שי סנדיק אולי לעולם לא היה נופל ברשתה של ג'יין אוסטן אילולא דייט לא מוצלח במיוחד אי שם בשנת 2000. "חזרתי מדייט כושל ועברתי דרך התחנה המרכזית בירושלים", הוא משחזר. "היה מדף של קלאסיקות במחירים נמוכים, ובהן גם 'תבונה ורגישות' מאת ג'יין אוסטן. אני מודה ומתוודה כי עד אז מעולם לא נחשפתי ליצירותיה של אוסטן, אבל משהו הניע אותי לבחור דווקא את הספר הזה".
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הקריאה ברומן הראשון פרי עטה של אוסטן הובילה לסיפור אהבה: כמו רבים אחרים, גם סנדיק נשבה בקסמן של האחיות אלינור ומריאן דאשווד, האחת שקולה ומסורה, השנייה נלהבת ופזיזה, ובסיפורי האהבה שלהן על רקע החברה הנמשלת על ידי מעמד, כסף וגינונים.
גם לסנדיק, 30, הפי־אנדינג משלו: תרגום מחודש, בהיר ומרענן פרי עטו ל"תבונה ורגישות" שיצא בהוצאה עצמית ויצר סביבו באזז חיובי במיוחד; המהדורה הראשונה כמעט אזלה וסנדיק - הוצאה של איש אחד שעושה הכל - מסחיבת הארגזים, דרך משלוח הספרים בדואר וביקורים בחנויות - עוצר לרגע רק כדי לדבר על הספר. "התגובות הדהימו אותי", הוא מספר. "אנשים מגיבים, יוצרים קשר ומתרגשים. בעוד באנגליה ובארה"ב הפולחן סביב אוסטן מאורגן, ומדי שנה מאות מקצות העולם מגיעים למקום הולדתה לחגיגות בהשראת ספריה - בארץ אתה מגלה את הרלוונטיות ואת הגדולה של אוסטן באופן אקראי".
אך כמו בספריה של אוסטן, גם סנדיק נאלץ לחוות מכשולים רבים עד הגיעו לסוף טוב. ב־2007 החל לתרגם ספרים מאנגלית ומצרפתית, עבד עם הוצאות רבות ותירגם מספריהם של רבים וטובים כוויקטור הוגו או פיליפ קלודל. התרגום של "תבונה ורגישות", פרויקט שהתחיל לבדו ולהנאתו, שכב במגירה. "בשלב מסוים התחילו הבעיות. אין צורך להרחיב על מצבו העגום של שוק הספרים, אך המצב הלך והחריף עד שלא יכולתי להתפרנס עוד מתרגום כפי שעשיתי עד לאותה עת. לקחתי על עצמי עוד ועוד ספרים, אבל בדיעבד זו היתה החלטה שגויה, שהובילה לקריסה כלכלית ונפשית. באותה תקופה גם התגרשתי, הייתי מדוכדך מאוד ולא יכולתי אפילו לקרוא ספר".
סנדיק החל ללמד אנגלית והיה בטוח שהתרגום היה ונשאר אפיזודה כושלת שיש לשים מאחוריו. "גם היום, אם מישהו בא להתייעץ איתי אני אומר לו בכנות, שתרגום, מעשה נפלא ככל שיהיה, זו עבודה מהצד; אי אפשר לפרנס כך משפחה". אבל המזל האיר לו פנים: הוא חזר להשלים את התואר בחוג להוראה במכללת לוינסקי במסגרת תוכנית מצטיינים, ושם הציעו לו להעביר סדנת תרגום. "זו היתה הפעם הראשונה שעסקתי בתרגום מאז המשבר ולאור ההצלחה של הסדנה סיפרתי לראש התוכנית שיש לי תרגום בשלבים מתקדמים ל'תבונה ורגישות' ולא עשיתי איתו כלום".
בחוג דירבנו את סנדיק לחדש את העבודה וגם העניקו תמיכה. את שאר הכסף גייס סנדיק דרך פלטפורמת הד־סטארט "ועכשיו אני פורח וחוגג את החזרה שלי לעולם הזה", אומר סנדיק, שלכבוד הספר הקים את הוצאת "סנדיק ספרים". בהמשך הוא מתכנן לתרגם את "אמה", אחד מספריה האהובים.
מה לבחור דתי ולסופרת מהמאה ה־18?
"לכאורה זה קשר לא מובן מאליו אבל בו בזמן הוא הכי מובן מאליו. שנינו באים מחברות סגורות ומפלסים את הדרך בתוכן מתוך הערכה כלפיהן. הרי אוסטן מעבירה ביקורת נוקבת על החברה בת זמנה, שהיתה כל כך מעמדית, היררכית ופטריארכלית, אבל היא עושה זאת מתוך החברה, בלי לשבור את הכלים, וזה משהו שאני כדתי מאוד מתחבר אליו. היא לא מורדת או מוציאה את עצמה אלא מבקרת במרומז ובמחוכם דרך האירוניה, השנינות וההגחכה. גם אני שמח בחלקי ואוהב את החיים שלי - אני אוהב להיות דתי ולא בא למרוד באף אחד וכמו אוסטן, אני מעדיף לעשות את השינוי מבפנים".
"החרדים מאסו בעוני"
העבודה על הספר הציבה בפני סנדיק והעורכת מיכל לעדן דילמות לא פשוטות. "'תבונה ורגישות' תורגם קודם לכן לעברית פעמיים, אך התרגומים היו מיושנים ורצופים באי דיוקים", מתאר סנדיק. "מה שהיה לי חשוב יותר מכל הוא למצוא את הקול של כל דמות ודמות; איך הן תישמענה משכנעות בעברית ועדיין לא מכאן. כיוון שהדמויות מגיעות ממעמדות שונים היה צורך למצוא לכל אחת משלב משלה".
הדמות המאתגרת ביותר לפי סנדיק היתה אן סטיל, בחורה חסרת מודעות ממעמד נמוך שמפלסת את דרכה בחברה. "אן מתעניינת מאוד בחתיכים, אבל מה לעשות שמילה כמו 'חתיכים' לא מתאימה לספר שנכתב ב־1810", מדגים סנדיק. בתרגום הקודם נבחר הביטוי "זכרים מצוחצחים"; סנדיק נטש אותו, כנראה בצדק, ובחר בכינוי "גברברים". "עד הרגע האחרון התווכחנו על זה", הוא צוחק.
לקביעתי כי סוד קסמה של אוסטן טמון בדמויות שלה, הוא משיב: "בהחלט. אף על פי שמדובר בדמויות שחייו לפני מאתיים שנה בהמפשייר, תמיד ניתן לזהות את עצמנו בתוך הדמויות. זה המהלך החדשני שלה, גם ביחס לסופרים גברים. אוסטן ודיקנס היו הראשונים שבראו דמויות עגולות, והראו שאין בהכרח רק רעים וטובים - יכול להיות אדם עשיר טוב לב ונדיב, וגם אדם עני ונכלולי. אוסטן חידשה כשרמזה שאנשים צריך לשפוט כבני אדם, ולא על פי מעמד וממון. לכן היא נשארת רלוונטית כל כך".
מלבד העבודה על התרגום סנדיק גם מורה לאנגלית בקורסים לשילוב חרדים במעגל התעסוקה בבני ברק. "אני יושב עם אנשים בעלי משפחות ומתחיל איתם ממש מה־ABC", הוא מספר, וניכר שגם העבודה הזו קרובה לליבו במיוחד. "החרדים מאסו בעוני. הם רוצים ללמוד ולהביא פרנסה מכובדת אבל להישאר חרדים, וזה מה שרבים בשלטון לא מבינים. עבורי העבודה הזו היא שליחות".
למרות התגובות החיוביות שעורר הספר, סנדיק ממשיך להתמודד עם אתגרים, משום שבחר שלא למכור את הספר ברשתות סטימצקי וצומת ספרים אלא בחנויות עצמאיות או דרך האתר שהקים. "אני מחובר לכל התרגומים שלי, אבל כאן על כל מילה אני יכול לספר איזה מסע עברתי איתה. זה גם אישי, כי גם הבנות שלי הן מין אלינור ומריאן; האחת סמכותית ואחראית והשנייה עושה מה שבראש שלה", הוא צוחק. "אני מקווה שהן יהיו גאות באבא שלהן יום אחד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו