מי מפחד מטרגדיה יוונית?

אמש עלתה בתיאטרון הקאמרי ההצגה "אלקטרה", הטרגדיה היוונית הקלאסית מאת סופוקלס על בית אטריאוס, שנקרע בעקבות רצח, שכול ונקמה.  

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

תחת ידיו של הבמאי כפיר אזולאי קיבל המחזה עיבוד מודרני עם אולה שור־סלקטר בתפקיד אלקטרה. "התעסקות בטרגדיה יוונית היא תמיד סוג של אתגר מאוד גדול", אומר אזולאי בן ה־37, שזו הפעם הראשונה שהוא מביים בתיאטרון הקאמרי. "כשאני ניגש למחזה כזה וחושב על איך להנגיש אותו, אני שואל את עצמי איזה סיפור אני רוצה לספר. 

"כאן, בבסיס של הסיפור הזה ניצבת הנקמה. אלקטרה רוצה לנקום את מות אביה, אגממנון, שנרצח על ידי אמה. האמא קליטמנסטרה רצחה את האבא, כי כדי לנצח במלחמת טרויה האב היה צריך להקריב את איפיגניה, בתו האחרת. הוא חזר הביתה כמנצח, אבל האמא כנקמה הרגה אותו. אלקטרה החליטה שמטרת חייה היא לנקום, ולא משנה מה יקרה. היא תנקום, הצדק איתה. אז זה קודם כל סיפור משפחתי, על משפחה שהתרסקה בכאב, בגלל שכול, כעס ונקמה. עניין אנושי לחלוטין. הדבר הזה לא התיישן, הוא קיים.

"השפה הבימתית לא נאמנה למקור היווני מבחינת עיצוב החלל והמראה, ואנחנו גם מוסיפים סרטי וידאו שמראים את הרגע שבו אלקטרה הילדה בת ה־12 פוגשת בגופת אביה. אחיה היה אז בן 7, והיא שולחת אותו לגור בארץ אחרת כדי שיגדל ויהיה לוחם ויחזור לנקום את נקמת האב".

האלמנטים ה"מודרניים" דוגמת סרטי וידאו נועדו למשוך קהל שלא היה מגיע לטרגדיה יוונית קלאסית?

"ברגע שאתה בוחר מחזה כמו 'אלקטרה' בתרגום של אהרן שבתאי - זה אתגר. מובן שהאלמנטים המודרניים עוזרים לזה להפוך למשהו שאנחנו מכירים יותר מבחינת המראה. אני חושב שבסופו של דבר ההצגה יצאה מרגשת ונוגעת. זה אולי נשמע מאיים כשאומרים 'טרגדיה יוונית', אבל בסופו של דבר מדובר באישה ששמה אלקטרה שנעשה לה עוול והיא רוצה לנקום". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו