מהלך הפחתת הריבית שביצה הנגידה פלוג גרר גל נרחב של תגובות אתמול והיום. "להערכתנו, למרות שהריבית היא הנמוכה בכל הזמנים מצב המשק רחוק מלהיות הגרוע בכל הזמנים." הסביר עפר קליין, ראש אגף כלכלה ומחקר בהראל ביטוח ופיננסים. "בעקבות הפחתת הריבית נחלש השקל מול הדולר. היחלשות זו משקפת את השפעת הצטמצמות פער הריביות בין המשקים, את השפעת מבצע צוק איתן ואת המשך התחזקות הדולר בעולם", הוא מוסיף. אך לדברי קליין, "בטווח הארוך, התנאים המבניים בישראל (הגז הטבעי, רכישת חברות ישראליות בידי זרים, הנפקות ישראליות בחו"ל והעודף הניכר בחשבון השוטף) עדיין תומכים בהתחזקות השקל".
יניב חברון, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס ציין כי מדובר ב"משחק מסוכן של בנק ישראל". לדבריו "בבנק ישראל הורידו את הריבית במפתיע לחודש ספטמבר בניסיון לבלום את ההידרדרות בציפיות האינפלציה וככל הנראה להוסיף רוח גבית לפיחות שהחל בשער השקל. ברמת ציפיות האינפלציה נראה כי לפחות בטווח של החודשים הקרובים זוהי מלחמה אבודה, אם כי זו בהחלט תוספת של רוח גבית לשער החליפין".
חברון מציין כי "הבעיה המרכזית של בנק ישראל היא מחירי הנדל"ן שממשיכים לעלות חרף הקיפאון בשוק הנדל"ן וצפויים להאיץ עם סיומו. במידה והריבית בארה"ב תעלה כבר ברבעון הראשון של שנת 2015 כפי שאנחנו מעריכים, בנק ישראל יוכל לשוב ולהעלות את הריבית במקביל לריבית בארה"ב ולמתן את התפתחות המחירים בשוק הנדל"ן כאשר הפגיעה בשע"ח תהיה מתונה יותר אם בכלל. לעומת זאת במידה והריבית בארה"ב לא תמהר לעלות, בבנק יאלצו להותיר את הריבית הנמוכה, מה שיוביל להמשך ניפוח נכסים ריאליים ופיננסים כפי שמציין בנק ישראל בדוח היציבות שפירסם רק לפני 5 שבועות."
נשיא הבורסה ליהלומים שמואל שניצר, בירך אתמול על החלטת בנק ישראל ואמר כי ״ זהו צעד נכון במועד הזה, לאור האינדיקטורים הכלכליים שהציג המשק ברבעון השני של השנה. ענף היהלומים שהינו ענף יצוא מרכזי במשק, סובל בחודש האחרון מביטולי עסקאות וביקורי קניינים, ואני מקווה שצעד זה ייתן דחיפה קדימה לענף ולפעילות הכלכלית במשק.״
אילן ארצי, מנהל השקעות ראשי בהלמן אלדובי הגיב עם פרסום הפחתת הריבית ואמר "הורדת הריבית הינה הצהרה של בנק ישראל על נכונותו לתמוך בצמיחה במשק, לנוכח המבצע הצבאי והשלכותיו על הכלכלה. בנק ישראל חושש מהאטה משמעותית בצמיחה במשק הישראלי, העשויה להוביל לצמיחה שלילית ברבעון השלישי של 2014. בנק ישראל מקווה שהורדת הריבית גם תעודד את המשך המהלך של פיחות השקל. הבעיה העיקרית שכעת יאלץ להתמודד עמה הבנק המרכזי, הינה שנשק הריבית מיצה עצמו, ועל מנת לעודד צמיחה בעתיד יהיה צורך בשימוש בכלים מונטריים אחרים, כגון רכישת אג"ח".
עמית קמינסקי, מנכ"ל AMG משכנתאות ציין כי "למרות אזהרות בנק ישראל על תרחישי הקיצון בהם תעלה הריבית ועימה ההחזר החודשי של הלוואת המשכנתה, הרי שבפועל אנו עדים לסדרה של הורדות ריבית שהחלה בשלהי 2008 ולפגיעה כלכלית ישירה בעשרות ומאות אלפי זוגות צעירים שנטלו משכנתה בשנים האחרונות ושנאלצים לשלם ריביות גבוהות בהרבה מריבית הפריים. הגיע הזמן שבנק ישראל ומשרד האוצר יגבשו, יחד, תוכנית אפקטיבית ומסונכרנת שתסייע באמת להקלת הנטל על הזוגות הצעירים".
אלעד סלומון, אנליסט בבית ההשקעות יוטרייד אמר כי "מדובר בהחלטה שנויה במחלוקת שהפתיעה את השוק. מדובר בדלק נוסף על מדורת שוק הנדל"ן שממשיך לרתוח. בנוסף נוצר עיוות כלכלי באשר לתמורה עבור הסיכונים שמגלמת כלכלת מדינת ישראל. כמו כן, בנק ישראל ייהנה מהתחזקות נוספת של הדולר מול השקל הישראלי. הנגידה מעוניינת להוזיל את רמות האשראי במשק ולכן נראה בתקופה הקרובה הנפקות רבות יותר של אג"ח קונצרניות".
שמואל בן אריה, מנהל המחקר בקבוצת פיוניר, ציין כי "בנק ישראל מפתיע ושובר את הכלים, הוא ניצל את כל תחמושת הריבית בשתי ההחלטות האחרונות. בנק ישראל פשוט נלחץ מרמת מדד המחירים כאשר נכון להיום לא נראה כי בשנת 2014 הוא יעמוד ביעד האינפלציה. בנק ישראל מוזיל את הכסף לרמה אפסית במטרה שהאזרח לא יחסוך, הוא פשוט יצא לצרוך. במצב הנוכחי, נראה שמה שהיה ימשיך להיות, מרבית הכסף הזול ילך לשוק הנדל"ן. ללא הגבלות, הכסף ימשיך ללכת לשוק המשכנתאות ולנפח את בועת הנדל"ן וכנראה לא יגדיל את הביקושים במשק."
"בהסתכלות על הדולר, הריבית היום שווה לרמתה בארה"ב, כך שאטרקטיביות השקל הינה אפסית. נכון להיום נראה כי שער הדולר הוא בכיוון אחד – מעלה. בדומה לשווקים אחרים דוגמת אירופה וארה"ב, כאשר נשק הריבית אזל והביקושים והצמיחה לא התאוששו, הבנק המרכזי החל בהרחבה כמותית, כגון הדפסת כסף. נראה כי בנק ישראל נמצא בפתחו של מהלך זה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
