הנער שמת במדבר – והפך לסמל

ג'ילברטו ראמוס רצה לעזוב את הכפר בגואטמלה לארה"ב, כדי להרוויח כסף לטיפול באפילפסיה של אמו, שהתחננה שלא יילך. "הטיפול הטוב ביותר היה אם היה נשאר", אמרה סיפריאנה חווארז דיאז בראיון לסוכנות הידיעות AP. כשלא ויתר, ענדה לו שרשרת תפילה לבנה.

חודש לאחר מכן, גופתו נמצאה במדבר בטקסס. עכשיו, הילד הפך לסמל לסכנות העומדות בפני כמות עצומה של ילדים המגיעים ממרכז אמריקה, ומנסים לחצות את הגבול לארצות הברית באופן בלתי חוקי. ג'ילברטו נמצא ללא חולצה, וסבל כפי הנראה ממכת חום, כשהוא עדיין עונד את מחרוזת התפילה.

ההורים שלו סיפרו שג'ילברטו הוא למעשה בן 15, למרות שהרשויות דיווחו כי הוא צעיר יותר. ההורים הסבירו את הטעות בכך שלקח להם כמה שנים לרשום את לידתו, בגלל שהכפר שהם גרים בו כל כך מרוחק, אי שם בהרי גווטאמלה הצפוניים. כשרשמו אותו, הם שכחו את תאריך הלידה האמיתי שלו, אז הם רשמו שהוא נולד באותו תאריך כמו אחיו הצעיר.

נערים שמבקשים להימלט מהעוני ומהאלימות

נערים שמסוגלים לעבוד כבר מזמן הפכו לחלק משטף הגברים הצעירים שיוצאים צפונה ממרכז אמריקה, המבקשים להימלט מהעוני ואלימות הכנופיות. בין המהגרים רצות שמועות כי הרשויות בארה"ב מתירות לילדים צעירים להישאר בשטחה. גם גילברטו שמע בגואטמלה כי אם יצליח להיכנס לארצות הברית, הוא יוכל להישאר בשטחה.

הוא נולד וגדל בבית עץ ופח צנוע בהרי קוצ'ומטנס במחוז הוהוטננגו, לאורך הגבול המקסיקני. בגובה 2,00 מטר מעל פני הים ביופי של פסגות ההרים והקניונים שהם ניגוד קשה לעוני הקיצוני. בכפר אין מים זורמים, אוכלים טורטיות או משקה מחיטה, אבל האוכל אף פעם לא מספיק. 

לשכונה שבה גר ג'ילברטו ניתן להגיע רק ברגל, בשביל סלעי ובוצי באורך של יותר מקילומטר וחצי. ג'ילברטו צעד במסלול הזה כל יום לבית הספר, אליו הלך עד שהגיע לכיתה ג', אז נשר מהלימודים. "הוא היה צריך לעבוד כדי לעזור למשפחה", אמר המורה שלו, פרנסיסקו הרננדז.

האח שלח מאה דולר מדי חודש

החיים בבית השתפרו כשאח הגדול, אסבין ראמוס, עבר לשיקגו והתחיל לעבוד כטבח במסעדה. הוא שולח 100-120 דולר מדי חודש כשהוא יכול להרשות לעצמו, ואפשר למשפחה לבנות בית עם שני חדרים מבטון, שיחליף את בקתת העץ. ג'ילברטו ישן על פיסת ספוג על הרצפה. ג'ילברטו גדל מיואש ומשועמם, סיפר אסבין ראמוס. אמו חלתה יותר ויותר. האח הגדול הציע שג'ילברטו יבוא לשיקגו, שם יוכל לחזור לבית הספר, ולעבוד בלילות ובסופי השבוע. 

ג'ילברטו יצא ב-17 במאי באותו מסלול בו הלך אחיו, כשהוא צועד בשביל המחוספס למרכז העיר, ואז לקח טרמפים לצ'יאנטלה, להיפגש עם המבריח, המכונה "זאב ערבות". המסע עלה 5,400 דולר, והמשפחה לוותה 2,600 דולר עבור המטרה, כששילמו בשבוע הראשון 2,000 דולר, ו-600 דולר נוסעים לפני שמת. הם עדיין חייבים את השאר.

הגופה תועבר כשתימצא טיסה פנויה

אסבין ראמוס אמר כי הוא לא ידע הרבה על הדרך בה הגיע ג'ילברטו לגבול המקסיקני ולעיר ריינוסה. אסבין הגיע לשם במושב האחורי של סמיטריילר. אבל ג'ילרטו סיפר כי נסע באוטובוס. "אני בסדר, רק תפקידו את הכסף", אמר ג'ילברטו לאביו, כשעמד לחצות את הגבול לטקסס. ואז ג'ילברטו וזאב הערבות נעלמו. הוריו ניסו ליצור קשר עם המבריח. ביום השמיני להיעלמותו התקשר אחיו לקונסוליה הגואטמלית ביוסטון ולרשויות בגווטאמלה, וביקש סיוע.

הגופה נמצאה ב-15 ביוני, אמרו הרשויות, ומספר הטלפון של אסבין היה בחגורת מכנסיו, טקטיקה בה משתמשים מהגרים רבים כדי להחביא מידע מסוחרי סמים שמחפשים דרך לסחוט כסף ממשפחותיהם. 

הקונסוליה בגואטמלה אמרה למשפחות שהגופה תימסר להם בקרוב, מתי שתימצא טיסה פנויה. אביו כבר הכין את הקבר בבית הקברות המקומי. אמו, המרותקת למיטתה, דידתה לחדרו, כדי להתפלל עבורו במזבח שהוקם במקום בו ישן. בבית לא נותרו תמונות. כולן נשלחו לארצות הברית כדי לזהות את הגופה.

העולם מגיב: "אובדן מזעזע"