דיווח: ישראל הסכימה להארכת הפסקת האש

ישראל הסכימה להארכת הפסקת האש עם חמאס – כך אמר בכיר ישראלי שדיבר בעילום שם עם סוכנות הידיעות רויטרס. הגורם לא אמר לכמה זמן ישראל מוכנה להאריך את הפסקת האש, ורק ציין: "ישראל הביעה את נכונותה להמשיך את הפסקת האש בתנאים הנוכחיים שלה", כשהוא מתייחס לעסקה בתיווכה של מצרים. חמאס לא הגיב לידיעה.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מפקד סוללת גוש דן, רס"ן שי קוגניצקי סיכם הערב את פעילות כיפת ברזל במהלך המבצע ואמר כי, "עד כה, בכלל האזורים, יירטנו 500 מטרות, שכוונו בעיקר לשטחים בנויים".

"הפקנו המון לקחים, עשינו הרבה הכנות גם ברמה המבצעית, גם ברמה של תודעת אויב, וניתוח כל התרחישים. במרחב גוש דן יש מספר מורכבויות, בעיקר זה שיש 2 מליון איש, מרחב אורבני צפוף, תעופה אזרחית", הסביר קוגניצקי את האתגרים, עליהם עמלו במהלך המבצע.

קוגניצקי התייחס לביטול הטיסות הזרות והבהיר כי, "השיקול לסגור את שדה התעופה אינו שלנו אלא של חברות התעופה הזרות. שום דבר לא פגע בנתב"ג, שום רסיס לא הגיע לנתב"ג".

מפקד פיקוד הדרום, אלוף סמי תורג'מן, הצהיר אתמול כי "תושבי הדרום יכולים לחזור לביתם ולהרגיש בטוחים. כוחותינו פרוסים בהגנה חזקה ונרחבת ביישובים ויעקבו אחר הנעשה".

למרות הדברים, תושבי הדרום אינם ממהרים לשוב לשיגרה. "לא ראינו שום הישג צבאי או מדיני נגד חמאס. החשש מהמנהרות, שפחדנו מהן כל כך, הפך מציאותי ומוחשי יותר מתמיד. אנו עומדים לחזור למציאות מורכבת יותר ומפחידה יותר מזו שעזבנו לפני שהתחיל המבצע". כך מסרה מירב כהן מקיבוץ עין השלושה, בעקבות גיבוש יוזמה של כלל תושבי עוטף עזה, בעיקר האימהות שבהם, הקוראת לממשלה להשיג פתרון מיידי. בדף הפייסבוק שפתחו המארגנים, הם הצהירו כי המחאה אינה נושאת אופי פוליטי: "מבחינתנו, הפתרון יכול להיות צבאי או מדיני. אנו רוצים לחזור למציאות שבה אנחנו יוצאים לעבודה ויכולים להשאיר את הילדים בגנים ובבתי הספר, בלי חשש שתיפתח לנו מנהרה וישחטו את ילדינו. יש למצוא פתרון גם לטפטופי ירי הרקטות, שהממשלה מקבלת כמובן מאליו במהלך השנה, ולהתחיל לקחת את התושבים באזור הדרום כחלק ממדינת ישראל".

לדברי עדי מקיבוץ נירים, התושבים יגיעו מחר לירושלים ויקימו מאהל מחאה: "אנחנו מתכננים לבצע כמה מהלכים, החל מהפגנת מחאה ברחבת הכנסת ומול בית ראש הממשלה וכלה בסגירת מערכות החינוך לתחילת שנת הלימודים. נמשיך ליזום מהלכים עד שנקבל פתרון". 

"אנחנו לא נלחמים על יוקר המחיה ולא על הבית", נאמר בהודעה שהופצה בין התושבים והאימהות בעוטף עזה, "אלא על החיים שלנו ועל חיי ילדינו".

לדברי עדינה פרץ מאשכול, "די, עייפנו מהבטחות. בדרך שזה נעשה, אין לנו ביטחון ואין לנו לאן לחזור ולחיות את חיינו בשקט ובשלווה. אנחנו לא יכולים ואסור לנו לחיות על הבטחות שהשקט בעוטף עזה ישרור ל־40 השנים הקרובות".

*   *   *

"מקווים שהחלטנו נכון" // צילום: באדיבות המשפחה

משפחת סולומון, זיקים: "חזרנו - הילדים צריכים שיגרה"

למרות החששות והפחדים, חזרה משפחת סולומון מזיקים, האם רויטל (34), בעלה שרון (35) ושני ילדיהם יהל בן ה־5 ויותם בן השנתיים, הביתה. 

"חיינו בפחדים", סיפרה רויטל, "עזבנו בגלל החדירה, אבל חיינו בגיהינום עוד לפני, במשך שנים, בגלל ירי הרקטות וה'בומים'. 

לדבריה, "כשהבנו שזה רק ילך ויחמיר, וזה החמיר, החלטנו שלא נסכן את הילדים. שום בית לא שווה לסכן בגללו ילדים. היו לא מעט התלבטויות והתחבטויות והתייעצויות עם המשפחה והחברים מה לעשות, ואז נפלה החלטה והרבה משפחות קמו והלכו למקומות אחרים. לקחתי את המשפחה שלי לקיבוץ סאסא בצפון. אירחו אותנו למופת. הילדים נשאו איתם לשם את החרדות של החיים בזיקים וכל טריקת דלת הפחידה אותם, אבל בסאסא לימדו אותם שיש גם צבעים אחרים מלבד צבע אדום. 

רויטל מספרת כי "חזרנו הביתה אחרי יותר משלושה שבועות, ואני רוצה להאמין שהפסקת האש תחזיק מעמד. אני רוצה להאמין להבטחות של הדרג המדיני והדרג הצבאי שהם פתרו את בעיית המנהרות, ונקווה שגם את בעיית הרקטות. חזרנו הביתה כי אני רוצה להחזיר לילדיי את שגרת חייהם. יש לנו רגשות אשם על כך. נקווה שהחלטתנו לחזור הביתה היתה נכונה, ושלא נכונה לנו שום הפתעה".

אף שמפקד פיקוד הדרום, אלוף סמי תורג'מן, הודיע כי "תושבי הדרום יכולים לחזור לביתם בשקט ולהרגיש בטוחים", והודעתו נתמכה בהודעות ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל - לא מעט משפחות מסרבות לחזור לביתן וחלק ניכר מהן "יושב על הגדר".

"יושבים על הגדר" // צילום: באדיבות המשפחה

משפחת שניאור, נתיב העשרה: "בלי רגיעה מוחלטת - לא נחזור"

משפחת שניאור מנתיב העשרה, מעיין ויוסי (35), שתי בנותיהן עלמה בת ה־4 ורעות בת ה־6 והתינוק הטרי בן החודשיים וחצי, שהתה בחלקו האחרון של המבצע בזכרון יעקב. האב חזר הביתה, אך שאר המשפחה נשארה שם.

"אני לא מאמינה לשום מילה של חמאס", אמרה מעיין, "עזבנו בגלל הפחד ובגלל הרקטות וההפגזות של צה"ל. עוד היססתי כאשר הילדה הקטנה החלה לפחד מכל טריקת דלת, שלא לדבר על הירי הבלתי פוסק. אבל כשהתגלתה המנהרה ליד הבית, הבנתי שזה הזמן לקום וללכת. לא לוקחת סיכונים מיותרים על משפחתי. זה היה טירוף אם היינו נשארים. זה לא שפוי והזוי שחפרו מנהרה מתחת לבית שלנו. הלכנו לאילת, והרקטות הגיעו לשם. הלכנו לחדרה, וגם לשם הן הגיעו. בחרנו בזכרון יעקב. באחד הלילות במבצע חזרנו הביתה, לניסיון. זה היה איום ונורא, הבית רעד כל היום והלילה. בינתיים אני יושבת על הגדר עם הילדים. עד שלא איווכח במו עיניי שיש רגיעה מוחלטת, אני לא חוזרת".

גדי גולןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו