רויטרס
יומיים אחרי נפילת מוסול בידי ארגון הטרור הסלפי "המדינה האיסלאמית של עיראק וסוריה הגדולה", נפלה גם תיקרית, עיירת הולדתו של סדאם חוסיין (וגם של סאלח א־דין איובי האגדי). האיסלאמיסטים הסונים שולטים עכשיו על שטחים מבגדד ועד חאלב שבסוריה. צבא עיראק מאחר להגיב; הכורדים מיהרו להשתלט על קירקוק; וושינגטון הודיעה שתגיש כל עזרה נדרשת; טורקיה קוראת לכינוס חירום של נאט"ו; ואיראן (כך נאמר בתקשורת) שולחת לעיראק כוח של משמרות המהפכה. הוכח פעם נוספת שאי הוודאות אכן חזרה למזרח התיכון, ובגדול.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במצב של אי ודאות כזו יש לנהוג על פי שני כללים: ערוך עצמך על פי היכולת של האויב, ולא על פי כוונותיו, ושמור בקנאות על נכסיך האסטרטגיים, בפרט על גבולות בני הגנה.
גבולות בני הגנה צריכים לאפשר לישראל עומק אסטרטגי בסיסי, הגנה נגד איומי התקפה קונבנציונלית מהחוץ ולחימה אפקטיבית בטרור.
בזירה הדרומית (בזכות פירוז סיני) ובזירה הצפונית (בזכות אי התפתות ישראל למסור את רמת הגולן), יש לישראל גבולות בני הגנה.
בזירה המזרחית יש רק גבול ביטחוני אחד העונה על הצרכים הביטחוניים - בקעת הירדן.
המרחק הממוצע בין הירדן לים התיכון הוא 64 קילומטרים, שהם עומק אסטרטגי מינימלי. בקעת הירדן, מהנהר ועד הרכסים השולטים עליה ממערב, היא מרחב הגנה ללא תחליף נגד חזית מזרחית. רק הבקעה יכולה לשמש מעטפת מגן נגד היווצרות ישות טרוריסטית ביהודה ושומרון.
תמונת מצב קצרה ואפשרויות לעתיד הלא רחוק: הטרור הג'יהאדיסטי מתפשט, ולא רק בסוריה. בירדן נמצאים 1.3 מיליון פליטים סורים ויותר מ־700 אלף זרים. חמאס בדרך להשתלטות על הרשות הפלשתינית. עיראק מתפוררת ומתפצלת בין הסונים, שכבר השתתפו בכל מלחמה נגד ישראל, הכורדים שיכריזו עצמאות (טוב מאוד לישראל) והשיעים שיחברו לאיראן, המקווה להמשיך ולצחוק כל הדרך אל הבנק הגרעיני. האם במצב כזה אתם, שהסברתם ש"בעולם המודרני הטכנולוגי אין עוד חשיבות לטופוגרפיה ולשליטה על שטחים", ש"אין ולא תהיה חזית מזרחית", ש"השלום יביא את הביטחון", האם אתם עדיין כה בטוחים בכך ומוכנים לקחת סיכון אסטרטגי בלתי מחושב ולוותר על (לפחות) שליטה צבאית מלאה בבקעת הירדן?
המצב בעיראק מבולבל, אבל המסר ברור - רק שליטה ישראלית מלאה בבקעת הירדן כולה, כאזור ביטחוני הנסמך על הירדן כקו גבול, תאפשר מתן ביטחון לישראל.
הכותב הוא אלוף פיקוד המרכז לשעבר וראש המועצה לביטחון לאומי* * *
טהרן נותנת יד לעיראק
עיראק מתפרקת? • במזרח: כוחות איראניים מסייעים לשיעים • בצפון: עיר הנפט קירקוק בידי הכורדים • בבירה: דיווח שהמורדים הגיעו לצפון בגדד
במשך שמונה שנים לחמו עיראק ואיראן זו בזו. אבל אם להאמין לדיווח בעיתון "וול־סטריט ג'ורנל", נראה שהפעם הן יילחמו דווקא זו לצד זו: לפי העיתון, איראן שלחה כוחות של משמרות המהפכה כדי לסייע לצבא עיראק בקרבות נגד הארגון הג'יהאדיסטי "המדינה האיסלאמית של עיראק וסוריה הגדולה", המבקש להשתלט על המדינה.
ארגון זה, המזוהה עם אל־קאעידה, כבש השבוע שתי ערים חשובות - מוסול ותיקרית - כמעט ללא התנגדות. אמש מסרה סוכנות הידיעות הצרפתית דיווח לא מאומת, כי אנשיו הגיעו לצפון הבירה העיראקית בגדד.
אלא שלפי הדיווחים, העזרה מטהרן כבר מתחילה לתת את אותותיה: מקורות ביטחוניים מסרו ל"וול־סטריט ג'ורנל" כי הכוחות האיראניים סייעו לצבא העיראקי להשיג שליטה מחודשת בתיקרית.
על פי אותו דיווח, חלק מהלוחמים האיראנים שנשלחו למדינה שייכים ל"כוח קודס" של משמרות המהפכה, ומטרתם לסייע להגן על הבירה בגדד, וגם על הערים נג'ף וכרבלא המקודשות לשיעים. במחלקת המדינה האמריקנית לא אישרו את הידיעה.
גורם נוסף שנכנס אתמול לתמונת הלחימה בעיראק הוא הכורדים בצפון המדינה. בעקבות העימותים עם הג'יהאדיסטים נטש הצבא העיראקי את עמדותיו, והכורדים ניצלו את רפיונו כדי לכבוש את העיר קירקוק, הנחשבת ל"עיר הנפט". מנקודת מבטם מדובר בחלום עתיק, שכן הם רואים בעיר את בירתם ההיסטורית וסמוך אליה ממוקמים שדות נפט חשובים.
נשיא ארה"ב ברק אובאמה, אשר הורה לצבא האמריקני לסגת מעיראק ב־2011, אמר אתמול כי ארצו תהיה מוכנה לפעול צבאית במדינה אם האינטרסים האמריקניים בה יועמדו בסכנה. הוא אמר כי אינו "שולל דבר" בכל הקשור לסיוע לשלטון במלחמתו במורדים, אך הבהיר כי אין לו כוונה להציב כוחות קרקעיים.
אובאמה ספג ביקורת קשה מיו"ר בית הנבחרים האמריקני, ג'ון ביינר, שאמר כי הנשיא "מנמנם בזמן שערים בעיראק נכבשות על ידי טרוריסטים".
מעיראק לאראק
מעבר לעיראק, את טהרן מעסיק גם נושא הגרעין: ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית במדינה, עלי אכבר סאלחי, הודיע כי הרפובליקה האיסלאמית "מתכננת מחדש" את כור המים הכבדים באראק. המטרה היא לצמצם את יכולת הפקת הפלוטוניום של המתקן, מעשרה קילוגרמים לפחות מקילוגרם אחד.
בועז ביסמוט ודן לביא
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו