הנשיא ראובן (רובי) ריבלין נפגש עם כ-50 תושבי כפר עזה, שנשארו בקיבוצם במשך התקופה האחרונה ודאגו לתפקוד הקיבוץ על אף האיום על חייהם. הנשיא ריבלין לחץ את ידי התושבים: "כפר עזה הפך כמעט לכפר רפאים. כשמגיעים לכאן מבינים שצוק איתן היה מערכה על הבית, על הגידולים. מאבק על קיום ועל שגרה".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק"מדינת ישראל מחויבת לספק לכם מעטפת תמיכה כלכלית ונפשית ככל שיידרש". ריבלין הדגיש: "הגעתם לכאן כחלוצים וייסדתם ישובים שהם מקור גאווה לכולנו. אני קורא היום לתושבים: שובו לבתיכם. צה"ל עומד בשעריכם ומגן עליכם בגופו. רק העתיד יוכיח עד כמה חשוב היה מבצע צוק איתן. איום המנהרות הוסר, והיערכות צה"ל באזור תשיב לכאן את השקט והביטחון".
"חמאס מקדש את המוות"
"עזה הייתה יכולה להיות חבל ארץ משגשג. העזתים היו יכולים למצוא בכפר עזה שכנים נפלאים, אבל לחמאס יש תכניות אחרות. הוא מקדש את המוות יותר משאנחנו מקדשים את החיים. אם נאפשר הפצצה לאזור העוטף ולא נגן על אזרחי העוטף, הטילים גם יגיעו לתל אביב". כמו כן, הוסיף הנשיא ריבלין: "יישובי קו העימות תמיד היו בלב האסטרטגיה של המפעל הציוני".
"אנחנו אומרים כל העת, אין לנו מלחמה באסלאם, בפלשתינים או בעזתים. יש לנו מלחמה בטרור". הנשיא הבהיר כי: "הממשלה, יחד עם צה"ל, קיבלו החלטה נכונה. צריך לכלול את כל הנתונים, כדי להגיע להחלטה מכרעת, כדי להסיר איום על חיינו, על שגרת חיינו, על עצמתנו ומכך שילדים לא יצטרכו להיות כל הזמן במצב של חיפוש מיגוניות. אני סומך על צה"ל, על אלופיו ומפקדיו ואני סומך על ראש הממשלה וממשלתו".
"אזרחי ישראל בעוטף עזה סובלים 14 שנה"
הנשיא הדגיש כי "ישראל היא מדינה אחת ולא צריך שיהיה הבדל בין ביטחון של אזרח אחד לאזרח אחר. אזרחי ישראל בעוטף עזה סובלים מזה 14 שנים ממצב ביטחוני בעייתי". הנשיא פנה במסר לעם: "אנחנו כעם מצטיינים ביכולת שלנו להתאחד כאשר סכנה אורבת לנו. אנו צריכים להיות מאוחדים תמיד ולדאוג אחד לשני. גם אם יש חילוקי דעות, אפשר לשמוע את קול הזולת".
"אנו רוצים לאפשר שקט לילדינו. במצב בו אנו נמצאים אנו מוכיחים לעצמנו את יכולת ההזדהות של כל העם. אני מסיים ביקורי תנחומים אצל משפחות החיילים, שנהרגו במבצע, וניתן לראות איך כל דור טוב מקודמו. שקט לפרקים מחייב קיום סדר עדיפויות, שידאג לתושבי קו העימות".
"אני מצדיע לנחישות שלכם"
חברות הקיבוץ סיפרו לנשיא על הקשיים בשבועות האחרונים עם פיצול התושבים מחוץ לקיבוץ: "נשארנו עם כוח אדם חסר, אך נשארנו לתפעל את המקום", אמרה אורית, מנהלת הקהילה. "החשיבות בכך ברורה לנו. אנו קהילה חזקה ואנו מכינים את היישוב לקליטת התושבים חזרה הביתה. הפחד הנורא והקושי לחיות תחת איום פצמ"רים ומנהרות הוא בלתי אפשרי לקיום".
"החוויות לא מאפשרות לנו לחיות חיים נורמאלים. זו מלחמת הישרדות. אנו שוקלים כל תזוזה: אם זה להתקלח, לאכול, לעבור ממיגונית למיגונית בזמן אמת". ורד, חברת קיבוץ וותיקה, הוסיפה: "עצוב לי, שאני כחברת הקיבוץ שומעת מהבת שלי, שהיא לא תרצה לגדל כאן את ילדיה". הנשיא הודה: "אני מצדיע לנחישות שלכם, לאיתנות שלכם ולאומץ".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו