הגמר על הזהות

היחס המורכב של הממשל הארגנטינאי לנבחרת הכדורגל שלו עורר רעב לתואר ראשון אחרי מראדונה • התקומה של הכדורגל הגרמני לאחר המלחמה גייסה את הציבור לצד הנבחרת • הגמר ביניהן מביא עימו מטענים אדירים

החשיבות הלאומית חורגת מכדורגל. אוהדי גרמניה (מימין) וארגנטינה, השבוע // צילומים: GettyImages, אי.פי.אי // החשיבות הלאומית חורגת מכדורגל. אוהדי גרמניה (מימין) וארגנטינה, השבוע

מגישה: תמר ריפל צילום: דורון פרסאוד איפור: הגר נחמיאס | מגישה: תמר ריפל צילום: דורון פרסאוד איפור: הגר נחמיאס

ארגנטינה היא המדינה הראשונה מחוץ לבריטניה שייסדה התאחדות לכדורגל ב־1867 - והיה לה מזל קטן בעניין הזה. את הכדורגל הביא לארגנטינה דווקא סקוטי, אלכסנדר האטון המילטון, והדבר הזה היה משמעותי. בימים קדומים משחק הכדורגל באנגליה היה אלים וכוחני מאוד ומבוסס על כדרורים ותיקולים. אותו המילטון הטיף כבר אז למסירה הקצרה, לקומבינציה ההתקפית. ואולי בימים הרחוקים ההם נולד אב הטיפוס של הכדורגלן הארגנטינאי ויכולותיו המגוונות. ובכל דיון על השאלה האמורפית "מיהו השחקן הטוב אי פעם?" שמם של שלושה ארגנטינאים - יותר מכל מדינה אחרת - מוזכר ברצינות: אלפרדו די סטפנו, דייגו מראדונה ובן ימינו ליונל מסי. רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לאום גרמני שונה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר