הלקח: אם יש ספק - אין ספק

חספוס מגושם אפיין את ההחלטה המאוחרת של השב"כ להתיר פרסום חלק מהקלטת השיחה בין גיל־עד שער החטוף לבין המוקדנית בקריית ארבע־חברון. 19 ימים שמר השב"כ את הקלטת הלוהטת בכספתו, ודווקא בשעה שבה רצה הציבור להזדהות עם שלוש משפחות המופת השכולות; ועם כל אם אשר "מבכה בניה, מיאנה להינחם", אבל הנאמנות לאומה גרמה לכל אחת מהן להתביית למטרה אשר ביקשה למצוא את צידוק הדין לגורלן - דווקא בשעה זו נמסר לפרסום חלק מן הדו־שיח הצורב הזה.

כל רגע לפני ההלוויה התאים לפרסום. גם כל דקה אחריה. לא במהלכה, לא בהתקבץ המונים בבית העלמין במודיעין. אין מנגנים בכינור בהיקרע שלושה מיתרים, ואין משמיעים קולו של נער ממגש הכסף של האומה בעוד היא מובילה אותו בדרכו האחרונה.

למשמע הקלטת גוברת תחושת ההחמצה, שהמוקדנית לא עשתה מאמץ סביר להציל את הנערים. זו תחושה הגובלת בזעם. עם זאת, חובה להקדים שלושה טיעונים המסבירים במשהו את מחדלה: במקור היה קשה לשמוע את דברי גיל־עד "חטפו אותי", ומה שהושמע אתמול באוזני הציבור היה קטע אשר נוקה היטב במעבדות המשטרה מן הרעשים שעטפו אותו; המוקדנית ניסתה לחזור אליו ולא נענתה; והשיגרה היא האויב הגדול של השומר.

הביטוי "לא ינום ולא יישן שומר ישראל" בא לאוויר העולם מפני שהנטייה הטבעית היא להירדם בשמירה. זה מה שאירע בלילה הארור ליד אלון שבות, בואכה חלחול.

רק שכל ההגנות האלה אינן עומדות לאנשי המוקד לנוכח העובדה שנשמעו קולות בערבית; ובעברית בהגייה ערבית; ויריות אקדח; וכל אחד מן המרכיבים האלה מספיק כדי להזעיק את כוחות ההצלה שבאזור, ועל אחת כמה וכמה כשיש מקבץ של עובדות כאלה, ועל כן אין הגנה לשוטרים שהושעו על ידי המפכ"ל יוחנן דנינו. אם לא הקולות הערביים לאחר הלחש החטוף בעברית - מה כן היה מחדד את דאגת המוקדנים? כאילו יקרה אשר יקרה, המוקדן תמיד יניח כי מישהו מבקש להטרידו או להתל בו.

נכון עשה דנינו שהדיח את שוטרי המוקד, אבל מן הקלטת המצמררת הזאת חייבים לצאת נהלים יעילים אשר יכווצו את האפשרות שטרגדיה כזאת תחזור על עצמה בעתיד. כמה צעדים מתבקשים מאליהם: חייבים לעבוד בזוג. כל זוג יורכב משוטר מנוסה היודע לבור את המוץ מן התבן, ומטירון דרוך וחושש וערני וסקרן. כל דו־שיח ביניהם יגדיל את הסיכוי לתוצאה טובה יותר.

חובה גם לקבוע כלל נוסף: בכל מקרה שבו אין לשניהם גם יחד ביטחון כי מדובר בקריאת סרק - חובה עליהם להעביר את השיחה מייד לדרג בכיר יותר. כפי שנאמר כבר בחיל האוויר: אם יש ספק - אין ספק.

*   *   *

"ראש למטה, ראש למטה!"

הציווי הזה, במבטא ערבי בולט, שנשמע בבירור גם ללא ניקוי רעשי רקע, חזר על עצמו כמה פעמים בשיחה בין גיל־עד שער למוקד 100 • הציווי היה צריך להדליק נורות אדומות במשטרה • הוא לא הדליק • המשטרה במבוכה: "הכשל חמור ביותר, המעורבים הועברו מתפקידיהם"

במשטרה שוררת מבוכה רבה בעקבות פרסום קלטת השיחה בין גיל־עד שער לבין מוקד 100 של משטרת מחוז ש"י.

בהקלטה נשמע שער לוחש "חטפו אותי" לשוטר שח"מ שענה לטלפון. לאחר מכן נשמע באופן בולט ואכזרי קולו של אחד החוטפים שצועק לשלושת החטופים: "ראש למטה, ראש למטה, ראש למטה, ראש למטה, למטה זה, ידיים למטה", ולאחר מכן נשמעים כמה קולות נקישה. בבדיקת מעבדה התברר שמדובר כנראה בירי. עוד נשמעים בקלטת חבטות וקריאת "איי!", כנראה של אחד הנערים.

יובהר כי ההקלטה שפורסמה עברה עיבוד: בהקלטה המקורית אי אפשר לזהות את המילים "חטפו אותי", והן נשמעות לאוזן רק אחרי ניקוי רעשי הרקע. לעומת זאת, המשפט "ראש למטה" נשמע צלול וברור גם בהקלטה המקורית.  

אבו עיישה וקואסמה

בהמשך ההקלטה - שאורכה שתי דקות ושש שניות, אך אתמול הותרו לפרסום רק 50 שניות ממנה - נשמע בעיקר קולה של ח"כ שלי יחימוביץ', שהתראיינה באותה עת לתוכנית מורשת ברשת ב', כפי שנשמע מהרדיו של הרכב (ראו את התייחסותה של ח"כ יחימוביץ' בעמ' 03). במהלך השיחה נשמע המוקדן קורא לשער, אך בשלב זה מוגבר הרדיו ברכב. לאחר מכן נשמע קולה של השוטרת האחראית במוקד, כשהיא אומרת "הלו" ושואלת: "איפה אתה עכשיו?"

קצין בכיר: "לא היה אפשר להציל"

בתוך כך, במשטרה הדפו אתמול בתוקף את הטענות שלפיהן היה אפשר להציל את שלושת הנערים לו טופלה השיחה כיאות. "יש פה כשל בשיקול הדעת, אבל מי שאומר שהיה אפשר לאתר את הרכב עם החטופים אינו מכיר את העובדות", אמר אתמול קצין בכיר.

מתחקירי האירוע עולה כי מרגע החטיפה ועד לכיסוי הגופות במקום המסתור שבו נמצאו חלפו כ־45 דקות. במשטרה טוענים כי גם אם כל המערכות היו פועלות, היו חולפות בין שעה לשעתיים עד להפעלה המבצעית של כלל הכוחות. כן נטען כי כמה דקות לאחר החטיפה הרגו המחבלים את החטופים, וחלפו כעשר דקות עד שרכב החטופים נכנס לשטח A שבו נמצא.

המשטרה: הכשל בלתי־נסלח

המשטרה פירסמה בדף הפייסבוק שלה את ההתייחסות הבאה להקלטה: "תוכן השיחה קשה להאזנה, והכשל, לצערנו, חמור ביותר, ונוגע בטיפול שגוי לקריאת מצוקה של אדם, עת שפנה למוקד 100 של המשטרה. כשל מסוג זה אסור שיקרה, ואל לנו לעבור עליו לסדר היום. במקום שיש ספק - אין ספק. אי מתן מענה הולם לקריאת מצוקה של אדם הינו אירוע בלתי נסלח בכל קנה מידה. אין גוף החף מתקלות, ודאי כשמדובר בארגון מסוגה של משטרת ישראל, שמתמודדת שעה בשעה עם אתגרים מורכבים ביותר". 

עוד נמסר כי בעקבות האירוע הוקמה ועדת בדיקה. "הוועדה הגישה את המלצותיה, הכוללות מסקנות אישיות ומסקנות מערכתיות בכל הקשור להתנהלות המוקד. המפכ"ל אימץ את המסקנות במלואן והורה על צעדים פיקודיים משמעותיים כלפי המפקדים, הקצינים והשוטרים שהיו מעורבים בטיפול בשיחה שנתקבלה במוקד - בין במעורבות אישית וישירה ובין במעורבות מכוח אחריותם הפיקודית - ואף הורה על העברה לאלתר מתפקידם של המעורבים, ובהם גם קצינים בכירים".