איך שלא מסתכלים על זה, ארגנטינה פוגשת את ברזיל בגמר הערב במרקאנה. כלומר - גרמניה תשחק, אבל כל האומה הברזילאית מאוחדת בשלמותה מאחורי הגרמנים, חוץ מאחד - דווקא ניימאר הודיע שיתמוך בחבריו מברצלונה, לאו מסי וחאבייר מסצ'ראנו, וקומם עליו 200 מיליון איש.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במקביל לדיכאון, לביקורות ולחשבון הנפש בברזיל כלפי הנבחרת של לואיס פליפה סקולארי והתבוסה ההיסטורית 7:1 בחצי הגמר לגרמניה, התפתחו הערכה והערצה לכדורגל הגרמני ורצון ללמוד מגרמניה. "רק על ההופעה הזו צריך לתת את הגביע לגרמניה. היא הוכיחה שהיא ראויה לגביע יותר מכל נבחרת", פסק שדר הטלוויזיה הצבעוני של ערוץ "באנד", מילטון נבס. זה רוברטו, ששיחק 12 שנה בבונדסליגה, מהן שש שנים בבאיירן מינכן (ועדיין כדורגלן פעיל בגרמיו), הפך למרואיין מבוקש, שנראה מעל כל מסך, אתר ועיתון. יחד איתו כולם מבקשים לשמוע את קקאו - החלוץ הברזילאי, שסיים 12 עונות בשטוטגרט, אוזרח בגרמניה ואף היה בסגל המאנשאפט במונדיאל הקודם. השניים האלה פירטו את סוד ההצלחה של הכדורגל הגרמני, ולפתע ברזיל - אימפריית הכדורגל מספר 1 - נשמעת כמו ישראל. מחפשת ללמוד ממה שקורה בחו"ל.
קקאו האינטליגנטי דיבר על העבודה של ההתאחדות הגרמנית עם צעירים - השקעה במאמנים ובתשתיות הכי מתקדמות ומשוכללות (מגרשי אימונים ומרכזי אימונים) כדי להצמיח שחקנים. שמים דגש על היסודות, כאמור על מאמנים איכותיים ועל שיטות אימון מתקדמות. עבודה עם הצעירים על יכולת עם הכדור ועל שיפור הטכניקה, ולא פחות מכך על הבנת משחק. כמובן שגם הנחלת משמעת עצמית היא חלק מהתוכנית. קבוצות, במחלקות הצעירות, מתאמנות לפי פילוסופיה זהה לקבוצה הבוגרת, כדי שיהיה קל להשתלב בבוגרים.
"מבחינה טכנית, השחקנים של ברזיל לא נופלים מהגרמנים, אבל בכל נושא הניהול והאימון יש פערים גדולים", הסביר קקאו, "אם הכדורגל הברזילאי רוצה להתקדם ולא להיתקע מאחור, ההתאחדות הברזילאית צריכה לאמץ את המודל הגרמני. כבר אי אפשר, כמו פעם, להסתמך רק על כישרונות שצומחים ברחובות, אלא יש לדעת לעבוד איתם ולתת להם תנאים כדי לשפר אותם בכל המישורים".
שחקני ארגנטינה חוגגים את העלייה לגמר // צילום: רויטרס
בברזיל פונים לכל כתבי החוץ שיושבים בגרמניה, ואלה מספרים על נקודת השפל של הנבחרת הגרמנית ביורו 2000, שממנה החלה ההתאחדות הגרמנית ברפורמות ובפרויקט המהפכני שלה, שאת תוצאותיו רואים בעשור האחרון. בברזיל מקנאים במקצוענות ובהיעדר השחיתות בכדורגל הגרמני, בניגוד למה שקורה במדינתם. הברזילאים מתעבים את ארגנטינה, אז היה קל להם לנקוט עמדה בגמר הזה, אבל נדמה שהם מתחברים לגרמניה אפילו יותר ממה שהיה אפשר לחלום.
"גרמניה תרגיש כמו במשחק ביתי בשל אהדת הברזילאים", סבור ה"קייזר", פרנץ בקנבאואר, שלא יגיע לגמר בגלל הסכסוך שלו עם פיפ"א (לפני כחודש הושעה על ידיה מכל פעילות ולאחר מכן הוחזר). בקנבאואר, שכקפטן הניף את הגביע במינכן עם גרמניה ב־1974 ואימן את המאנשאפט הן בהפסד בגמר לארגנטינה ב־1986 והן בניצחון על ארגנטינה בגמר 1990, הזהיר: "ארגנטינה לא תעשה את הטעויות ההגנתיות של ברזיל. יהיה קשה וצמוד מולה".
"ארגנטינה זה כאן"
יותר מ־100 אלף ארגנטינאים כבשו את ריו. הם הגיעו לעיר היפה בעולם בכל דרך אפשרית. רק שלשום חצו את הגבול מדרום יותר מ־7,000 ארגנטינאים במסע ארבע־גלגלי שנמשך 48 שעות. הרוב הגדול הגיע בלי כרטיס. "אני מוכן להוציא עד 5,000 דולר לכרטיס", אמר לי פאבלו, יהודי ארגנטינאי שהפתיע במשפטי מחץ בסלנג בעברית. הוא הגיע לחצי הגמר בסאו פאולו למשחק מול הולנד בלי תוכניות להמשך. "אחרי שעלינו לגמר זה בלתי אפשרי לחזור הביתה. חייבים להמשיך עד הגמר. אתה מבין?", הסביר פאבלו את המובן מאליו.
בצד השני יש גם לא מעט כאלה שמוכרים כרטיסים, כולל כמה ישראלים, ומחפשים לעשות קופה. "קניתי כרטיס ב־4,000 דולר ואני מאמין שאוכל לצאת ברווח כפול", אמר לי יוסי מהקריות. לא מעט ברזילאים הכפילו או שילשו בתוך דקה את משכורתם החודשית דרך העסק הזה. 45 אלף ארגנטינאים צפויים להיות הערב במקדש הכדורגל - איצטדיון המרקאנה, ומנגד 33 אלף לערך יהיו ברזילאים וגרמנים. וכמובן שאל כל אלה יצטרפו אוהדי כדורגל מכל העולם, כולל עשרות אם לא מאות ישראלים. גם מאוסטרליה הרחוקה, אומה חולת ספורט, הגיעו אנשים לגמר. ג'ון ממלבורן, ששוהה איתי באותו מלון בקופקבנה, הסביר: "עם כל הכבוד לרוגבי ולקריקט, כדורגל הוא שפה בינלאומית אמיתית, ספורט שמאוהבים בו בכל מקום".
חברות התעופה, התיירות והמלונות כמובן הן הנהנות הגדולות. מלונות שני כוכבים דורשים 900-800 דולר ללילה, וכמובן אלפי תושבי ריו השכירו את הדירות שלהם לתיירים. הביקוש הוא אסטרונומי. יש כמובן אלפים רבים של ארגנטינאים שישנים במכוניות ובקרוואנים שעימם באו. מאות אם לא אלפי מכוניות, אוטובוסים וקרוואנים של ארגנטינאים התמקמו בחניון באזור סאו קריסטובאו, המרוחק כקילומטר מהמרקאנה. ובכלל, בשכונות המרכזיות של ריו - קופקבנה, איפאנימה ואזור המרכז - יש תחושה של הרבה יותר ארגנטינאים מברזילאים. "בואנוס איירס זה כאן", שרים הארגנטינאים בבארים וברחובות. השיר האהוב עליהם הוא כמובן הקנטת הברזילאים על השביעייה שספגו מהגרמנים. מזל שהברזילאים, בניגוד לארגנטינאים, אנשים נעימים יותר ופחות חמי מזג.
***
פלסידו דומינגו, הטנור הספרדי חולה הכדורגל, שלא הופיע בריו 19 שנה, הגיע כדי לשיר שלשום בקונצרט הגאלה לנעילת המונדיאל, לצד הפסנתרן הסיני לאנג לאנג וגדולים אחרים מעולם המוסיקה הקלאסית. הערב הזה הוא שמח, רגע שיא שמצפים לו ארוכות מכיוון שכל גמר מונדיאל הוא אירוע היסטורי בלתי נשכח. אבל זהו גם ערב עצוב, כי מתחילה ציפייה של ארבע שנים לרוסיה 2018. וממחר חוזרים להתעסק בשיגרה הדי אפורה - העברות ופתיחות עונה של כדורגל מועדונים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
