העלות של צוק איתן: 7.5 מיליארד שקלים

בנוסף ביקשו בצה"ל תוספת של כ-10 מיליארד שקלים לקראת שנת 2015

יעלון ולפיד // צילום: דודי ועקנין // צה"ל יאלץ להתייעל. לפיד

מערכת הביטחון וצה"ל על מסלול התנגשות: בכירים באוצר טוענים כי דרישות מערכת הביטחון וצה"ל לתוספות של כ-17.5 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון לשנים 2014 ו-2015 "חסרת פרופורציה". 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לפי הבכירים באוצר, בישיבת ועדת לוקר לקביעת תקציב הביטחון לעשר השנים הבאות שנערכה בשבוע שעבר, הציג מנכ"ל משרב הביטחון אלוף במיל' דן הראל, דרישה לקבלת תוספות של 17.5 מיליארד שקלים לביטחון.

לוועדת לוקר, בראשות המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה יוחנן לוקר, אין מנדט לדון במימון עלויות הלחימה בעזה וגם אין מנדט לדון בתקציב הביטחון ב-2015. ראש הממשלה בנימין נתניהו, בהתייעצות עם שר הביטחון משה יעלון ושר האוצר יאיר לפיד, הוא שיכריע בדרישות לתוספות תקציביות לביטחון השנה ובשנה הבאה.

מדובר ב-7.5 מיליארד שקלים למימון עלויות הלחימה הישירות במבצע צוק איתן, כשבאוצר מחזיקים במספרים אחרים - בסביבות 3-4 מיליארד שקלים בלבד. בינתיים, האוצר עצמו ביקש מוועדת הכספים של הכנסת לאשר כבר ביום שלישי הקרוב העברת כ-4 מיליארד שקלים לכיסוי הוצאות המבצע: מיליארד שקלים עליהם סוכם ערב פרוץ הלחימה בעזה, 680 מיליון שקלים למימון הוצאות שוטפות בזמן המבצע ויותר מ-2.3 מיליארד שקלים להרשאה להתחייב. הובהר כי פרטים יימסרו רק לוועדת החוץ והביטחון בראשות ח"כ זאב אלקין. 

הוויכוח הקשה מתייחס לדרישת מערכת הביטחון וצה"ל לקבלת תוספת חריגה של כ-10 מיליארד שקלים לתקציב הביטחון ב-2015, שתקפיץ את תקציב הביטחון לשיא של 70 מיליארד שקלים, 10 מיליארד שקלים מעל לתקציב הביטחון ב-2014. במערכת הביטחון מסרבים להתייחס לדיונים בוועדת לוקר, אך מן הסתם התוספת נדרשת להצטיידות של עוד ארבע סוללות כיפת ברזל, נגמ"שים ממוגנים מסוג "נמר", האצת פיתוח מערכות התראה ואמל"ח בנושא המנהרות ההתקפיות וליירוט פצמ"רים. 

יצוין, כי במסיבת העיתונאים שערך השר לפיד, בחמישי שעבר, הוא אמר כי "לגיטימי שהביטחון ירצה יותר, אבל תקציב לא מנהלים לפי מצב רוח". עוד הבהיר, כי תקציב 2014 יספוג את עלויות הלחימה בעזה ללא צורך במסים. לדבריו, חוסן חברתי-כלכלי לא פחות חשוב, וכי אין לשנות את סדר העדיפויות בתקציב 2015. עוד אמר לפיד כי צה"ל יקבל את הכסף, אבל יצטרך להתייעל.

מנכ"לית האוצר יעל אנדורן, אמרה כי יש לה אמון מלא במערכת הביטחון וצה"ל, וכי מתקיים דיאלוג בדרישות מערכת הביטחון – אבל "נדרשות רפורמות בתקציב הביטחון". החשבת הכללית מיכל עבאדי, טענה כי מערכת הביטחון הגישו מספר מספרים ולא מספר אחד, וכי כל נתון נבדק בקפדנות. לדבריה, הבדיקה תימשך כשבועיים.

באוצר מדברים על הגדלת הגירעון ב-2015 מעל ל-3% מהתוצר, במקום 2.5% - היעד המקורי. יעד הגירעון החדש יהיה בין 3% ל-3.5% מהתוצר, תוספת של בין 5 ל-10 מיליארד שקלים למקורות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר