החששות התבדו. כשבאים לסכם את מונדיאל 2014 בברזיל, אין להתחיל מהכדורגל אלא מהארגון. בראש ובראשונה צריך להזכיר ששנה לפני הטורניר מזכ"ל פיפ"א ז'רום ואלקה זעם ש"מישהו צריך לבעוט בתחת של הברזילאים", כשברזיל לא עמדה בשום לוח זמנים שהוקצה לה והיו חששות כבדים שהמארחת לא תהיה מוכנה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
עשרה אנשים נהרגו בבניית איצטדיונים ובקריסת גשר שנבנה לטורניר, מרבית התשתיות שהובטחו שייבנו לטובתו ולרווחתו של הציבור הברזילאי (הרחבת שדות תעופה, כבישים חדשים, קווי תחבורה ציבורית, רכבות חדשות ועוד) לא נבנו, על שלושה איצטדיונים וסביבתם עבדו עד לרגע האחרון.
בנוגע לביטחון האישי, הפחד התעצם לנוכח נושא הפשיעה והעוני העצומים במדינה, ותוסיפו לכך את החשש מגל מחאות והפגנות עצום שיוביל לאלימות בין מפגינים לכוחות הביטחון. ומה לגבי כדורגל? שעות המשחקים העיקריות (13:00, 16:00 - בשל כניעה לתכתיבי שוק השידור האירופי) נחשבו כאלה שבלתי אפשרי לשחק בהן בערי החוף החמות הלחות, ושגם אם ישחקו בהן - הכדורגל יהיה איטי, חלש ורע.
לקינוח, סכמו הכל בשקרים של הממשלה, בחריגות תקציב אדירות ובהוצאה כוללת של כ־15 מיליארד דולר.
והנה הסתיים חודש המונדיאל בשלום מירבי. כן, היו בעיות קטנות פה ושם, אבל התמונה הכללית מבחינת ארגון הטורניר היא הצלחה גדולה. אירוח למופת. כל האיצטדיונים היו מתוקתקים ומרביתם יפהפיים ומודרניים עם גישה נוחה. המשטרה וכוחות הביטחון נפרסו בצורה חסרת תקדים בכל 12 הערים המארחות, הביאו לצמצום הגניבות והשודים ונתנו תחושת ביטחון. האווירה היתה של קרנבל גדול כשהעם הברזילאי החביב מאוד שמח לארח, להתחבר ולהתיידד עם תיירים מכל העולם.
האווירה בטורניר היתה מופלאה ויצרה חוויה בלתי נשכחת לכל מי שביקר במדינה היפהפייה הזו. רבבות הטיסות הפנימיות פעלו בצורה מושלמת. המחאות היו אירוע זניח, פעלו על אש קטנה ולא דוכאו באלימות. אפילו נבואות הזעם על התחדשות המהומות לאחר התבוסות ההיסטוריות של ברזיל בחצי הגמר ובמשחק על המקום השלישי התבררו כנבואות שקר.
למרות שעות המשחק, ולראשונה עם הפסקות שתייה יזומות שנערכו במהלכו, הכדורגל ברובו היה לא רע בכלל. דווקא במקומות עם התנאים הכי קשים לשחק (סלבדור ופורטאלזה) קיבלנו כמה מהמשחקים הטובים, האיכותיים והקצביים בטורניר.
הנבחרת הגרועה בתולדותיה. לואיס פליפה סקולארי הבטיח להביא גביע לברזיל. פליפאו הבטיח להשכיח את המרקנאסו - אותו אסון במונדיאל הקודם שנערך בברזיל ב־1950 עם ההפסד המכריע והסנסציוני לאורוגוואי. פליפאו קיים - אחרי ה־7:1 מול גרמניה באמת מי זוכר את המרקנאסו?
זו היתה התבוסה הגדולה בתולדות הסלסאו ב־100 שנותיה. אימפריית הכדורגל הגדולה בעולם - שיאנית הזכיות במונדיאלים (5), ירדה על ברכיה בהשפלה בלתי נשכחת. בבית. התפיסה בברזיל היא שלהוציא ניימאר ואולי שני הבלמים, אין לשום שחקן בסגל מקום בנבחרות הגדולות משנות ה־70 וה־80.
אחרי שהפכה לאומה השנייה בלבד שלא זכתה במונדיאל בבית בשני טורנירים שאירחה (לצד מקסיקו), ברזיל תנסה לשקם את ההריסות, לבנות עצמה מחדש, לטפח כישרונות חדשים. כי ניימאר לבדו זה בלתי מספיק.
ואן פרסי כובש מול ספרד. שער בלתי נשכח // צילום: רויטרס
הבדלי גישות. בשלב הבתים קיבלנו כדורגל פתוח, שמח ומלא שערים. בנוקאאוט התמונה התהפכה - צניחה דרסטית - אם מתעלמים מה־1:7 של גרמניה על ברזיל, קיבלנו 23 שערים בשאר 13 משחקי הנוקאאוט, ובשום משחק לא חצינו את רף שלושת השערים.
אפשר להסביר זאת בכך שבשלב הבתים חייבים ללכת על ניצחון בגלל שיטת שלוש הנקודות לניצחון, בעוד בנוקאאוט המתח מתעצם, הפערים מצטמקים ואפשר לנצח גם בתיקו (פנדלים). כמות ההארכות שברה שיאים - חמש בשמינית הגמר, אחת ברבע ואחת בחצי. ארבע הכרעות היו בפנדלים.
ועדיין בסיכום הטורניר יש מגמה חיובית: אחרי שב־2002 היו 2.52 שערים בממוצע, ב־2006 רק 2.3 שערים בממוצע והצניחה הגיעה לשפל ב־2010 עם 2.27 שערים למשחק, בברזיל 2014 הסתמן שינוי מגמה וזינוק ל־2.7 שערים למשחק (לפני הגמר). הסיבה לכך היא הצלחת המאמנים להפתיע את היריבות ולהכניס אלמנטים בלתי צפויים להתקפות.
מה נזכור? ברזיל 2014 הביאה שני משחקים בלתי נשכחים: ה־1:7 ההיסטורי של גרמניה על ברזיל - אחד המשחקים הגדולים בתולדות הכדורגל, התבוסה הגדולה אי פעם בחצי גמר (שום נבחרת לא כבשה שביעייה לפני כן במעמד). ה־1:5 הסנסציוני של הולנד על ספרד כבר ביום השני בטורניר - סגנית אלופת העולם נקמה באלופה בצורה בלתי צפויה ובלתי נשכחת.
תוסיפו לכך את ה־0:2 של צ'ילה, שהפך דווקא את האלופה ספרד למודחת הראשונה מהטורניר, הניצחונות של קוסטה ריקה על איטליה(!) ואורוגוואי.
אחרי זלזול מתמשך בקונקקא"ף, צפון־מרכז אמריקה הביאה כבוד כשגם מקסיקו וארה"ב הרשימו והעפילו לשמינית הגמר מבתים מסובכים. גם אלג'יריה ריגשה והפתיעה עם העפלה היסטורית לנוקאאוט. לעומת זאת: איטליה, ספרד, אנגליה, פורטוגל, גאנה וחוף השנהב עפו בשלב הבתים. למעשה, כל אלופות היבשות (ספרד, אורוגוואי, יפן, ניגריה, ארה"ב) עפו לכל המאוחר בשמינית הגמר.
ברזיל 2014 תיזכר לנצח כטורניר שבו מירוסלאב קלוזה הפך למלך שערי המונדיאל בכל הזמנים, כשבאופן סמלי דווקא נגד ברזיל ולעיני השיאן הקודם רונאלדו ביציע, החלוץ הגרמני כבש את שערו ה־16.
גם לואיס סוארס נכנס להיסטוריה: החלוץ האורוגוואי עשה כותרות ענק שני מונדיאלים רצופים כשב־2010 הציל בידו מקו השער ברבע הגמר מול גאנה ועורר דיון מוסרי; והפעם זו היתה הנשיכה בג'ורג'יו קייליני. סוארס הוא אחד השחקנים הטובים והמבריקים בעולם. חלוץ ענק ואדם פסיכופט. גאון ונבל.
מאמנים, שוערים וכוכבים. המונדיאל ייזכר כטורניר הפריצה של חאמס רודריגס, בהנחה שהקולומביאני יגשים את הציפיות ויהפוך לכוכב בינלאומי. לא מעט כוכבים בלטו, רובם יחסית צעירים - ניימאר (22), תומאס מולר (24), אך גם ותיקים יותר (אריאן רובן, לאו מסי, חאבייר מאסצ'ראנו).
נדמה שמעל שחקני השדה היו אלה השוערים שבלטו ונתנו תצוגות בלתי נשכחות: טים הווארד, קיילור נבאס, גיירמו אוצ'ואה, סרחיו רומרו, ז'וליו סזאר ומנואל נוייר הם רשימה חלקית.
הטורניר החזיר את הכבוד והמעמד למאמני הנבחרות (דגש על המאמנים הדרום־אמריקנים), כשהבולטים הם לואי ואן חאל, חורחה פינטו, מיגל הררה, חוסה פקרמן וחורחה סמפאולי. הם שלטו בנבחרות, מיזערו מקריות והנחילו פילוסופיה, שיטה וסגנון. השינוי הכי מרענן הוא הגמישות והמעבר הטקטי בין שיטות תוך כדי משחק.
קיילור נאבאס. מונדיאל מצויין לקוסטה ריקה // צילום: אי.פי
סמן שלא תפסיד. המגמה הכללית של היעזרות בטכנולוגיה לראשונה בהיסטוריה של טורניר גדול מבורכת. טכנולוגיית קו השער בהחלט עזרה להכריע בכמה משחקים, והיא פסקה שער לזכות צרפת מול הונדורס ויותר חשוב - שער קריטי לזכות קוסטה ריקה מול איטליה. השימוש בספריי הנעלם בבעיטות חופשיות תרם באופן אירוני ל"ניקיון" במשחק.
מגמת השיפוט בטורניר היתה מתירנית וליברלית. נשלפו יחסית מעט כרטיסים, ושופטים רבים עברו לסדר היום על משחק שחצה את רף האגרסיבי לכיוון הברוטאלי.
נתראה ברוסיה. 28 שנה מאז מקסיקו 1986, המונדיאל חזר לאמריקה הלטינית, ובעוד שנתיים תיערך אולימפיאדת ריו. כששני המונדיאלים הבאים לא ייערכו במדינות כדורגל אלא ברוסיה ובקטאר, בטח נתגעגע. הספירה לאחור לקראת רוסיה 2018 מתחילה היום.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
