עתידו של אשכנזי בידי היועמ"ש

בסיום חודשי חקירה ארוכים מגיעה פרשת הרפז לסיומה כאשר המשטרה ממליצה להעמיד לדין את הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי בגין מסירת מידע סודי והפרת אמונים.

יחידת להב 433 סיימה את חקירת הפרשה, שעניינה חשד לביצוע עבירות פליליות על ידי בכירים בצה"ל ובמערכת הביטחון בעבר ובהווה, בין היתר על רקע מערכת יחסים עכורה בין לשכת הרמטכ"ל לשעבר  אשכנזי ולשכת שר הביטחון דאז אהוד ברק.

ממצאי החקירה העלו, כי כנגד אשכנזי התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירה של הפרת אמונים וכי כנגד הפצ"ר דאז ומזכיר הממשלה היום, אביחי מנדלבליט, התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות של הפרת אמונים ושיבוש הליכי משפט. כמו כן התגבשה תשתית ראייתית כנגד אל"מ במיל' גבי סיבוני וכנגד עוזר הרמטכ"ל לשעבר ארז וינר לביצוע עבירה של שיבוש הליכי משפט.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הרמטכ״ל לשעבר גבי אשכנזי מתח ביקורת על כך שהמשטרה לא בדקה בחקירתה את התנהלות שר הבטחון לשעבר ולשכתו. מטעמו של אשכנזי נמסר כי ״לאחר מסע הכפשות נרחב שנמשך 4 שנים וחקירה חסרת תקדים בהיקפה, שכללה האזנה להקלטות של כל השיחות שהתקיימו בלשכת הרמטכ"ל משך כל כהונתו בניסיון לאתר מעשים פסולים כלשהם, שוב נקבע כי אין ולא היה כל ממש בטענות שהועלו נגד אשכנזי ביחס לביצוע "פוטש", למעורבות שלו בזיוף או בהדלפת מסמך הרפז. כל שנותר הוא טענה על שיחות רקע עם עיתונאים, שהן חלק מתפקידו של הרמטכ"ל, וטענה על עיכוב של 48 שעות במסירת מסמך הרפז".

 ״אשכנזי סבור כי טענות אלה משקפות חוסר הבנה של תפקיד הרמטכ"ל. הרמטכ"ל מתדרך כתבים צבאיים בנושאי בטחון, לרבות בעניינים מסווגים, והדבר משרת מטרות ביטחוניות חשובות. כך נהגו ונוהגים גם כל ראשי מערכת הביטחון האחרים מאז קום המדינה וזהו חלק חשוב בתפקידו של ראש המטה הכללי. הטענה כי מדובר בעבירה היא פשוט מופרכת", הבהירו דובריו של אשכנזי.

 באשר לטענה בדבר עיכוב של 48 שעות מפתיחת החקירה בעניין מסמך הרפז עד הפניה ליועץ המשפטי לממשלה, נטען מטעמו של אשכנזי כי ״העובדות בעניין ידועות משנת 2010, כשהפרשה נחקרה לראשונה, ולא עלתה אז טענה בעניין זה. אשכנזי הסביר כבר, כי העיכוב נבע מכך שהיה בעיצומן של הכנות לעדותו בפני ועדת טירקל לבדיקת אירועי המשט התורכי, בה אשכנזי ייצג את כל הצבא. ברור אפוא שגם בעניין זה לא בוצעה כל עבירה פלילית".

 אשכנזי הדגיש כי בניהו ווינר הם קצינים ערכיים שתרמו רבות לביטחון המדינה, והוא משוכנע כי לא ביצעו עבירה כלשהי.

עורכי דינו של מזכיר הממשלה האלוף במיל' אביחי מנדלבליט, לשעבר הסנגור הצבאי הראשי, אל"ם אשר הלפרין, רס"ן (במיל') ז'ק חן ורס"ן (במיל') איל כהן, מסרו כי, ״מנדלבליט, מסר בחקירתו תשובות מלאות ומפורטות המבהירות בצורה חד-משמעית כי כל פעולותיו במסגרת הפרשה כפרקליט הצבאי הראשי היו ראויות ונכונות. עו"ד מנדלבליט מצר על ההמלצה חסרת הבסיס של גורמי החקירה, כמו גם על הדלפות חמורות ומגמתיות של גורמי החקירה, אשר פגיעתן בהליך המשפטי קשה וחמורה".

"נראה כי גורמי החקירה לא הביאו בחשבון, או בחרו להתעלם במופגן, ממורכבות תפקידו של הפצ"ר כיועצו המשפטי של הרמטכ"ל החב כלפיו חובת סודיות וחיסיון, ומכך שעו"ד מנדלבליט הורה לרמטכ"ל להעביר את המידע כעבור שעות מספר ליועץ המשפטי לממשלה. אף מבקר המדינה, אשר בחן את הסוגיה, לא מצא רבב בהעברת המסמך לאחר מספר שעות לידיעת היועץ המשפטי לממשלה - אין כל שחר לטענת המשטרה כי עו"ד מנדלבליט שיבש את החקירה בכל דרך שהיא", הוסיפו עורכי הדין.

פרקליטות מחוז תל אביב תבחן עתה את חומר הראיות הרב בעקבות המלצת המשטרה להעמיד לדין את המעורבים בפרשה.

התובעת, עו"ד טוני גולדנברג, אשר ליוותה את חקירת המשטרה בפרשת הרפז, תבחן האם מחומר הראיות שהצטבר בפרשת הרפז, התגבשה תשתית ראייתית מספיקה להגשת כתבי אישום בפרשה.

במהלך השבועות הקרובים יתקיימו ישיבות עבודה בפרשה חמורה זו. מאחר ומדובר בחומר חקירה רב, הערכת הגורמים המקצועיים בפרקליטות היא כי הליך בחינת החומר וגיבוש ההמלצות, יארך כמה חודשים לפחות. בתום העיון בחומר תגבש התובעת חוות דעת שתועבר לפרקליט המדינה שי ניצן, והיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין. ההחלטה הסופית בעניין זה נתונה בידיו של וינשטיין. גם אם יחליט היועץ המשפטי לממשלה להגיש לבית המשפט כתב אישום כנגד המעורבים בפרשת הרפז, הוא יהיה כפוף להליך שימוע שיתקיים בפניו.   

עבירות זיוף בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי חקירה

באוגוסט 2013, החליט היועמ"ש לממשלה על פתיחה בחקירה פלילית, בעקבות חומרים חדשים שהתקבלו, ובהמשך לכך הנחה מפכ"ל המשטרה את ראש האגף לחקירות ולמודיעין, ניצב מני יצחקי, על הקמת צוות חקירה מיוחד בשיתוף מצ"ח והפרקליטות הצבאית.

במסגרת החקירה נחקרו עשרות מעורבים, חלקם באזהרה, ובוצעו מגוון רחב מאוד של פעולות חקירה, לרבות טיפול בהיקף נרחב מאוד של חומרים אשר נאספו על ידי מצ"ח, על ידי מבקר המדינה ובמהלך החקירה הנוכחית.

במסגרת החקירה התגבשה תשתית ראייתית כנגד בועז הרפז לביצוע עבירות זיוף בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי חקירה. במסגרת החקירה הנוכחית נבחנו חומרי חקירה רבים ונבדק החשד למעורבותם של שותפים נוספים בזיוף "מסמך הרפז".

ממצאי החקירה חיזקו את התשתית הראייתית לפיה עבירות הזיוף בנסיבות מחמירות ושיבוש הליכי משפט בוצעו על ידי הרפז לבדו, ונשללה מעורבותם של הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, עוזר הרמטכ"ל לשעבר ארז וינר ודובר צה"ל לשעבר אבי בניהו בזיוף המסמך ואף התחזקה הסברה כי הללו חשבו כי מדובר במסמך אותנטי.

עם זאת, במסגרת החקירה נחקר חשד לניסיון שיבוש החקירה הנוגעת לזיוף המסמך על ידי אשכנזי, וינר, מנדלבליט ואל"מ במיל' גבי סיבוני.

מהחקירה עלה כי וינר וסיבוני תיאמו ביניהם גרסאות בסמוך למועד חקירתם בפרשה. עוד עלה כי מנדלבליט עודכן על ידי הרמטכ"ל לשעבר על כך שהוא מחזיק בידיו את המסמך, ועל אף שהיה מודע לכך שנפתחה חקירת משטרה בנושא וכי מדובר בראיה הדרושה לחקירה הפלילית,  לא דיווח על כך ולא הורה לרמטכ"ל לדווח על כך משך כיממה וכן כי העביר מידע שקיבל אודות הפרשה מתוקף תפקידו למעורבים בטרם סיומה.

כמו כן, עלה כי אשכנזי השתהה בדיווח על הימצאות המסמך בידיו לגורמי משטרה או ליועמ"ש לממשלה אשר עמדו עמו בקשר בעניין, זאת על אף שידע כי נפתחה חקירת משטרה בנושא. כאמור, בפרשה זו התגבשה תשתית ראייתית נגד אשכנזי, מנדלבליט, סיבוני ווינר.

עוד נבדקו בפרשה, חשדות לשיבוש בדיקת מבקר המדינה בהקשר לזיוף המסמך. בנובמבר 2010  הודיע מבקר המדינה על קיום בדיקה בנושא זיוף המסמך. מהחקירה עלה כי לקראת בדיקת המבקר, הנחה עוזר הרמטכ"ל לשעבר, ארז וינר, את אנשי לשכתו למחוק פגישות מלו"ז הרמטכ"ל. ממצאי החקירה העלו כי כנגד וינר התגבשה תשתית ראייתית לביצוע עבירות הפרת אמונים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו