"השקט מטעה, הכל יכול להתהפך ברגע"

מפקד אוגדת אילת, תת־אלוף רועי אלקבץ, אחראי לגבול הארוך במדינה, לאורך כל סיני ומים המלח עד אילת • הגדר שנועדה למנוע הסתננות, אמצעים טכנולוגיים חדשים וכוחות באיכות גבוהה • כל אלה מסייעים לבלום את תנועות הטרור המסוכנות בעולם - אבל השקט לא מובטח

תא"ל רועי אלקבץ // צילום:  (ארכיון) // לכישלון יהיה מחיר כבד.  תא"ל רועי אלקבץ ,
תא"ל רועי אלקבץ // צילום: (ארכיון) // לכישלון יהיה מחיר כבד. תא"ל רועי אלקבץ

שבוע שבו נבחר עבד אל־פתאח א־סיסי לנשיא מצרים עבר במפתיע בשקט מוחלט בגבול הדרומי. למעט אירוע אחד של הברחת סמים לא נרשמו תקריות חריגות, ואפילו ארגוני הג'יהאד העולמי נמנעו מלנצל את האירוע לניסיונות פיגוע לעבר יעדים ישראליים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בעוצבת אדום, אוגדת אילת, משוכנעים כי הסיבה העיקרית לכך היא הגדר שהושלמה לאורך הגבול, והפעילות המבצעית היעילה סביבה. התהליכים האלה החלו אמנם כמענה חירום לעשרות אלפי מחפשי העבודה שהגיעו לישראל מאפריקה, אולם דיבידנד משנה משמעותי שלהם היה בתחום הביטחוני: "מסתננים והברחות היו תמיד פלטפורמה מצוינת לטרור", אומר תא"ל רועי אלקבץ, מפקד אוגדת אילת. ההיגיון פשוט. בנתיב שדרכו חודר מסתנן - יכול גם להגיע מחבל; בכל שק חשיש שמוברח - יכולים להיות אמצעי חבלה. למזלה של ישראל, כשגל המסתננים הגיע מדרום, ארגוני הג'יהאד בסיני עדיין לא היו ערוכים לתרגם את הפירצה האינסופית (230 ק"מ של גבול) לפעולות  טרור משמעותיות נגד מטרות בתוך ישראל.

למעט הפיגוע שבוצע באוגוסט 2011 בכביש 12, שבו נהרגו שמונה ישראלים - כוונו כל הפיגועים לעבר הגדר או מעל הגדר. בסך הכל בוצעו בשלוש השנים האחרונות 14 פיגועים, ומהם עשרה אירועי ירי רקטות לכיוון אילת. המשמעות הברורה של הנתונים היא שהגדר הציבה חיץ אמיתי בגבול עם מצרים. לצד בלימת הטרור - או לפחות מניעת כניסתו הפיזית לשטח ישראל - היא עצרה כמעט לחלוטין את תופעת ההסתננות. על פי נתוני צה"ל, ב־2011 חדרו לישראל 10,455 מסתננים מסיני, בעוד מראשית 2014 חצו את הגדר 7 מסתננים בלבד - כולם נתפסו.

מבחינת צה"ל, המסתננים הם כאב ראש ברמה הלאומית, אבל כאב הראש הגדול בהרבה, שמתבסס בשנים האחרונות בסיני, הם ארגוני הג'יהאד העולמי, כולל האלים שבהם - אנסאר בית אל־מקדס ("מגיני הר הבית"). ארגון זה אחראי למרבית הפיגועים שבוצעו בשנים האחרונות לעבר ישראל וכנגד יעדי שלטון וצבא במצרים עצמה, שם גבו מאות הרוגים בחודשים האחרונים.

מוות לכולם

אנסאר בית אל־מקדס החל להתבסס משמעותית בתקופת האנרכיה שלאחר נפילת חוסני מובארק. יש בו על פי הערכת אמ"ן כמה מאות פעילים, כולל בדואים מקומיים. אידיאולוגיית הארגון קיצונית, ועיקרה מוות לכופרים באשר הם - יהודים, נוצרים או מוסלמים מתונים. 

האיום הנשקף מצד ארגון זה - ומקביליו הגדולים והמסוכנים ממנו בסוריה - מטריד כל כך, עד שאגף המודיעין הציב השנה את הג'יהאד העולמי כאחד מחמשת האתגרים הביטחוניים המשמעותיים ביותר שניצבים בפני ישראל. אמנם בשתי הגזרות המאמץ של הארגונים האלה כרגע הוא לפגוע במשטרים כדי למוטטם, אולם מבחינת ישראל כיוון הארגונים ברור: אחרי קהיר ודמשק - ירושלים. 

התובנה הזאת הובילה את צה"ל לשנות את אופי הפעילות בשתי הגזרות. הוקמה גדר חדשה, שאמורה למנוע כליל מעבר מסתננים ומחבלים, ושונה אופי המפקדות והכוחות הפועלים: לא עוד חיילי מילואים, אלא יחידות סדירות, לעתים מובחרות, עם כוחות יעודיים שמתמקצעים בשטח. במסגרת השדרוג הוקמו באוגדת אילת שתי חטיבות, שאליהן הוכפפו כלל הכוחות באזור. מבחינת המשטרה, הדיבידנד המיידי היה דווקא בעולמות הפליליים. על פי נתוני צה"ל נעצרו בשנה שעברה 63 מבריחים, וסוכלה הברחה של 974 ק"ג סמים.

סיור שערכנו בראשית השבוע עם מפקד האוגדה בגיזרת אילת לימד משהו על האתגר: לא רק מזג האוויר הקשה (בשרב של השבוע שעבר נמדדו כאן 48 מעלות) ושיגרת הפעילות, אלא תוואי השטח שמאפשר כמעט אינסוף נתיבי הגעה לגדר. חציה של המכשול אמנם מסובכת מאוד, אבל עצם ההגעה לגבול מאפשרת לפגוע בכוחות הפועלים לאורכו ובחלקים נרחבים גם באזרחים שנוסעים ומטיילים בצירים הנושקים לגבול. בניסיון לאתר ולשבש ניסיונות כאלה, גובתה הגדר בטכנולוגיה מתקדמת, תצפיות ואמצעים אחרים. 

יעילות המערכת קריטית במיוחד בגיזרת אילת: נתיבי חדירת המסתננים מגיעים עד סמוך לשטח המיושב, וסגירתם הכרחית למניעת פיגועים בעיר שמושכת 2.8 מיליון תיירים בשנה. "לתייר שמתבונן מהמרפסת במלון שלו קשה להבין את המאמץ שמושקע כאן, ואת המשמעות שחלילה ניכשל", אומר תא"ל אלקבץ. "לאירוע משמעותי אחד שיקרה כאן עלולות להיות השלכות כבדות על העיר".

כחלק מהמאמץ לאטום את אילת בפני טרור הציב בה צה"ל סוללה קבועה של כיפת ברזל. גם הפעילות של חיל הים הודקה, ועדיין כאב הראש העיקרי מגיע מהיבשה, בעיקר מגיזרת אילת, שדרכה עוברים בכל שנה 900 אלף איש לסיני, חלקם הגדול ישראלים - ובהם לא מעט יהודים - שמצפצפים על האזהרות של המטה ללוחמה בטרור מפני פיגועים וחטיפות.

מחמאות למצרים 

בהקשר הזה, החדשות הטובות מגיעות דווקא מהצד המצרי. צבא מצרים מנהל מלחמת חורמה בכל ארגוני הטרור שבסיני. שיאה תחת סיסי, שהכריז על האיסלאם הקיצוני כאויב מספר 1 של מצרים. "הפעילות שלהם מרשימה, ויש לה הישגים משמעותיים", אומר תא"ל אלקבץ. צבא מצרים הודיע שהצליח לחסל 9 מבין 25 המבוקשים הבכירים ביותר של אנסאר אל־מקדס, ובהם מנהיגו. 

כחלק מהפעילות הזאת, ועל מנת להפוך אותה לאפקטיבית יותר, אישרה ישראל למצרים להכניס לסיני כוחות גדולים יותר מכפי שמתיר הסכם השלום. יחידות קומנדו מגובות במסוקים ובטנקים פועלות בקביעות בליבה של סיני. מפקד האוגדה אומר שאין בכך כל איום על הגבול, אלא רק תועלת: הלחימה האינטנסיבית של המצרים נגד ארגוני הטרור בעומק השטח ממקדת אותם במאבק הפנימי במצרים ומעניקה לנו סוג של שקט יחסי.

ועדיין, בשטח הכוחות דרוכים. מבחינתם, הפיגוע מעבר לפינה, והוא יגיע במפתיע, בלי מודיעין, בדרך הכי מאתגרת שאפשר. "אם תשאל אותי מה האיום המרכזי שלי", אומר תא"ל אלקבץ, "זה יהיה פיגוע משולב, שיגיע ללא התרעה מוקדמת, עם מחבלים שיפעלו בכמה זירות במקביל".

המענה המבצעי של אוגדת אילת הוא בשיתוף הפעולה בין הכוחות, ובעיקר בשמירת ערנות גבוהה בגיזרה שיש לה את כל הסיבות בעולם להיות מנומנמת. פן נוסף שלו הוא בפעילות המשותפת עם המצרים, שלא מגיעה לכדי מבצעים משותפים, אבל מקפידה על קשר ישיר בין הצבאות, כמו בפיגוע האחרון בטאבה.

מלחמת מוחות

בישראל מקווים כי עם הבחירות לנשיאות תתייצב המערכת המצרית, ותוביל לעלייה ברמת שיתוף הפעולה בין הצבאות ולאפקטיביות גוברת בלחימה בטרור. בכל מקרה, כאב הראש יישאר.האזור אטרקטיבי מדי, וספק אם מי שעושים ממנו הון - טרוריסטי או כלכלי - יוותרו עליו. 

למרות המכשול, ממשיכים מבריחים (מהשבטים הבדואיים בנגב) לאתגר את צה"ל; ניסיון אחרון כזה היה לפני שבוע. הסמים לא עברו, אבל המבריחים חמקו. המבריחים לעיתים פשוט משליכים חבילות קטנות של סמים מעבר לגדר. "לפעמים החבילות מתנפצות על הכביש", מספר מוחמד אל־הייב, קצין הגששים של האוגדה. "אתה נוסע לאורך הציר ומריח כאילו מישהו מעשן מסביבך סמים".

אל־הייב הוא גיבור. בשנות פעילותו בדרום לבנון הוא הציל ממוות את האלופים יאיר גולן ואייל אייזנברג, ולאחר הנסיגה עבר דרומה. המאבק העיקרי שלו הוא מלחמת המוחות מול המבריחים, בחיפוש אחר הנתיבים שלהם, אבל לא פחות מכך בהכשרת הדור הבא. אל־הייב פסימי לגבי עתיד המקצוע, ואומר שבעוד חמש שנים לא יהיו גששים.

בינתיים, באוגדת אילת (שחולשת על השטח שעד למרכז ים המלח) מתכוננים לכאב הראש הבא: גבול ירדן. הממלכה אמנם ידידותית מאוד לישראל, ושיתוף הפעולה עימה טוב מאשר עם מצרים, אבל הגבול עימה - מאות קילומטרים ממשולש הגבולות שסמוך לחמת גדר ועד לאילת - פרוץ לחלוטין, וקרוב לשני מיליון פליטים ממלחמות האזרחים בעיראק ובסוריה שהגיעו לירדן הם חשש ביטחוני ברור. 

במשרד הביטחון כבר החלו לתכנן את הגדר המזרחית, בתקווה להקדים גם הפעם את הטרור. "אני יודע שזה נשמע כמו קלישאה, אבל זאת האמת. השקט כאן מטעה והכל יכול להתהפך ברגע", אומר מפקד האוגדה תא"ל אלקבץ. "יש באזור הזה לא מעט גורמים עם כוונות ויכולת לעשות בלאגן, וזה לא עומד להשתנות בקרוב". 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר