רמים ונשיאים

רגע לפני הבחירות לנשיאות המדינה, אפשר לומר כי אף פעם לא ליוותה אווירה עכורה כל כך של חשדות לשחיתויות, של האשמות אנונימיות ושל חקירות משטרה את ההתמודדות על המשרה הרמה ביותר. מעולם לא קרה שמועמד (בנימין בן־אליעזר במקרה זה) זומן לחקירה במשטרה ארבעה ימים לפני פתיחת הקלפי, ואף פעם לא נאלץ מי שיכול היה להפוך למועמד (סילבן שלום) להגיע לחקירה לאחר שהוגשה נגדו תלונה על הטרדה מינית.

בעבר, כשהתגלו השערוריות, הן נחשפו במהלך כהונת הנשיא, אלא שהפעם החלו השמועות, הרינונים והחקירות חודשים ארוכים לפני מועד ההתמודדות, דבר שמחייב לבחון מחדש את כל שיטת בחירת המועמדים ואת הליך הבחירה.

אגב, מחר זו תהיה גם הפעם הראשונה שחמישה מועמדים יתמודדו על כהונת נשיא המדינה, ובכל ההתמודדויות שהיו עד כה התמודדו בדרך כלל שני מועמדים, ורק פעם אחת - ב־1952, כשיצחק בן־צבי נבחר לנשיאות - התייצבו מולו שלושה מועמדים.

עיתונאי הפך לנשיא

הנשיא הראשון, ד"ר חיים ויצמן, נבחר בפברואר 1949 ברוב גדול. תמכו בו 83 מחברי המועצה המכוננת (שקדמה לכנסת) מול 15 נציגי סיעות הימין שתמכו בפרופ' יוסף קלאוזנר. קצת פחות משלוש שנים לאחר מכן, בנובמבר 1951, נבחר ויצמן בשנית, אולם אז לא התייצב מולו שום מועמד. פחות משנה לאחר בחירתו מחדש, הוא נפטר. 

לאחר מותו של ויצמן, הציע ראש הממשלה דוד בן־גוריון לידידו יצחק בן־צבי להתמנות לנשיא. בן־צבי נענה ברצון ובסיבוב הראשון של ההצבעה הוא זכה לתמיכה של 48 ח"כים. מולו התייצבו ח"כ פרץ ברנשטיין מהציונים הכלליים (קיבל 18 קולות), שר הפנים ד"ר יצחק גרינבוים (15 קולות) ונציג הדתיים, הרב מרדכי נורוק, שזכה אף הוא לתמיכת 15 ח"כים. מכיוון שעל פי החוק יש צורך ברוב של 61 ח"כים לפחות, נערך סיבוב שני, אולם גם בו לא זכה בן־צבי לתמיכה הנדרשת. רק בסיבוב השלישי, לאחר שברנשטיין פרש מהמירוץ, קיבל בן־צבי 62 קולות.

בתום הקדנציה הראשונה, שעמדה אז על חמש שנים, הציג בן־צבי שוב את מועמדותו, אולם איש לא התייצב מולו והוא נבחר שוב. התסריט חזר על עצמו גם ב־1962, אז נבחר בן־צבי בשלישית, אך שנה לאחר מכן נפטר בן־צבי.

מהאקדמיה לנשיאות

בעקבותיו הועלה במפלגת השלטון אז, מפא"י, שמו של זלמן שז"ר כמועמד. שז"ר, שהיה עיתונאי במקצועו וכיהן כשר החינוך, נהג לדבר בפאתוס רב. הוא ניצח בהתמודדות את ח"כ ברנשטיין (67 מול 33) וכעבור חמש שנים נבחר בשנית, לאחר שאיש לא ניצב מולו.

התמודדות מעניינת מאוד היתה ב־1973, כששני המתמודדים היו אנשי אקדמיה שלא צמחו בזירה הפוליטית ומעולם לא מילאו תפקיד פוליטי. ראש הממשלה גולדה מאיר תמכה במועמדותו של המדען פרופ' אפרים קציר, ואילו הליכוד אז (שנקרא גח"ל) הציג את מועמדותו של פרופ' אפרים אורבך, שהיה איש אקדמיה. בבחירות החשאיות קיבל קציר 66 קולות, אורבך 41 בלבד ו־9 ח"כים הטילו פתקים לבנים.

הנשיא החמישי יצחק נבון

אחרי המהפך בשלטון ב־1977 קיווה הליכוד בראשות מנחם בגין להכתיר סוף־סוף איש ימין לנשיאות, אולם הוא נכשל במאמציו לשכנע את פרופ' יצחק שווה, שהיה איש אקדמיה בלתי מוכר בזירה הפוליטית, להתמודד מול ח"כ יצחק נבון, שהיה מועמד המערך (מפלגת העבודה ומפ"ם). בסופו של דבר, לא התמודד איש מול נבון, שזכה לתמיכה עצומה של 86 ח"כים מול 23 ח"כים שהטילו פתקים לבנים.

גם ב־1983, אחרי שנבון פרש מהנשיאות, לא הצליח הליכוד, אף על פי שהיה בשלטון, לכבוש את משכן הנשיא. מול מועמד מפלגת העבודה ח"כ חיים הרצוג (שהיה קודם לכן ראש אמ"ן ובנו של הרב הראשי) ניצב המשנה לנשיא ביהמ"ש העליון, השופט מנחם אלון, אולם בתום קרב צמוד מאוד זכה הרצוג לתמיכה של 61 ח"כים ואלון ל־57 קולות בלבד. בתום הקדנציה הראשונה שלו הרצוג נבחר שוב, ללא יריב.

הקדנציות שנקטעו 

בתום כהונתו של הרצוג הציעה מפלגת העבודה לאלוף (מיל') עזר ויצמן, שהיה שר הביטחון ומפקד חיל האוויר, להיות מועמדה לנשיאות. הליכוד הציב מולו את יו"ר הכנסת לשעבר דב שילנסקי. ויצמן ניצח כשצבר 66 קולות מול 53 בלבד לשילנסקי. ב־1998 ויצמן נבחר שוב, הפעם לאחר שניצח את מועמד הליכוד שאול עמור (63 מול 49), אולם שנתיים לאחר מכן הוא נאלץ לסיים את תפקידו, לאחר שהיועץ המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין מצא פגם בכך שקיבל תרומות מאיש העסקים אדוארד סרוסי.  

הנשיא השישי חיים הרצוג ז"ל

ההפתעה הגדולה ביותר בתולדות הבחירות לנשיאות היתה בשנת 2000, כשמול מועמד מפלגת העבודה, ראש הממשלה ושר הביטחון לשעבר שמעון פרס, מהישראלים המוערכים ביותר בעולם, התייצב השר לשעבר משה קצב, בעברו ראש עיריית קריית מלאכי. כשקצב, איש אפור וחסר כריזמה, ביקש מחברי סיעת הליכוד את תמיכתם, לא מעט לעגו לו. כשיו"ר הכנסת אז אברהם בורג הודיע על תוצאות ההתמודדות, "60 תמכו בקצב מול 57 בפרס", היתה תדהמה בכנסת. השרים והח"כים של הליכוד השתוללו משמחה. מכיוון שהיה צורך ברוב של 61 ח"כים, נערך סיבוב שני ובו צבר קצב 63 קולות מול 57 של יריבו והבטיח את בחירתו. אז עדיין לא העלה בדעתו איש ששש שנים לאחר מכן תפתח המשטרה בחקירה פלילית נגדו ותאשים אותו בביצוע עבירות מין חמורות. לאחר שקצב נאלץ להתפטר, הוא הורשע בבית המשפט באונס ונשלח לכלא לשבע שנות מאסר.

הבטחות לא שוות

בשנת 2007 פרס כבר זכה בתפקיד, לאחר שניצח עם 57 קולות את מועמד הליכוד ח"כ ראובן ריבלין (37 קולות) ואת מועמדת העבודה ח"כ קולט אביטל (21). בסיבוב השני איש לא התייצב מול פרס והוא נבחר ב־86 קולות.

הנשיא הראשון חיים ויצמן ז"ל

אז מי ייבחר מחר? ההיסטוריה מוכיחה כי כשההצבעה החשאית מתבצעת מאחורי פרגוד, צפויות גם הפתעות, משום שקשה לסמוך על הבטחות הח"כים. "אם הייתי סומך על הבטחות הח"כים היו לי כמעט 120 קולות", מספר ריבלין בחיוך.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו