ביהמ"ש: "חברות הביטוח רואות במבוטחים אויב"

יש תביעות נגד חברות ביטוח שלא צריכות להתגלגל עד שערי בית המשפט ובוודאי לא להתנהל עד סופן. אלא שאחת מהן הגיעה בכל זאת להכרעתה של שופטת בית משפט השלום בחיפה חנה לפין־הראל, שהחליטה לחייב את הנתבעת, חברת הפניקס, במחיר כבד. התעקשותה של החברה לנהל את התיק עד תום עלתה לה נוסף על החיובים הכספיים, גם באמירות חמורות ובלתי שגרתיות נגדה בפסק הדין.

התובעת בתיק היא סמר אבו מפלח, בשנות השלושים לחייה, העובדת בחברת בזק ומתגוררת עם אמה בדלית אל־כרמל. בפברואר 2012, לפנות בוקר, מכוניתה מדגם רנו עלתה באש ונשרפה כליל. השריפה היתה בחצר ביתה וגרמה נזק גם לבית עצמו, אולם חברת הביטוח סירבה לשלם את תגמולי הביטוח בטענה כי מדובר בתביעת תרמית. בין השאר, ביססה החברה את טענתה על כך שסוכן הביטוח הזמין שמאי פרטי ולא שמאי של הפניקס, וכן על כך שהוא לא דיווח בזמן אמת על האירוע.

כבר במארס השנה, בתום שלב ההוכחות, הציעה השופטת לחברת הביטוח להגיע להסדר עם התובעת ו"יפה שעה אחת קודם", כדבריה. השופטת ציינה כי "הנתבעת לא הצליחה להוכיח תרמית אפילו ברמה הנדרשת במשפט אזרחי רגיל, ועל אחת כמה וכמה לעבור את הנדרש להוכחת כוונת מירמה". 

השופטת הדגישה כי "לאחר שראיתי את התמונות, קשה לי לקבל כי התובעת סיכנה את כל בית המגורים שלה". עוד קבעה השופטת כי "גם אם ההתנהלות של הזמנת השמאי וכן עניין סילוק השרידים עוררה חשד, אין בכך להוות ראיה מוצדקת מעבר לחשד". 

חברת הביטוח הסכימה בתום שלב ההוכחות לשלם לתובעת את סכום התביעה. ואולם, פרקליטה של התובעת, עו"ד עופר גונן, סבר שיש מקום להטיל על חברת הביטוח ריבית מיוחדת או הוצאות עונשיות ופיצוי בגין עוגמת הנפש בגלל ניהול ההליכים. השופטת לפין־הראל אף קבעה כי מאז הוגשה התביעה "נחצה הקו", והנתבעת ניהלה "מלחמה משפטית" נגד התובעת. 

פרקליט המבוטחת, עו"ד עופר גונן

השופטת קבעה כי חברת הביטוח ניצלה את הליכי המשפט לרעה בהתנהלות בחוסר תום לב גם כלפי בית המשפט. לדבריה, "התנהלות מתישה זו של הנתבעת גרמה לתובעת לנזקים כספיים ולעוגמת נפש. אדם מבטח את רכושו על מנת שבעת צרה תהיה לו עזרה ותרופה, אך נדמה כי חברות הביטוח רואות במבוטחיהן 'אויב' שיש להילחם בו בכל האמצעים, ולא מי שהן אמורות להתייצב לצידו בעת צרה".

בהתאם לכך חייבה השופטת את החברה בתשלום ריבית "עונשית", שערכה פי שלושה מהריבית הרגילה. השופטת נימקה זאת בכך שחברת הביטוח "ניהלה הליכי סרק. יש הצדקה מלאה לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש לתובעת, אשר על לא עוול בכפה לא זו בלבד שניזוקה כספית, אלא גם הושפלה וכבודה נרמס כאשר הנתבעת הטיחה בה אשמת מירמה ללא בסיס".

בשורה התחתונה, הפניקס חויבה בתשלום של 37,807 שקלים עבור שווי המכונית, 10,000 שקלים לאוצר המדינה בגין המשך המשפט וניהול הליכי סרק, 7,000 שקלים כריבית עונשית, 6,000 שקלים כפיצוי על עוגמת נפש לתובעת ו־12,500 שקלים כשכר טרחה לפרקליט התובעת. 

*   *   *

כתב של רופא

הד"ר זייף חתימות בניסוי רפואי - ורישיונו הושעה ל־3 חודשים

סטרשנוב. החמיר את העונש  //  צילום: דודי ועקנין

הרופא הבכיר ד"ר אפרים רימון הוא מהדמויות המרכזיות בשערוריית הניסוי שנערך ב־61 חולים בבית החולים הגריאטרי הרצפלד שבגדרה. ד"ר רימון הועמד לדין משמעתי ורק לאחרונה הסתיים נגדו הליך משמעתי נוסף, כאשר השופט (בדימוס) אמנון סטרשנוב, מטעמה של שרת הבריאות, החליט להתלות את רישיונו לתקופה של שלושה חודשים.

ד"ר רימון ורופאים נוספים ערכו את הניסוי המדובר בשנים 2005-2004, ובמסגרתו נדרשו הנסיינים לעבור פיום קיבה (הכנסת צינורית האכלה לתוך הקיבה). הניסוי בוצע אמנם באישור ועדת הלסינקי (ועדה הדנה בניסויים בבני אדם) של בית החולים, אולם הוא חייב גם את קבלת הסכמת המשתתפים בו. השערורייה פרצה כאשר התברר שד"ר רימון הוסיף בידו את חתימות ההסכמה של 61 החולים.

בעקבות כך, בספטמבר 2011 הגיש המשנה למנכ"ל משרד הבריאות קובלנה נגד ד"ר רימון ונגד רופאים נוספים. במסגרת הסדר טיעון הוסכם כי הרופא יודה במיוחס לו והצדדים ימליצו בפני ועדת המשמעת על עונש של נזיפה בלבד. 

כל חברי הוועדה דחו את ההסדר, אולם יו"ר הוועדה, ד"ר יוסי בר, קבע כי  העונש המתאים הוא התליית הרישיון למשך שישה חודשים. מנגד, ד"ר קובי אסף ועו"ד עירית אלטשולר קבעו כי אפשר להסתפק בהתליית הרישיון לחודש אחד בלבד. אלא שהשופט סטרשנוב, כערכאה שנייה, קבע כי ועדת המשמעת (דעת הרוב) הרחיקה לכת בענישה מקלה. לדעתו, "מדובר במעשה שלא ייעשה, שעניינו זיוף של מסמכים רבים, והמעשה נעשה על ידי רופא בעל מעמד בכיר ביותר, תוך הפרת אמון מובהקת".

זאת ועוד, השופט אף ציין כי היה ראוי להתלות את הרישיון לתקופה ארוכה יותר, אולם קבע כי "מתוך התחשבות בהסדר הטיעון, לא אמצה עימו את הדין". בכך לא הסתיימו ההליכים. ד"ר רימון מימש את זכותו והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, אשר טרם הוכרע. במקביל, עיכב סטרשנוב את ביצוע ההתליה עד לפסק דין במחוזי.

*    *    *

נגד הזרם

הצדק יצא לאור: החשמל לא ינותק לבעל חוב

מטה חברת החשמל  //  צילום: מאיר פרטוש

החיים לא האירו פנים ליצחק יליזרוב המתגורר בקריית אתא. מקור פרנסתו, המרכולית "אקספרס של חצות", קרסה עקב בניית סניף איקאה בקריית אתא ושינוי בתוואי הכבישים במקום. חובות בית העסק שלו לחברת החשמל תפחו והגיעו ל־12,067 שקלים. כמו כן, בדירתו הפרטית הגיע החוב שלו לחברת החשמל ל־617 שקלים.

כל שביקש יליזרוב הוא לשלם את החוב בגין השימוש בחשמל בדירתו בתשלומים. אולם חברת החשמל הפגינה נוקשות כלפיו: היא סירבה לבקשתו, ובשל החוב לעסק אף ניתקה את זרם החשמל לדירתו. גם בקשתה של לשכת הרווחה של עיריית קריית אתא שלא לנתק את הזרם, נדחתה על ידי חברת החשמל. בצר לו פנה יליזרוב לבית משפט השלום בחיפה, ושם קיבל את הסעד הזמני שהביא לחידוש זרם החשמל לדירתו. 

אולם נדמה כי אי אפשר להישאר אדישים לנוכח המילים הקשות שהטיחה השופטת חנה לפין בחברת החשמל. להלן כמה ציטוטים מדבריה: "הזכות למים ולחשמל, בלעדיה החיים בימינו קשים ביותר עד בלתי אפשריים, צריכה להיות כלולה כחלק מזכותו של האדם לחיות בכבוד כמצוות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו". השופטת אף הרחיקה לכת למחוזות קרובים־רחוקים יותר והתייחסה לחובות של הרשות הפלשתינית לחברת החשמל: "סביר להניח שהחוב של הרשות הפלשתינית מעיק על הקופה הציבורית של חברת החשמל הרבה יותר מחובו של התובע בנסיבות תיק זה". 

היא ציינה כי "אני ערה כי בנושא הרשות הפלשתינית מדובר במדיניות ממשלתית. צריך למצוא מנגנון מתאים לתנאיו הספציפיים של הנתבע ולאפשר לו תשלום מופחת והסדר תשלומים". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו