בעקבות חקירת פרשת רכישת הפנטהאוז על ידי ח"כ בנימין בן אליעזר, שעל פי החשד נרכשה בכספי המיליארדר וטייקון הנפט אברהם נניקשווילי, מפרסמת היום המועמדת דליה איציק הסבר לסימני השאלה שעלו בעקבות הנכסים שברשותה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
"היום הנחיתי את רואה החשבון שלי להכין בעבורי בהקדם הצהרת הון מעודכנת, שאותה אפרסם לציבור במלואה (הצהרת ההון האחרונה שלי מהכנסת היא מ-2012, וכבר הוריתי לכנסת למסור העתק ממנה לכל דורש). אני קוראת לכל המועמדים להצטרף אלי ולפרסם את הצהרת ההון שלהם, ואת הצהרת הבריאות שלהם בהקדם האפשרי", כתבה היום איציק בעמוד הפייסבוק שלה.
"עד להשלמת הנייר הפורמלי, חשוב לי שתדעו שעבדתי כל חיי. כבר בכיתה ד' התחלתי לעזור בכלכלת המשפחה (כיוון שאמי נאלצה לפרנס את שמונת הילדים בעצמה), דרך היותי מורה, ועד לתפקידים ציבוריים בכירים בעירית ירושלים, בכנסת ובממשלה ב-26 השנים האחרונות. בעלי ואני חיים עשרות שנים בדירה צנועה בירושלים", סיפרה איציק לעוקביה ופירטה: "בשנת 2009 רכשנו דירת קטנה ב-923 אלף שקלים בעיר, מכסף שפדיתי מקרן ההשתלמות בניהול פסגות שלי ושל בעלי. "בשנה שעברה החלטנו למכור אותה, כדי להשתמש בכסף הזה לרכישת דירה בתל אביב. כדי לבצע את הקניה, השתמשנו ב-500 אלף שקלים שקיבלנו מאביו של בעלי אשר מכר דירה, תיקון בהפרשות פנסיה בגובה 450 אלף שקלים, בהלוואה שלקחתי מאחי (כ-750 אלף שקלים) ובכל החסכונות של בעלי ושלי (בסביבות מיליון שקלים) שחסכנו כל חיינו. לאחר מכן, לקחנו מבנק לאומי (סניף רמת גן) משכנתא של 1.9 מיליון שקלים, שחלקה יוחזר כאשר נשלים את מכירת הדירה בירושלים (הדירה נמצאת בשלבי מכירה סופיים). כל המסמכים הרלוונטיים יימסרו כמובן במסגרת הצהרת ההון".
איציק המשיכה והסבירה כי היציבות הכלכלית היחסית אליה הגיעה לא עניינה אותה, אלא "המשך השליחות הציבורית לאורך עשרות שנים".
"היו שייעצו לי לא 'להגביר את השיח' בנושא, אבל אני מאמינה שלהיפך - אור השמש הוא אכן המחטא הטוב ביותר. כך נהגתי בכל תפקידיי הציבוריים והממלכתיים, וכך אמשיך לנהוג תמיד. כמי שכיהנה כנשיאת המדינה בפועל אני יודעת היטב כי מי שיבחר השבוע להיכנס לבית הנשיא, יהיה חייב לחזק באופן מיידי את אמון הציבור במוסד זה. אם אבחר - כך אעשה", הבטיחה איציק.
גם שאר המתמודדים חושפים
יו"ר הכנסת לשעבר, ראובן (רובי) ריבלין, הגיש את הצהרת ההון שלו, פחות מיומיים לפני הבחירות לנשיאות. בבעלותו של ריבלין דירה בת 4 חדרים בשכונת יפה נוף בירושלים בשווי 3 מיליון שקלים, אותה רכש בשנת 1973 בסכום שווה ערך ל-220 אלף שקלים. אין לו דירות נוספות. יש לו חסכונות/השקעות ב-750 אלף שקלים בקופות גמל, ביטוחים וקרנות השתלמות. ברשותו רכב פרטי ישן בשווי 60 אלף שקלים.
ריבלין מקבל משכורת של כ-25 אלף שקלים נטו מהכנסת, פנסיה של כ-1,000 שקלים נטו בחודש כשר לשעבר. ריבלין בן 75 זכאי לקצבת זקנה בסיסית של 2,500 שקלים בחודש מהביטוח הלאומי. כיו"ר כנסת לשעבר ריבלין זכאי לדירת שרד אך הוא ויתר עליה. ריבלין הכריז כי אם ייבחר לנשיא ימשיך להתגורר בדירתו הפרטית ויתייצב כול בוקר לעבודה במשכן נשיאי ישראל בשכונת טלביה בירושלים. "כל נבחר ציבור צריך לעמוד בפני הציבור באופן גלוי ושקוף בנוגע להכנסותיו ורכושו, כדי למנוע לזות שפתיים וספקולציות שונות לגבי עצמאותו וטוהר שיקול דעתו", אמר.
גם שופטת בימ"ש העליון לשעבר, דליה דורנר, פרסמה את הצהרת ההון שלה ולפיה, בבעלותה דירת ארבעה חדרים בשדרות הרצל בירושלים בשווי 2.2 מיליון שקלים. ברשותה רכב מסוג וולוו 2004 והיא נוהגת בו בעצמה. דורנר זכאית לפנסיה של 35 אלף שקלים, ולא מסרה פרטים על תיק החסכונות וההשקעות שלה. כבוד השופטת עושה את הקניות שלה בעצמה בסופר השכונתי בבית הכרם.
בבעלותו של פרופסור דן שכטמן, חתן פרס נובל המתמודד לנשיאות המדינה, שלושה בתים: בית בחיפה שבנה לפני כ-40 שנה בשווי שלושה מיליון שקלים, בית במושב עין העמק שבצפון ובית נוסף בארצות הברית. שכטמן קיבל פרסים רבים, בהם פרס נובל ופרס ישראל, בשווי כולל של כ-1.8 מיליון דולרים (פטורים ממס).
"לציבור יש זכות לדעת"
בעקבות פרישתו של בן אליעזר מהמירוץ לנשיאות, שטלטלו את המערכת הפוליטית, ח"כ שלי יחימוביץ' הודיעה כי תעלה פעם נוספת להצבעה את הצעת החוק שלה, המחייבת את כל חברי כנסת לחשוף לציבור את הצהרות ההון שלהם.
יחימוביץ' העלתה את הצעת החוק מספר פעמים בשנים האחרונות, אך זו הופלה שוב ושוב על ידי הממשלה וגם על ידי חברי הכנסת – חלקם מהאופוזיציה. בהצבעה האחרונה רק 19 ח"כים הצביעו בעד החוק, ו-32 ח"כים הצביעו נגדו. "מאחורי ההצעה יש היגיון פשוט: נבחרי ציבור יכולים להיות אמידים או להשתייך למעמד הביניים, עשירים או עניים - אבל לציבור יש זכות לדעת על מצבם ועל מפת הקשרים העסקיים שלהם. ממי קיבלו מתנות, כמה דירות הם מחזיקים ברשותם, מי מימן את רכישתן, מה היקף נכסיהם וממה מקור הנכסים" אמרה יחימוביץ'. לדבריה, יש לחשוף האם קיימים ניגודי אינטרסים בין התפקיד הציבורי ובין אחזקותיהם וקשריהם. "ההתפתחויות מהימים האחרונים רק מחזקות את הצורך בחקיקה כזו, אשר קיימת ברוב הארצות המערביות, ובכללן ארה"ב. אני מקווה שלקחי המרוץ לנשיאות ילמדו והפעם תתמוך הממשלה בחוק", אמרה.
החוק כיום מחייב חברי כנסת ושרים עם מינויים רק להגיש הצהרת הון למבקר המדינה, והן נסגרות במעטפות חתומות בכספת של יו"ר כנסת ושל מבקר המדינה. רק השר או חבר הכנסת רשאי על פי החוק לחשוף את הצהרת ההון, ורק את הצהרת ההון שלו.
בנוסף ליחימוביץ', ח"כ מיקי רוזנטל (עבודה) וח"כ פנינה תמנו שטה (יש עתיד) הגישו ב-2013 הצעת חוק, שטרם הוגשה לוועדת השרים לחקיקה, ולפיה על שרים וח"כים להגיש הצהרת הון, גילוי נאות ושקיפות של העסקים שלהם ושל קרובי משפחתם. בשונה מהצעת יחימוביץ', רוזנטל ותמנו שטה אינם דורשים חשיפת מקורות ההון והמקורות הכספיים – כך שהיא אינה רלוונטית לפרשת בן אליעזר.
יו"ר העבודה ח"כ יצחק הרצוג אמר הערב, כי "הנשיא שמעון פרס הוא נכס אסטרטגי למדינת ישראל. פרס מוכיח את חשיבות מוסד הנשיאות. בעוד יומיים אני מקווה שיגמר המסע המכוער ורווי ההשמצות לו אנו עדים בימים אלה. מי שיבחר או תבחר יצטרך לעבור דרך ארוכה על מנת לשקם את מוסד הנשיאות. לא רק מוסד הנשיאות נפגע אלא רשויות השלטון כולן".
