מתי חוצות הודעות שמתפרסמות בפייסבוק, בטוויטר או במיילים, את גבול הטעם הטוב, והופכות ממימוש חופש הדיבור לאיום שנושא עונשים פלילים? בית המשפט העליון בארצות הברית יידרש להבהיר את התיקון הראשון לחוקה, ואת הזכויות של אנשים שמשתמשים באלימות ובשפה מאיימת במדיה האלקטרונית, כשכוונות הדובר לא תמיד ברורה.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
השופטים ידונו בכך מחר, בהתייחס לשני מקרים שבהם הנאשמים הורשעו ונשלחו לכלא על איומים בלתי חוקיים, למרות טענותיהם כי הם מעולם לא התכוונו לפגוע. במקרה אחד, אדם בפנסילבניה כתב שיר ראפ בפייסבוק, על כך שהוא הורג את פרודתו, מפוצץ פארק שעשועים, יושב על גרונו של סוכן FBI ומבצע את "הירי המתועב ביותר בבית ספר שאתם יכולים לדמיין".
האיומים השפיעו על יותר מרבע מיליון סטודנטים
במקרה השני אישה מפלורידה כתבה דואר אלקטרוני למנחה תכנית רדיו על זכויות אחזקת הנשק, וכתבה כי היא מתכננת "משהו גדול", בניין ממשלתי במחוז ברווארד או בבית ספר. "אני עומדת להיכנס, וללמד את כל אנשי הממשל שעובדים שם על מה מדבר התיקון השני לחוקה", נכתב באי מייל. ההערות שלה גרמו לעוצר בבתי הספר, שהשפיע על יותר מרבע מיליון סטודנטים.
בשני המקרים, הנאשמים הועמדו לדין תחת חוק שקובע כי זה פשע לאיים על אדם. החוק חל רק במקרה של "איום אמת". בית המשפט העליון קבע אין להתבלבל בין חוקים האוסרים על איום, לבין חופש הדיבור המוגן על ידי החוקה, שכולל "הגזמה פוליטית וחריפה", "התקפות עוגצניות" או אפילו "חדות ולבתי נעימות", שאינן משתוות לאיומים אמיתיים.
"יש אלף דרכים להרוג אותך"
רוב בתי המשפט טוענים כי ההחלטה אם האיום אמיתי, תלויה באיך שאדם אובייקטיבי יבין את המסר. אבל עורכי הדין של הנאשמים, וקבוצות שפועלות למען חופש הדיבור, טוענות שעלייתן של צורות חדשות של התבטאות, ברשת החברתית, יכולים להוביל אנשים להבנה הלא נכונה של ההערות, שהן תוכחות פוליטיות צבעוניות או מילות ראפ גסות שלא נועדו לאיים.
אשתו של האדם מפנסילבניה, אנת'וני אלוניס, העידה במשפטו, שהפוסט שנכתב גרם לה לחשוש לחייה. בפוסט אחד על אשתו נכתב: "יש דרך אחת לאהוב אותך, אבל אלף דרכים להרוג אותך. אני לא מתכוון לנוח עד שהגוף שלך יהיה בלגן, ספוג בדם ובגוסס מכל החתכים הקטנים".
סוכני ה-FBI ביקרו בביתו של אלוניס, אחרי שפארק השעשועים בו עבד פיטר אותו, וראשיו התקשרו לרשויות החירום כדי לדווח על הפוסטים שלו. אחרי שהסוכנים עזבו, כתב אלוניס: "הסוכנת הקטנה עמדה כל כך קרוב, הייתי צריך להשתמש בכל הכוח שיש לי כדי לא להפוך אותה לרוח רפאים. לשלוף את הסכין, להזיז את המרפק, ולשסף את גרונה".
אלוניס אמר שהוא מעולם לא התכוון לממש את האיומים. הוא טען כי היה מדוכא, וכתב כמה פוסטים כצורה של שירי ראפ, כדרך לפרוק את תסכולו, לאחר שאשתו עזבה אותו. סמואל רנדל, עורך דינה של האישה מפלורידה, אליסה מרטינז, אמר כי הלקוחה שלו ניסתה להביע עמדה פוליטית לגלגנית, על הסכנות שבאלימות והאקדחים, כשהיא כתבה את המייל לתחנת הרדיו. הוא אמר שמרטינז מעולם לא התכוונה לגרום לבעיה כה גדולה או להזיק למישהו.
