משרד הביטחון אישר לפני זמן קצר את אירוע רציחתה של שלי דדון ז"ל כאירוע איבה, והחליט להכיר בה כנפגעת פעולת איבה.
את ההחלטה קיבלה הרשות המאשרת במשרד הביטחון, המוסמכת לכך על פי חוק נפגעי פעולות איבה, וזאת לאחר שהוצגו בפניה ממצאי החקירה, מהם עולה יסוד סביר כי דדון ז"ל נרצחה על רקע לאומני.
אביה של שלי, יעקב דדון, אמר ל"ישראל היום" כי קיבל את הודעת משרד הביטחון בקורת רוח רבה, "לנו היה ברור מלכתחילה כי מדובר ברצח על רקע לאומני. שלי לא נאנסה ולא נשדדה. ממצאים נוספים בזירת הרצח הצביעו על כך שמדובר ברצח על רקע לאומני והשב"כ העריך כי מדובר ברצח לאומני. זה היה פיגוע טרור לכל דבר ואני שמח שמשרד הביטחון קבע כך והכיר בנו כמשפחה נפגעת פעולות איבה", אמר דדון, "בימים אלה ליבנו נקרע על החיילים שנהרגים והמשפחות שלהם מצטרפות למשחת השכול", אמר דדון. עו"ד אמיר בר דיין, המייצג את המשפחה אמר: "המשפחה התכוונה להיאבק על זכותה להכרה כמשפחה נפגעת טרור והייתה נחושה ללכת בענין הזה עד הסוף ובצדק. אני שמח שהחלטת משרד הביטחון חסכה להם את המאבק המיותר הזה, כי גם כך מדובר במשפחה שבורה ומרוסקת בעקבות האסון הנורא שפקד אותם", אמר עו"ד בר דיין.
לפני כשבועיים, כחודשיים לאחר הרצח האכזרי של שלי דדון, הגישה פרקליטות מחוז צפון לבית המשפט המחוזי בנצרת כתב אישום נגד חוסיין בן-יוסוף ח'ליפה (34), בגין רצח בכוונה תחילה, החזקת סכין ושיבוש הליכי משפט.
אמה של דדון פרצה בבכי מר ובזעקות שבר עם הגעתה לבית המשפט. "שאלוהים ישרוף אותך", צעקה לעבר הנאשם שהגיב: "תפרו לי תיק. אני לא אשם ואין לי מה להגיד למשפחה".
בני משפחת דדון, הבוקר בבית המשפט המחוזי בנצרת // צילום: דני ברנר
כתב האישום שהגישו עו"ד אילנה ירושלמי ועו"ד רועי אלפסי, מגולל את הדקות האחרונות בחייה של דדון ז"ל, שרצתה בבוקר 1 במאי להגיע לריאיון עבודה, אלא שלח'ליפה היו תכניות אחרות. הוא החל בנסיעה למגרש חניה נטוש בפאתי אזור התעשיה רמת גבריאל. עוד נודע, כי דדון שוחחה עם בת דודתה במהלך הנסיעה ולחשה כי "היא נמצאת במונית - אחת המפחידות". "סמוך לשעה 8:10 נטל הנאשם סכין ודקר את דדון שבע פעמים, כשהיא מנסה להימלט מפניו", לשון כתב האישום.
דדון נאבקה בנאשם, שלבסוף נמלט מהמקום ובדרכו זרק את מכשיר הטלפון הסלולרי של דדון, אשר נותר במונית סמוך לכניסה למגרש. משם המשיך הנאשם בנסיעה לכפר חג'אג'רה, שם זרק לצידי הכביש את ארנקה של שלי שנותר אף הוא במונית. הנאשם נסע לביתו ובמהלך אותו יום ובימים שלאחר מכן ניקה את המונית במטרה להעלים ממנה את דמה של שלי.
דבר מעצרו של ח'ליפה הותר לפרסום ימים ספורים לאחר שמשפחת דדון קיימה מסיבת עיתונאים. "הבת שלי היא ילדה נורמטיבית מבית טוב. היא יצאה מהבית, לראיון עבודה, ונרצחה באכזריות. כשראיתי את זה, הזדעזעתי. אני מבקש מכל הגורמים, מהשב"כ ומהמשטרה – שימשיכו לחקור את הנושא. אם צריך אפילו להאריך את צו איסור הפרסום. הבת שלי נרצחה על רקע לאומני – ולא אקבל שום דבר אחר. ילדה שלא עשתה שום נזק לאף אחד, ופתאום כל המשפחה שבר כלי. אני מבקש שיכבדו אותנו ויעשה את המאמצים – כדי להגיע לחקר האמת".
