אחד הסטטוסים האחרונים שלי בפייסבוק היה סטטוס תמיכה בישראל. בדרך כלל אני נמנעת מפרסום סטטוסים כאלו. כאמריקנית מדור הבייבי בומרס, לא היה לי אף פעם ספק שארה"ב תומכת בישראל ושהנפשות הפועלות במדינה שלי שומרות על תמיכה זו. הייתי בטוחה שהמנהיגים יעשו את עבודתם נאמנה כי היכולות שלהם גדולות משלי בעשרות מונים.
הספר שלי Bieganski: The Brute Polak Stereotype in Polish-Jewish Relations and American Popular Culture מנתח את השם הרע שיצא לפולנים ולאנשים ממוצא מזרח אירופאי בכלל. הספר, שכולל ביקורת נוקבת על סופרים וחוקרים יהודיים, גרם לכך שאני מקבלת, מדי שבוע, מיילים רוויי שנאה. כבר עשור שלם שזה המצב. המציאות הזאת היא הסיבה שבגינה נמנעתי מלהביע את תמיכתי בישראל עד עתה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ב-12 ליוני 2014 נחטפו שלושה נערים ישראלים. הפרשה הזאת הובילה, בסופו של דבר, להסלמה בין ישראל לחמאס ברצועת עזה. הסכסוך עלה לכותרות הראשיות בעולם ובפעם הראשונה הרגשתי שעליי להביע באופן גלוי את דעתי ולהסביר את תמיכתי בישראלי.
רבים מחבריי בפייסבוק שחררו את חרצובות לשונם כלפיי. אחד מהם טען שעברתי שטיפת מוח על ידי התקשורת, שבה שולטים יהודים, לדבריו. הוא האשים אותי בשנאה בלתי מוסברת כלפי הערבים וטען שאני בעלת חוש סדיסטי ולכן אני נהנית לראות סבל של ערבים. מדובר באדם שנמנה עם חבריי מזה שנים רבות. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא כתב לי דברים כאלו בפייסבוק. חבר אחר בפייסבוק שלח לי שלושה עמודים מלאים שבהם הטיח בי מילים קשות. זו הייתה הפעם הראשונה שהוא כתב לי בפייסבוק. מעולם לא היינו קרובים, והוא גם יהודי אמריקני.
היה לי חשוב להתחקות אחר הסיבה להתפרצות הרגשות הזאת בקרב חבריי בפייסבוק. תהיתי האם פספסתי משהו.
התחלתי להסתכל על כל מה שחבריי האנטי-ישראלים כותבים בדפי הפייסבוק שלהם. בניסיוני להתחקות אחר ההתנהגות האנתרופולוגית של חבריי בפייסבוק, גיליתי שיש בפורומים האנטי-ישראלים עיסוק רב בהרעפת שבחים עצמיים. יש שם אנשים שכל הזמן מעידים על עיסתם ועסוקים בהאדרה עצמית. מדובר במועדון אקסקלוסיבי של חברים החושבים שהם אלו המתונים ושפויים. הנה פרפרזה של אחד הפוסטים הטיפוסיים שם: "רבים מחבריי עברו כנראה שטיפת מוח על ידי התקשורת האמריקנית הנשלטת על ידי היהודים; כולם גזענים כלפי הערבים. אין לי שנאה יוקדת כלפי אחרים, והסבל של הערבים כואב לי מאוד. אני גם אדם עם ערכים, ועם אומץ לב, ולכן עליי לדבר באופן גלוי. אני שמח שיש פה עוד אנשים שמרגישים כמוני. תודה לאל שיש אנשים אינטליגנטים ואנשים בעלי ערכים שמוכנים להיחשף לעובדות".
אך מה הן העובדות? תהיתי אחרי שקראתי את הפוסט הזה. המשכתי לקרוא את התגובות בפורום ובער בי הצורך למצוא את אותן עובדות. עובדות, שלשיטתם קיימות איפשהו. כך, סברתי בתומי, אוכל למצוא הצדקה לביקורת שלהם על ישראל. אך למעשה, מדובר בהרבה מעבר לביקורת - מדובר בשנאה כלפי המדינה.
לחיצה אחת קטנה
וכך, גיליתי שאחד החברים שלי התחיל בכך שהעלה תמונה של תינוק ערבי. הוא טען שהוא נרצח על ידי ישראלים. כל ההתעסקות שלו היתה מוקדשת לכך שיהודים רצחו תינוק אחד מסכן. לא משנה מה אמרו בפורום, תמיד איכשהו חזרו לדבר על התינוק. פוסט אחד טיפוסי אמר, בפרפרזה, "מסכן התינוק המת הזה, אסור בתכלית האיסור לרצוח מישהו. אני מאוד עצוב". אף אחד מהחברים שהשתתפו בשיח לא טרחו לציין שתינוקות מתים בכל מלחמה, ואלו שבוחרים להילחם מסכנים, באופן אוטומטי, את החיים של התינוקות שחיים עימם בארץ שלהם. רק קבוצה אחת הואשמה על ידי דוברי הפורום בפשע אוניברסלי של הרג ילדים במלחמה. הקבוצה הזאת היא היהודים.
הרי לישראל אין מדיניות הדוגלת ברצח ילדים. ואין לה מדיניות הקוראת להרג ערבים או מוסלמים או לרצח אזרחים. ישראל הצטיידה בנשק כדי להגן על אזרחיה מפני חמאס, אשר נחוש להביא למחיקתה מעל פני האדמה. היא לא הצטיידה בנשק רק בשל רצונה להשמיד ולהרוס. למעשה, גורמים ערביים ומוסלמים הם-הם אשר משבחים מקרים שבהם תינוקות יהודיים נרצחים בגלל היותם יהודים. למשל, ב-2011, הדס פוגל, תינוקת בת ה-3, נרצחה בביתה-שלה יחד עם הוריה ואחיה. הערבים שהרגו אותה קיבלו שבחים כגון "גיבור" ו-"אגדה". בסקר שנערך בזמנו, ציינו שליש מהערבים שהם תומכים ברצח של משפחת פוגל. אך כל זאת לא צוין בשייח האינטרנטי.
אף אחד גם לא ציין שחמאס בחר באופן מוצהר באופציית המלחמה, הלכה למעשה. אף אחד לא הטיח בפני המשתתפים את שלל המידע המצביע על כך שחמאס נחוש לנצל את הנפגעים בקרב בני עמו למען תעמולה. אף אחד גם לא ציין שחמא"ס משתמש בתמונות מתוך סרטים הוליוודיים כדי לתאר את מה שקורה בעזה. כך לדוגמא הוצגה ילדה ערופת ראש כ"עדות" לכך שישראל מבצעת פשעים. השימוש המכוון הזה בסצנות מתוך סרטים בדיוניים מוכיח באופן חד-משמעי חמאס רואה בשימוש התעמולתי באזרחים שנפגעו כחלק מרכזי בהווייתו. אף אחד לא הזכיר את העובדה שחמאס מגייס ומאמן ילדים צעירים מאוד והופך אותם לחיילים -- פשע מלחמה בפני עצמו.
אף אחד לא ציין שחמאס מכתיב לתקשורת המערבית מה מותר לה ומה לא מותר לה לשדר -- כן אפשר לשדר תמונות של ילדים מתים, אבל אי אפשר לשדר תמונות של חיילים בוגרים של הארגון. אף אחד לא ציין שחמאס מכתיב לעזתים מה אפשר לומר לאנשים מבחוץ, כפי שההוראות צוטטו באתר MEMRI: "כל מי שנהרג או שמת מות קדושים יוגדר כאזרח מעזה או מפלסטין, וזאת, לפני שמבררים מה הסטטוס שלו בג'יהאד ומהי דרגתו. תמיד יש להוסיף 'אזרח חף משפע' בתיאור ההרוגים בעזה."
החוקים בפייסבוק נשמרו בקפדנות: אף אחד לא אתגר את הטענה שהיהודים רצחו את התינוק החמוד הזה, שהם, ורק הם, הרגו את התינוק חסר הישע הזה; יהודים, ויהודים בלבד, אחראים לרצח תינוקות במלחמה. החבר שהעלה את התמונה של התינוק המת בפייסבוק הוא דמות מוערכת בקרב חבריו למקצוע והוא יצא חוצץ כנגד כל ניסיון לתאר אותו כאנטישמי. לחצתי על התמונה. המקור שלה היה דף הפייסבוק של מוחמד זיארה. שם מצאתי את ההצהרה הזאת: "השואה היא שקר והשואה האמתית מתרחשת בקרב הפלשתינים". מצאתי גם ציור של צלב קרס שמושווה למגן דוד.מצאתי גם תמונה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ששופצרה כך שיצאו ממנו הקרניים של השטן וגם הידיים שלו היו מכוסות בדם. הוא נראה שותה מכוס גדושה של דם. ההשראה לתמונה זו היא כמובן עלילת הדם המפורסמת נגד היהודים, אשר הייתה עילה לרצח יהודים במשך מאות שנים. כל מה שהפריד בין המשתמש ההוא, שהיה גם אתאיסט, פמיניסט ואיש מקצוע מוערך בשמאל, לבין התמונה הזאת הייתה לחיצה אחת קטנה.
"ישראל - המצאה קולוניאליסטית"
אחרי שהזכרתי את מלחמת העולם השנייה, שבה היה ברור מי הרשע, חבר בפייסבוק ציין ש-"כמו בכל מלחמה, יש דברים צודקים ודברים לא צודקים בשני המחנות." המשפט הזה פגום מיסודו. במלחמת העולם השנייה, כמו גם עכשיו, היה צד רע במיוחד. הצד השני נאלץ להגיב לרוע של הצד הראשון בגלל כוונתו להשמיד את בני העם שלו בשל מוצאם. הרלטיביזם גמיש להפליא. "כן, חמאס יורה רקטות, אבל ישראל מפציצה - אבל אמריקה הטילה פצצת אטום על הירושימה". הרלטיביזם יכול להיעלם תוך שניה, על פי רצון הדובר. "רק ישראל רוצחת תינוקות," למשל.
פוסטים אנטי ישראלים שפעו במכות מתחת לחגורה. משתמש אחד ציין שהתומכים בישראל הם יהודים פרנואידים הנחושים לנצל את ההיסטוריה של הסבל שלהם כדי לקבל זכויות יתר, ולכן הם כל הזמן מתעקשים שהם "העם הנבחר", לא ראיתי ולו עובדה אחת שתוכל לבסס את טענות אלו, גם כאשר ביקשתי זאת. מי שהעלה את הטענה הזאת סירב בכל תוקף לקבל את העובדה שאמנת חמאס קוראת להשמדת ישראל. מדובר באדם בעל משכיל, איש הצווארון הלבן, שלא חושש להפגין את מעמדו זה בריש גלי.
המשתמשים האנטי-ישראלים טענו שישראל "נעדרת לגיטימציה," שהיא "המצאה קולוניאליסטית" ושהיא "גנבה אדמה מהערבים."אך מדובר בהבל הבלים. הלגיטימיות של ישראל לא שונה מהלגיטימיות של שאר המדינות בעולם. תסתכלו על מפת העולם כפי שהוא נראה בשנת 1900. לא תראו את הצבעים הרבים שיש היום על המפה. תראו צבעים בודדים בלבד: האימפריה הרוסית, האימפריה הבריטית, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה העותמאנית, סין. חלקים נרחבים של אפריקה היו בשליטת הצרפתים, הבריטים או הגרמנים. כמעט כל המזרח התיכון היה בשליטת התורכים. ניגריה, ליבריה, עיראק, ותורכיה -- גם הן עדיין לא נוצרו בשנה זו.
מדינות אלו נוצרו בעיקר בגלל מלחמת העולם השנייה והראשונה. ישראל הייתה במשך ארבע מאות שנים תחת השלטון התורכי, ואז, למשך תקופה קצרה, תחת השלטון הבריטי. הרבה מתושביה של ישראל הם צאצאים של אנשים שחיו בתקופת האימפריה העותמאנית. לפני עליית האימפריה הזאת, היהודים גרו בחבל ארץ הזה במשך מאות שנים. רק מיעוט בקרב הישראלים הוא ממוצא אירופאי. חצי מהישראלים היהודים הם צאצאים של יהודים שהיגרו ממרוקו, תימן ועיראק.
המלחמה הנצחית של חמאס
ניתן לראות רמות סבל דומות בחברה המוסלמית והערבית בכל רחבי העולם. אנשים שקוראים לעצמם ג'יהאדסיטים הורגים תינוקות בסוריה ,בעראק,בניגריה ובקניה. אם היינו פועלים על פי רצונם של חבריי האנטי-ישראלים בפייסבוק, כל היהודים בישראל היו נהרגים והערבים-המוסלמים במדינה הקטנה הזאת בגודל ניו ג'רזי היו הורגים זה את זה בצורה אינטנסיבית יותר, כמו שהם עושים כיום בכיכר העיר כאשר הם מוציאים אנשים הומוסקסואלים להורג או הורגים ערבים שלא מפגינים סימפטיה גלויה מספיק כלפי חמא"ס. עם הזמן, ככל שהאוכלוסיות המוסלמיות יעברו חילון, גם רמת החיים תעלה, אך לא לפני תהליך זה. הניצחון על חמאס, ארגון טרור מוסלמי, הוא הדבר הכי טוב שיכול לקרות לקורבנות בעזה.
חמאס בחר במלחמה. ישראל לא בחרה באופציה הזאת. והסבל שנגרם הוא לא תוצר של שחצנות יהודית או בגלל שהיהודים משוועים לדם או בגלל האימפריאליזם האמריקני. הסבל נגרם בגלל שחמאס בחר במלחמה. המלחמה שבה בחר חמאס היא מלחמה נצחית. היהודים הם המטרה, כל הכופרים הם הבאים בתור.
החברים האנטי ישראלים שלי אינם גזענים אנטי-ערביים, כפי שאני איני כזאת (על אף שהם מכנים אותי גזענית). אך בכך שהם מאשימים את ישראל ומשתפים פעולה עם מכונת התעמולה של חמאס, הם רק מגבירים את הסבל בעזה. בנוסף, הקולות האנטי-ישראלים מנצלים את הסבל האנושי בגלל שכך הם יכולים להעמיד פנים שהם הצד ההומני, אך הם לא עושים שוב דבר הומניטרי. בעוד הם מנצלים את הסבל, הם ממשיכים בהשמצת היהודים מבלי שיאונה להם כל רע.
בסופו של יום, לא כל כך משנה אם אלו שיוצרים מהומה נגד ישראל בפייסבוק באמת אנטישמיים. רמת האנטישמיות בציבור הרחב לא הייתה מדד חשוב כל כך ב-1939. מה שכן היה חשוב אז היא השנאה כלפי אלו שמחו נגד המצב, והעובדה שליהודים לא היו כלים להגן על עצמם. עובדה חשובה נוספת היא שהעולם היה אדיש לגורלם. תגובתם של אלו העומדים מנגד וצופים בשנאה הזאת, היא שתקבע עד כמה השונאים ינצחו והיא-היא שתקבע מי היעד הבא שלהם לאחר שישלימו את מלאכתם נגד היהודים.
דנושה גושקה היא סופרת ומורה בניו-ג'רזי. הספר שלה Save Send Delete מתאר וויכוח על אלוהים כחלק ממערכת היחסים בין מורה לאתאיסט טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו