1. בשלב מסוים, כנראה אחרי הפעם ה־20 שהשמיעו את ההקלטה הטרגית במהלך הערב רק בתוכניות של ערוץ 2, הרגשתי את מה שהרגישו רבים מחבריי בפייסבוק: מצד אחד אין ספק שהיה צריך לפרסם את התוכן בכל המדיות האפשריות, מצד שני העסק כבר הפך כמעט לפורנוגרפי כאשר עודד בן עמי דחף להשמיע את העדות המצמררת כמעט לכל מרואיין שעלה לדבר אצלו בתוכנית. ברקע, אגב, רצו התמונות קורעות הלב מבית הקברות.
ברוב המהדורות המרכזיות אם היה משהו להתנחם בו אמש, הרי היה זה השימוש המועט יחסי בפוליטיקאים. לאחר ששלשום התחרו כולם כולל כולם מי יכול לנסח את המשפטים הבומבסטיים ביותר במהירות הגבוהה ביותר, אמש הבינו עורכי המהדורות שהברברת הפכה חסרת ערך בשלב מסוים. את המלל האינסופי החליף לופ בלתי אפשרי של ההקלטה. נדמה שהבוקר כמעט כל אדם במדינת ישראל יכול לדקלם בעל פה את אשר נאמר בה. ואם בטעות לא הספקתם לשמוע אותה, היו סמוכים ובטוחים שתוכניות הבוקר היום לא יחמיצו הזדמנות לסדר לכם השמעה נוספת.
2. ערוץ 2 בחר להקדיש את כל היום שלו לפרשה המטלטלת. כבר בשעות הצהריים שודרה בשידור חוזר "שיחת נפש" של יורם יובל עם מאיר דגן שלאחר המאבק בסרטן והקריירה העמוסה. כדרכו של יובל זו היתה שיחה שהובילה לדמעות כמובן, אבל הקונטקסט היה ברור לכולם. עסקו שם בחילופי שבויים ועסקו שם בחיים והרבה במוות, שאופייניים לא רק לאנשים כמו דגן, אלא לכל אחד במדינה הזו. לא בדיוק החומר הקלאסי של היום הראשון בחופש הגדול בערוץ המרכזי במדינה, אבל מי שהצליח לתפוס את התוכנית קיבל תמונה מעניינת למדי לגבי החיים כאן. אולי כי בניגוד לצעקות האדירות שבקעו מהרמקולים ביום שלפני, זה היה מוזר לפתע לראות שני אנשים משוחחים ברוגע.
בערוץ הראשון ניסו לשלב שוב כדורגל ואקטואליה, וכולם הזכירו לנו שבכל זאת זה החופש הגדול עכשיו וכולנו אמורים להתעסק ביום־יום החם למדי שלנו. אחר כך גם סיפרו לנו שניקולה סרקוזי נעצר בניסיון למתן שוחד. אבל לאף אחד כבר לא היה כוח להקשיב. צר עולמנו בימים שכאלה. אנו נדבקים למהדורות החדשות אף שדברי הערך שנאמרים בהן הולכים ומצטמצים ככל שעוברות השעות.
3. אז תוכניות הריאלטי נדחקו אמש הצידה, אבל פרק הדחה קיבלנו גם קיבלנו. הפרשנים והכתבים בכל הערוצים הודיעו חד־משמעית שהם רוצים את ראשו של יוחנן דנינו. עוד בטרם נקברו הנערים היה ברור שדינו של דנינו נחרץ לפחות בתקשורת הישראלית. בערב העלה גיא פלג הילוך וטען "שגם הילד שלי בכיתה ב' היה מצליח להבין שמדובר בשיחת מצוקה". וברקע המשיכו להגיע הדיווחים מדרום הארץ, שם עשרות נפגעי חרדה ומפעל אחד שהתפוצץ לפני כמה ימים הפכו לפתע לחדשות האתמול. המהדורות התארכו והתארכו, יושבי האולפנים הממוזגים המשיכו להמליץ ולחוות דעה ואנחנו רק רצינו עוד ערב סטנדרטי של כדורגל טוב מתובל בנבזיות של אביב גפן כלפי מתמודדים צעירים בתחרות מוסיקה. יותר מזה אנחנו לא צריכים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו