, מסגרת תקציב 2015 יכולה לגדול מקסימום ב־8.2 מיליארד שקלים. לפי הנחיית היועמ"ש יהודה וינשטיין, כדי שהממשלה תקיים את הדיון התקציבי ב־16 בספטמבר, צריך האוצר להפיץ את הצעת התקציב כבר בשני הקרוב, 9 בחודש. ב־16 בספטמבר צפוי דיון מרתוני שיימשך לפחות יממה וחצי ברציפות.
במערכת הביטחון הבהירו שמבצע צוק איתן הוכיח שהמצב שאליו הגיע צה"ל ערב המבצע - בעודו בהדממה מלאה וללא תוכנית רב־שנתית במשך כארבע שנים - לא יכול לחזור על עצמו. עזה, אומרים בצה"ל ובמערכת הביטחון, היא הבעיה הקטנה של ישראל. מי שרוצה צבא חזק שיוכל לתת מענה בחזית הלבנונית, בחזית עזה ומול איראן, לא יכול לאפשר לצה"ל להגיע למצב של צבא "נכה". כאמור, הדרישה הראשונה של מערכת הביטחון היא כיסוי של עלויות המבצע - 9 מיליארד שקלים. מעבר לכך, כדי לחדש את אימוני הצבא הסדיר וצבא המילואים ולהצטייד במערכות שונות, ובהן כלים ממוגנים שנחיצותם הוכחה ב"צוק איתן", דורשת מערכת הביטחון להגדיל את התקציב לשנת 2015 מ־52 מיליארד שקלים לכ־63 מיליארד - תוספת של 11 מיליארד שקלים.
"לא לכבול את ידי צה"ל"
עוד דורשים במערכת הביטחון לבחון סוגיות אבסורדיות, ובהן העובדה שצה"ל משלם ארנונה לעיריות שלעיתים כלל אינן נותנות שירותים לבסיסים. כן דורשים בצה"ל לבחון סוגיות כגון תשלום בלו על דלק של מטוסים וספינות טילים ומע"מ על הסיוע הביטחוני האמריקני.
שר הביטחון התייחס לסוגיית התקציב ביום חמישי האחרון ואמר: "פגיעה בתקציב הביטחון, וכפועל יוצא מזה במחקר, בפיתוח ובהצטיידות, תדרדר את מדינת ישראל אל עבר מקומות שאסור לה להגיע אליהם. אי אפשר לדרוש מצד אחד צבא מאומן ומיומן, ומצד שני לכבול את ידיו. זו אינה סיסמה. ישראל זקוקה לצה"ל חזק ומוכן לכל תרחיש".
