איך ישפיע מבצע צוק איתן על התקציב של 2015, האם משרד הביטחון צריך להיות מרוצה מהתוספת שנתנה לו? ואיך יתכן שאחרי שהספדנו את הדולר הוא חוזר להתחזק?
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
כשערפל הקרב יתבהר אנחנו נדע יותר, אבל כמו שזה נראה עכשיו, תקציב 2015 לא יעבור בקלות. ברור שיהיה צורך להעלות את הגירעון בצורה משמעותית. אם לפני המבצע הייתה כוונה לרדת מתחת למה שמכנים הכלכלנים "שלושת אחוזי הקסם", נראה כי נצטרך לחצות אותם מלמעלה, וגם זה כנראה לא יהיה מספיק.
יכול להיות שנגיע להעלאת מיסים, אבל ככל הנראה הצעד הקודם לכך יהיה קיצוץ רוחבי, לא רק במשרד הביטחון. הליכה לבחירות לא נראה כתסריט סביר, אבל אם תהיינה בחירות, ב-2015 יהיה תקציב בחירות ואז הדרג המדיני יעשה הכול כדי לא להעלות מיסים. למרות, ראינו כבר פעם אחת שהעלאת מיסים לפני בחירות בקיץ 2012.
בינתיים נראה כי המדינה מסוגלת לספוג ב-2014 את מירב עלויות המערכה האחרונה. בסך הכל התחלנו את השנה במצב סביר, ואפילו היו קצת עודפים בקופה בחודשים הראשונים של השנה. לכן, התאפשר להעביר את העלויות הראשונות והמיידיות של המבצע כבר עכשיו.
מוקדם יותר השבוע עברו לצה"ל יותר משלושה מיליארד שקלים, זאת למרות שהם דרשו כשמונה מיליארד. היקפי התוספת שהצבא מבקש הם גדולים מאוד. מבחינת העתיד, אם התוספת לביטחון תגיע להיקפים האלה לא יהיה מנוס מהעלאת מיסים, ומעוד קיצוצים בתקציב הממשלה.
שר האוצר טוען שהוא לא יעלה מיסים, אבל נחכה ונראה. הדרישות לתוספת לביטחון באמת לא ריאליות ומעבר לכל פרופורציה, ויש הרבה איפה לייעל את המערכת. נכון שהיה מבצע מורכב אבל הכלכלה הישראלית לא במצב להיענות לדרישות המופרזות הללו.
בעשור וחצי האחרון היו לנו כמה מערכות צבאיות קצרות, זו פעם ראשונה שבמהלך מבצע כזה שר האוצר אומר שהוא היה מעדיף לראות את שער הדולר יותר גבוה. בכל חודש יולי עד עכשיו הדולר לא זז – תופעה ממש לא מוכרת. אולם, מתחילת אוגוסט אנחנו רואים זינוק של קרוב לשני אחוזים והיום הוא גם המשיך להתחזק לכיוון 3.5 שקלים. הסיבות לכך: התערבות בנק ישראל, הורדת הריבית וימי הלחימה והתוצאות שהחלו לחלחל למערכת ולהשפיע.
התעשיינים מצדם היו רוצים לראות דולר יותר חזק כדי לעזור להתאוששות הייצור, וכל עוד שזה נעשה בצורה מבוקרת אין מה לחשוש מהעלייה הזו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו