שיגרה זה טוב

שלום לך שיגרה יקרה. התגעגענו. את לא לגמרי כאן, עוד קצת מאמץ, יום או יומיים, ואת לוקחת בחזרה את השליטה על המרחב הציבורי. זה לא שאין לנו מה להגיד עלייך, את עוד תשמעי טוב טוב מה יש לנו להגיד - אבל אנחנו מבטיחים שבזמן הקרוב נהיה הרבה יותר סלחנים. רק אל תעזבי אותנו שוב. עכשיו אפשר לראות כדורגל.

מכבי תל אביב אירחה אתמול בלרנקה שבקפריסין את מאריבור הסלובנית במסגרת מוקדמות ליגת האלופות. אילוץ כאשר יש התחממות כאן באזור. זה מוזר, לא טבעי, ובכל זאת נעים לצפות בכדורגל בלי לזפזפ כל רגע לערוצי החדשות, גם אם לא מדובר בטופ של הכדורגל העולמי. 

האכסניה שמספקים ערוצי ספורט 1 וספורט 2 נותנת בדיוק מה שצרכן ספורט רוצה: שידורים ישירים, בלי שטויות מסביב. קהל הספורט הוא קהל שבוי, הוא לא יגיע בגלל פרומואים ולא יעזוב בגלל שידור גרוע. בשנים האחרונות הקהל השבוי הזה סובל מהידרדרות בשפה של שידורי הספורט, בניגודי אינטרסים עד רמת גיחוך, בוולגאריות, לצד כמה הברקות שעושות טוב, אבל מעבר לקללה או לחיוך על הספה בסלון, הכל עובר. גם זה סוג של חוסן לאומי.

יכול להיות שבהשפעת החזרה לפרופורציות שכולנו חווינו לאחרונה, אפילו מאיר איינשטיין היה אתמול רגוע בעמדת השידור. אבי נמני בעמדת הפרשן, נטול הפוליטיקה של "יציע העיתונות", נשמע טוב כשהוא מדבר נטו כדורגל, ורענן ברנובסקי נהדר על הקווים - שידור נטול מליצות לאומיות, כל אחד יודע את המקום שלו. סלחנות כבר אמרנו? זה בסדר, שבוע־שבועיים, מד הרגש יחזור למצב מאוזן, ושוב כל הערה קטנה תדליק אותנו. בינתיים, די לאג'נדות. אה, והיה גם משחק. מכבי תל אביב כבר לא תהיה בליגת האלופות העונה. יש הרבה אנשים שזה מעציב אותם. יש כאלה ששמחים במיוחד. בלי נימוקים היסטוריים וטיעונים מורכבים. פשוט ספורט.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

הדופק ירד

המהדורה המרכזית, ערוץ 2, 20:00

אמרנו שיגרה? אז בחדשות זאת עדיין עזה שתופסת את הכותרות, אבל אחרת - לא רק במה שנאמר, אלא באיך שנאמר. אם אפשר היה לשים מצלמה בבתים בישראל אתמול, אפילו רק מאחורי הספה, אני בטוח שהיינו רואים איך הגב הישראלי חוזר אחורה, נדבק לספה בתנוחת רביצה. עכשיו אוגוסט, דביק, לח, הוא לא ישתחרר משם בקלות. 

אז רוני דניאל ואמנון אברמוביץ' עדיין מתכסחים, אבל בנינוחות, מבינים שלא יתפתח הערב משהו שיחסל להם את הטיעונים. יונית לוי ממשיכה לסייג כל משפט שני כדי לא לעצבן בבית. בקבינט נשמעים קולות בעילום שם עם ביקורת על צה"ל, והפוליטיקאים הזוטרים יושבים ומסכמים לייקים לדקות התהילה שנחתו עליהם ככה פתאום באמצע הקיץ. הדופק ירד, במכה אחת, לכולם. עכשיו שתי זירות קרב טריות מגיעות למרכז הבמה: המשק הישראלי ביום שאחרי, והזירה העולמית. אחרי זירות הקרב שחווינו כאן בחודש האחרון, זה כבר נראה, גם אם לא באמת, כמו משחק ילדים.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו