היא זכתה בפרס ישראל, בתי ספר, רחובות וכיכרות נקראו על שמה, ושירה "ירושלים של זהב" היה לשיר הישראלי האהוב בכל הזמנים. כל אלה לא עמדו לנעמי שמר כדי שעשר שנים לאחר מותה היא תזכה לערך על שמה בלקסיקון נרחב ומפואר של סופרים ישראלים.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
שמה של שמר נמחק מהספר, ששמו "לקסיקון הקשרים לסופרים ישראלים", הרואה אור בימים אלה. הלקסיקון משתרע על פני 998 עמודים ומוקדש לפועלם של מאות העוסקים בכתיבה העברית, אבל המערכת שכללה פרופסורים לספרות, ובראשם העורכים יגאל שוורץ וזיסי סתוי, התעלמה מיצירתה. לצד "ירושלים של זהב" כתבה והלחינה שמר גם את "לו יהי", את "חורשת האיקליפטוס", "בהיאחזות הנח"ל בסיני", "אנשים טובים", "שלומית בונה סוכה", "אנחנו מאותו הכפר", "בית חלומותיי", "הכל פתוח" ועוד רבים אחרים.
שמר, שהלכה לעולמה בדיוק לפני עשר שנים, כתבה מאות טקסטים אשר זיכוה בפרס ישראל, אבל לא בעיני מערכת הלקסיקון שפירסמה את הספר בחסות אוניברסיטת בן־גוריון, הקשרים - מכון לחקר הספרות והתרבות היהודית, קרן רוטשילד, הוצאת דביר, מפעל הפיס ומרכז הספר והספריות.
בשיחה עם "ישראל היום" הסביר פרופ' שוורץ כי "חברי המערכת - כמה פרופסורים - התנגדו לשמר בנימוק שכתיבתה אינה קאנונית". לדבריו, "המהדורה הדיגיטלית תכלול את נעמי שמר".
ללי שמר, בתה של נעמי ז"ל, העדיפה שלא להגיב.
הסיפור המלא בטורו של דן מרגלית ב"ישראל השבוע"טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
