חבורה גדולה של שחקנים טובים מתבזבזת לחלוטין ב"קשרי דם" - מותחן פשע איטי ועמוס קלישאות שמתרחש בניו יורק של שנות ה־70.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
במרכז העלילה הלעוסה ניצבים שני אחים - כריס העבריין (קלייב אוון) ופרנק השוטר (בילי קרודופ). בתחילת הסרט כריס משתחרר מהכלא לאחר תקופה ארוכה ומבטיח להתיישר. כצפוי, עד מהרה הוא נתקל בקשיים ומתפתה לשוב לסורו. במקביל, פרנק הצדקן (והצבוע) מפתח קשר רומנטי עם אשתו של פושטק מסוכן וקנאי ששלח לכלא. כצפוי, גם הוא מפליא להסתבך.
כפי שבוודאי ניחשתם, בסופו של דבר, דרכיהם של שני האחים יצטלבו באופן דרמטי־טרגי. בין לבין, גיום קאנה הצרפתי שביים, ג'יימס גריי האמריקני, שכתב עימו את התסריט ונמנה עם המפיקים, וחברי צוות ההפקה החרוצים שלהם מקבלים אינספור הזדמנויות להוכיח עד כמה הם אוהבים את הקולנוע האמריקני של הסבנטיז.
העיצוב האמנותי, התסרוקות, השפמים, פיאות הלחיים, התלבושות, הלוקיישנים, הגוון החום־צהבהב של הצילום וכמובן הפסקול, מיטיבים כולם לשקף את הקולנוע האייקוני של התקופה. אך ללא מנוע עלילתי מקורי, וללא טיפה של אנרגיה או דרייב, "קשרי דם" הופך במהרה לפיהוקון לא נגמר, למחווה ריקה ומלאכותית שאינה מתקרבת לקרסוליים של מקורות ההשראה שלה.
כאמור, מלבד אוון וקרודופ, בסרט משתתפים עוד כמה וכמה שחקנים שווים, למשל מריון קוטיאר, מתיאס שואנארטס, ג'יימס קאן, לילי טיילור ומילה קוניס. אבל חוץ מקוטיאר, שאיכשהו תמיד מצליחה למצוא את הדרך לחרוך את המסך, אף אחד מהם אינו מותיר חותם ממשי (והעובדה שכמעט אף אחד מהם אינו מסוגל להגיש את שורותיו במבטא ניו־יורקי משכנע כמובן אינה מוסיפה לתוצאה הסופית).
"קשרי דם" הוא רימייק לסרט צרפתי מ־2008, שבו קאנה השתתף כשחקן. מעניין לגלות שהסרט המקורי היה קצר ביותר מ־25 דקות מהגירסה החדשה, ומצער לחשוב עד כמה זו היתה משתפרת אם קאנה היה משכיל להשיל מעליה את שיפולי השומן המיותרים שבהם היא מתהדרת.
למען ההגינות אציין כי בדקותיו האחרונות "קשרי דם" מתעורר לחיים לרגע, וסצנת הסיום שלו דווקא לא רעה בכלל. אך הדרך לשם כה מייגעת וכה ידועה מראש, שרק מעריצים מושבעים של ויליאם פרידקין וסידני לומט עשויים למצוא בכך נחמה. כל השאר יכולים לוותר.
ציון: 4
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו