יומן של "מנהרות התקפיות" מרצועת עזה לכיוון ישראל היה ידוע כבר שנים. בכל שיחה או תדרוך עם כתבים באוגדת עזה בשנים האחרונות היו המפקדים הבכירים מזכירים את האיום. ואולם, לשומע מהצד נדמה היה כי האיום מוזכר בנשימה אחת עם שלל איומים נוספים, חמורים לא פחות. לא ניתן לנושא דגש מיוחד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במערכת הביטחון טוענים כי רק בשנה האחרונה, או יותר נכון בחודשים האחרונים, התגבשה ההבנה כי מדובר בבעיה אסטרטגית חמורה שמשפיעה על אלפי ישראלים וחיילים בנגב המערבי. כמה מנהרות שנמצאו בחודשים האחרונים בשטח ישראל רק חידדו את ההערכות הללו, לאחר שנמצאו בהן ממצאים שהעידו על תחכום רב ומשאבים כספיים לא מבוטלים.
בימים האחרונים טענו קצינים בכירים בצה"ל כי האיום הוצג במלוא חומרתו לדרג המדיני כבר לפני חודשים. וכך, כשבועיים לאחר הכניסה הקרקעית של צה"ל לרצועת עזה במבצע צוק איתן, מתחילה מלחמת האשמות הדדית בין הדרג המדיני לדרג הצבאי בסוגיית המנהרות. השאלה המרכזית שנידונה היא מה בדיוק ידע המודיעין על המנהרות, כיצד הכין עצמו צה"ל לטיפול בעניין ועד כמה היה הדרג המדיני מודע לסכנה.
את ניצני פרויקט המנהרות ברצועת עזה אפשר היה לראות כבר לפני כעשור, בשנת 2004. בתקופה זו מדובר היה במנהרות פשוטות יחסית, רעועות, בעומק של 12-10 מטרים. הפעם הראשונה שבה נחשף הציבור הישראלי לחומרת האיום היתה ביוני 2006, אז נחטף החייל גלעד שליט על ידי מחבלים שיצאו ממנהרה שהגיעה עד לעומק של כמה עשרות מטרים בתוך שטח ישראל.
צילום: זיו קורן
מאז ועד היום התפתחה בעזה תעשיית מנהרות רחבה. המנהרות החדשות כבר אינן בעלות תשתית רעועה שקורסת בכל סערה או במזג אוויר יוצא דופן, אלא ניכר כי הושקעו בהן משאבים כספיים לא מבוטלים.
לא מדובר ביד המקרה. המנהרות המתקדמות נבנו מתוך מחשבה אסטרטגית של חמאס, שמטרתו להקים מערך גדול, מאורגן ומנוהל של תשתית שתאפשר להביא מאסה של כוח שייכנס למנהרה ברצועת עזה ויגיח מבטן האדמה בהפתעה, בתוך שטח ישראל. כל זאת לשם ביצוע פיגוע איכותי של הרג וחטיפת חיילים ואזרחים ישראלים, בכמה מוקדים במקביל.
המנהרות החדשות נבנו בתחכום רב. הן מגיעות לעומק ממוצע של 20 עד 25 מטרים, מדופנות בטונות של בטון ומכילות אמצעי תקשורת מתקדמים. לכל מנהרה יש פיר מרכזי מנהלתי, שדרכו נכנסים החופרים, ובהמשך הסתעפויותיה פירים נוספים, חלקם מבצעיים.
בצה"ל ממשילים את הסתעפויות המנהרות ל"עכביש" ששולח זרועות, או לעץ שיוצאים ממנו ענפים רבים. אפשר לומר כי בשנים האחרונות צמחה בעזה "עיר תחתית", מעין "מטרו" המורכב מקילומטרים רבים של רשת מנהרות פנימיות, חלקן מנהרות לחימה פנימיות, ואחרות - מנהרות התקפיות לכיוון ישראל.
צילום: דובר צה"ל
"הנבחרים"
כדי למנוע מישראל לסכל את חפירת המנהרות, העבודה בהן התנהלה בחשאיות רבה ותוך מידור גבוה של העוסקים במלאכה. כל חופר מוסמך של חמאס הכיר את המנהרה הספציפית שלו ולא ידע דבר על מנהרות שכנות. החופר היה נלקח מביתו בכל יום, מבצע משמרת חפירה של כמה שעות ומוחזר לביתו.
לאור החשיבות הרבה שייחסו בכירי חמאס לחפירת המנהרות האסטרטגיות, הם היו מגיעים לא פעם לשוחח עם החופרים, לעודד את רוחם ולהגביר את המוטיבציה שלהם בפעולת החפירה הסיזיפית.
בניית מנהרה נמשכה בין שנה לשלוש. הדבר היה תלוי באורך המנהרה, בעומקה, בהסתעפויותיה ובאופי הקרקע שבו נחפרה. קצב החפירה, אגב, נע בין 4 ל־16 מטרים ביום.
צילום: דובר צה"ל
מלבד החופרים, אימן חמאס את כוח ה"נוחבא", ה"נבחרים". מדובר בעשרות פעילים שעברו מיונים קפדניים וחולקו לגזרות חטיבתיות וגדודיות. מטרת הכוח המיוחד היתה לנסות לחטוף חיילים ואזרחים באמצעות מנהרות, לשבש את התמרון הצה"לי באמצעות העתקת המאמץ לשטח ישראל ולפגוע ביישובים ישראליים. חברי כוח זה הם אלו שחדרו בשבועות האחרונים לשטח ישראל דרך המנהרות ההתקפיות.
כבר במבצע עמוד ענן, לפני כשנה ושמונה חודשים, היו בידי ארגוני הטרור ברצועה כמה מנהרות התקפיות. מאז גבר קצב העבודה על המנהרות, כאשר ערב מבצע צוק איתן ידעו במערכת הביטחון על מספר דו־ספרתי של מנהרות ברצועת עזה שמכוונות לשטח ישראל. חלקן כבר חצו את גדר המערכת לכיוון הארץ.
למרות המידע הרב בישראל טרם הצליחו למצוא פתרון לבעיה החמורה. כבר שנים שמומחים רבים מהארץ ומהעולם מאמצים את מוחם במטרה למצוא את הדרך לגלות חפירות תת־קרקעיות, אך טרם נמצא פתרון מקיף לסוגיה. לאחרונה, מדווחים במערכת הביטחון, יש פריצת דרך בנושא, אך עדיין לא נמצאה "כיפת הברזל" לאיום החמור.
צילום: אי.פי
"חייבים להיכנס ולנתץ"
ימים בודדים לפני הכניסה הקרקעית אמר קצין בכיר בפיקוד הדרום, בשיחה עם כתבים צבאיים, כי נדרשת פעולה של בין שבוע לשבועיים לצורך הטיפול באיום המנהרות. לדבריו, לפעולה מסוג זה "סיכויי הצלחה גבוהים". הקצין אמר אז שאי אפשר להתמודד עם המנהרות מהאוויר ושצריך "להיכנס, לנתץ מה שיש שם ולצאת".
עם כניסת הכוחות הקרקעיים לתוך רצועת עזה הגדירו בצמרת מערכת הביטחון את נטרול המנהרות כיעד מרכזי למבצע. בימים הראשונים לכניסה הקרקעית התגאה צה"ל בכל מנהרה שמצא, בכל פיר שנחשף ובכל מנהרה שנוטרלה, שובשה או הושמדה. פחות מ־24 שעות לאחר הכניסה הקרקעית התגאה בכיר במטה הכללי בכך שצה"ל גילה את "רוב המנהור ההתקפי".
ואולם, בימים האחרונים מסרבים במערכת הביטחון לציין את המספרים המוחלטים של מנהרות שנחשפו ו/או שובשו, ולא מתייחסים לשאלה האם כל המנהרות שעליהן ידעה מערכת הביטחון כבר נמצאו. בישראל מודים כי המודיעין לא יודע "לאחוז כל פיר ופיר", ומבהירים כי ספק רב אם יש מישהו ברצועת עזה, אפילו מוחמד דף בעצמו, המחזיק מפה של "עזה תחתית" על כל רשת המנהרות שבה.
צילום: אי.פי
המודיעין העביר לכוחות הלוחמים בעזה את כל המידע שברשותו על הפירים המרכזיים של המנהרות ההתקפיות. הבעיה היא שגם כאשר מגיעים הכוחות לפיר של מנהרה, בין שבזכות מודיעין שהיה בידי מערכת הביטחון מראש, מודיעין שהתקבל תוך כדי מבצע על ידי פלשתינים שנשבו או סתם פיר שהתגלה במקרה, העבודה הקשה באמת היא מציאת תוואי המנהרה והשמדתה. שבועיים לאחר הכניסה הקרקעית לרצועה, בישראל מעריכים כי ייקח לפחות עוד שבוע לטפל באיום.
מפקדים בשטח ציינו בימים האחרונים שהמידע המודיעיני שקיבלו על המנהרות הוא טוב, אך לעיתים לא פשוט למצוא את המנהרות בשטח, בין היתר בשל תקיפות חיל האוויר שגרמו לקריסת בתים וחלק מהמנהרות. גם לאחר שנמצאים הפירים בצה"ל מתקשים לעיתים לאתר את תוואי המנהרה והסתעפויותיה מתחת לקרקע, במטרה להשמיד את כולה ולא רק פיר מסוים שאותו אפשר אחר כך לעקוף.
לשם איתור תוואי המנהרה לפני השמדתה הסופית, מוחדרים לתוך המנהרות אמצעים שונים, כגון רובוטים. בחלק מהמקומות המנהרות ממולכדות, ולעיתים ממתינים בהן לוחמי חמאס לפקודה במשך כמה ימים. חלק מהממתינים, שקיבלו אספקה של מים ותמרים בלבד, הסגירו עצמם לידי צה"ל בימים האחרונים.
בצה"ל מדגישים כי חשיפת מנהרה מסוימת בצד הפלשתיני אינה ערובה לכך שהמחבלים לא ישתמשו בהסתעפות שלה שטרם התגלתה לביצוע פיגוע בשטח ישראל. חמור מכך: לעיתים מציאת מנהרה על ידי כוחות צה"ל רק מדרבנת את המחבלים להוציא פיגוע מאחת מהסתעפויותיה לפני שתנוטרל על ידי צה"ל.
כך למשל היה ביום שני השבוע, אז חדרו לשטח ישראל שבעה פלשתינים דרך הסתעפות של מנהרה, שחלקה הראשי בצד העזתי נשלט על ידי צה"ל. המחבלים גרמו למותם של חמישה חיילי צה"ל מבית הספר למ"כים ומקצועות החי"ר ופירסמו לאחר האירוע סרטון ערוך שצולם במצלמת ראש של אחד מהם. ככל הנראה, בזכות תושייתו של חייל שהיה בחלק העליון של הפילבוקס וירה לעבר המחבלים, נמנעה חטיפת אחת הגופות לרצועת עזה.
אירוע זה היה הפעם החמישית שבה הצליחו מחבלים להיכנס לשטח ישראל דרך מנהרה התקפית מאז החל מבצע צוק איתן. שניים מהאירועים הקודמים הסתיימו ללא נפגעים, אך שני האירועים האחרים היו קטלניים אף הם: באירוע אחד נהרגו מג"ד ושלושה חיילים נוספים, ובאירוע נוסף נהרגו שני חיילים.
* * *
בעוד כמה ימים יגיע ככל הנראה מבצע צוק איתן לסיומו. במערכת הביטחון מסרבים להתחייב שהמבצע יביא להשמדתן או לנטרולן של כל המנהרות ההתקפיות החודרות משטח רצועת עזה לישראל. קצין בכיר מאוד בצה"ל אף הודה השבוע כי "לא נצליח להגיע למנהרה האחרונה ולפיר האחרון".
לאחר יציאת הכוחות יצטרכו בישראל למצוא פתרון אחר ושלם לבעיית המנהרות מרצועת עזה. זאת, כיוון שסביר להניח כי ברגע שאחרון חיילי צה"ל יעזוב את רצועת עזה, יחדשו ארגוני הטרור ברצועה את החפירות מתחת לקרקע ויבנו שוב מערך מנהרות התקפי שיאיים על תושבי הנגב המערבי. ישראל תהיה חייבת למצוא לכך מענה, שכן היא לא יכולה להרשות לאלפי אזרחים וחיילים להיות שוב תחת איום המנהרות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
