המיצ"ב חוזר, הפעם - אחת לשלוש שנים

אחרי שהוקפאו המבחנים, הוחלט להחזירם במתכונת חדשה • משרד החינוך: "המטרה - לאפשר לבתי הספר להשקיע בלמידה"

צילום:  //  ,
צילום: //

משרד החינוך הודיע אמש על שורת שינויים במבחני המיצ"ב לאחר שנה של דיונים. הבשורה הגדולה: המבחנים ייערכו פעם בשלוש שנים, ולא בכל שנתיים. 

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

תלמידי כיתות ה' לא ייבחנו במדעים, בדומה למתווה הבינלאומי, אלא רק במתמטיקה, בעברית ובאנגלית. עבור תלמידי כיתות ח' אין שינוי והם ימשיכו להיבחן בארבעה תחומי דעת: שפת אם (עברית/ערבית), מתמטיקה, אנגלית ומדעים. תלמידי כיתות ב' ייבחנו במבחן פנימי בלבד ולא במבחן חיצוני, ולמעט כיתות ב', לא תהיה חובת היבחנות במיצ"ב הפנימי. 

שר החינוך, הרב שי פירון, אמר לאחר הצגת השינויים: "אנחנו יוצאים לדרך חדשה. המיצ"ב המעודכן הוא נדבך נוסף ב'תוכנית הלאומית ללמידה משמעותית'. לצד ריווח הלמידה במבחני הבגרות והקטנת התדירות של הערכה חיצונית בית־ספרית באמצעות המיצ"ב, תינתן לבתי הספר יותר גמישות פדגוגית ואוטונומיה ניהולית. כל אלה יוצרים מעטפת רחבה, שתאפשר לבתי הספר להכשיר את התלמידים באופן מיטבי לקראת אתגרי המאה ה־21". 

באוגוסט אשתקד החליטו במשרד החינוך להקפיא את מבחני המיצ"ב החיצוניים, המתקיימים אחת לשנתיים בבתי הספר היסודיים ובחטיבות הביניים, וועדה פנימית במשרד עבדה על מתווה חדש לבחינות. גורמי חינוך בכירים התנגדו לביטול המיצ"ב, בטענה שיש למדוד את המערכת כדי להביאה להישגים. מנכ"לית המשרד, מיכל כהן, הסבירה כי המטרה העיקרית במתכונת החדשה היא למנוע מבתי הספר להתכונן למבחני המיצ"ב במקום להשקיע בלמידה מעמיקה. 

המנכ"לית הוסיפה כי המשרד מקדם חקיקה להגבלת פרסום תוצאות המיצ"ב ככלי נוסף למניעת תחרות מיותרת, זאת בעקבות פסיקת בג"ץ שחייבה את המשרד לפרסם את נתוני המיצ"ב של כלל המוסדות החינוכיים בארץ. במשרד התנגדו לפסיקה משום שכך לא מובאים בחשבון מדדים אחרים מלבד ציונים. כהן ציינה גם כי המבחנים יותאמו למאה ה־21 ויופיעו יותר שאלות המאלצות לחשוב ולחקור. 

מבחן המיצ"ב, מדדי יעילות וצמיחה בית־ספרית, הם מערכת מדדים שמטרתה לספק למנהל ולצוותים הפדגוגיים מידע על תפקוד בתי הספר במגוון נושאים. מידע זה, לצד מידע ממקורות נוספים, מסייע לבתי הספר לבצע ניטור של התהליך הלימודי הבית־ספרי במקצועות ליבה, ושל האקלים הבית־ספרי הרגשי־חברתי שבו מתרחשת הלמידה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר