http://www.israelhayom.co.il/article/189245
ערוץ הכנסת
לפני שבועיים פגשה אחת מחברות הכנסת את דליה איציק באחד ממסדרונות המשכן, זחוחה ובטוחה בעצמה. איציק דיברה אליה כמי שהניצחון מונח כבר בכיסה. יו"ר הכנסת לשעבר התנהגה כמי שיודעת משהו שאחרים אינם יודעים עדיין.
אני אהיה הנשיאה, היא אמרה, אני אנצח. את צריכה לתמוך בי כי הקול שלך ילך לאיבוד.
שום סימן שאלה לא נשמע בדבריה. אף מילת היסוס. אף מילה על כך שבכל סקרי דעת הקהל היא השתרכה בסוף עם שניים-שלושה אחוזי תמיכה בלבד. הציבור לא אוהב אותה.
))))))13.jpg)
דורנר. "אחזור לשיגרת חיי" צילום: ליאור מזרחי
מה ששמעה אותה חברת כנסת המומה, שמעו גם כמה אחרים. מי שנחשבה עד לאחרונה לקוריוז, לקריקטורה, לבדיחה - ניסתה לשכנע אותם שהיא ראויה ומסוגלת להכות בריבלין. שהיא רוכבת על הסוס ושכדאי להצטרף אליה.
אין לטעות: מלכת התככים והאינטריגות לא התחפשה הפעם לבעלת הסיכויים לנצח. זו לא היתה הצגה. היא באמת האמינה שכיסאו של פרס קרוב אליה; שקואליציית השחיתות בכנסת תוביל אותה לבית הנשיא; שליברמן ודרעי מסוגלים להניח על ראשה את הכתר; שעם רוח גבית מעיתונו של נוני מוזס - בעל הברית שלה ושל אותה קואליציה רקובה - היא תגיע למחוז חפצה.
את הרוח הזאת היא אמנם קיבלה - רוח פרצים שפעם המליכה מלכים בישראל - אבל זו לא הועילה לה. החיבור עם העיתון, אני מעז לומר, אפילו הזיק לה. בדיוק כמו ההופעות המביכות בטלוויזיה של השחקנית רובי פורת־שובל, זו שקיפצה בין האולפנים בלי תחמושת, שיבחה את איציק, ולא אמרה דבר. הטקסטים היו ריקים, חלולים, בלי בשר ועצמות.
* * *
איציק לא הגיעה לבית הנשיא כי בבית המחוקקים יש כיום 50 חברי כנסת חדשים; כי מי שלא הכיר את איציק קודם לכן, למד להכיר אותה בחודשיים האחרונים (היא קדחה וחפרה לרבים); כי גם אחרי הקמפיין האגרסיבי שלה רק 28 חברי כנסת תמכו בה; כי רוב חברי הכנסת העדיפו את המועמד של הח"כים שלי יחימוביץ' ומיקי רוזנטל (ריבלין).
במילים אחרות: הטובים יחסית ניצחו את הרעים. יחימוביץ' ורוזנטל ניצחו את ליברמן ודרעי. אמנם לא בנוקאאוט, אבל ניצחו.
ועוד סיבה להפסד של איציק: נולדה לה פתאום דירה שלישית. אני כותב "נולדה" כי לא היא שחשפה אותה בעצמה. בניסיון לצמצם את הנזקים היא הציגה את הצהרת ההון שלה והתחילה להתפתל עם סיפורי ההלוואה מבני משפחה, המשכנתא העצומה והאמירה הסתמית כי את הדירה השלישית שלה היא החליטה למכור. רוצה לומר: קודם קניתי דירת פאר ב־4 וחצי מיליוני שקלים ועכשיו אני מחפשת את מקורות המימון.
* * *
יותר ממילה על המנצח רובי ריבלין: הוא חביב, הוא צנוע, הוא שוחר דמוקרטיה שדואג לבני מיעוטים; הוא לא רודף מותרות ודירות פאר; הוא אינו קשור עם דני או עם נוחי דנקנר ואחרים מסוגם. הבדל של יום ולילה.
הצהרת ההון שלו אומרת הכל: הוא עבד כל חייו ובכל זאת לא הגיע רחוק. הדירה הצנועה שלו, מול הארמון של בן־אליעזר, מול הדירות של דליה איציק, מול הדירות של מאיר שטרית - מספרת חלק מהסיפור.
אבל הערת אזהרה: הוא לא כליל השלמות. תשכחו מזה.
בעבר נראה שהוא חצה קווים - לא כדי לעשות לביתו, אלא כדי לעזור לחברים שהסתבכו בפלילים. הוא היה חבר של דודי אפל באחת התקופות החשוכות של הקבלן; הוא הושיט עזרה לאריה דרעי ויזם חוק לקיצור מאסרו; הוא ניסה להיטיב עם אנשים מפוקפקים אחרים, ובהם איציק מרדכי; הוא ניסה להוביל לחוק חנינה. הוא נחקר במשטרה, נשאל שאלות קשות, ובסוף נסגרו תיקיו.
אני מניח שהוא למד את הלקח. אני מניח שבעידן שלו לא תגיע המשטרה לבית הנשיא. הוא לא יספק לה סיבה. הוא לא קרימינל.
