מועצת הכבלים והלוויין תבדוק את שיתוף הפעולה בין אתר ynet מבית "ידיעות אחרונות" לערוץ 20, ערוץ המורשת. כפי שדווח בתחילת השבוע ב"ישראל היום", שיתוף הפעולה ההדוק בין הצדדים כולל שירותי הפקה של התוכניות, שימוש תדיר באולפן ושימוש בארכיון. המשמעות: בדיקה מסוג זה של המועצה עשויה להסתיים בהפסקתו של שיתוף הפעולה עם ynet, בהתנייתו או באזהרה - אם ימצאו אנשי המועצה לנכון.
לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בכירים בערוץ החדש הודו כי מלבד שירותי ההפקה תהיה לאנשי האתר ynet השפעה גם על תכניו של הערוץ, ועל פי גורמים, שמותיהם של עיתונאי "ישראל היום" שהועלו לשיתוף פעולה נפסלו מיידית.
לאחר הפרסום הגיעו תלונות נוספות על פסילה של מגיש פוטנציאלי שעובד בגוף תקשורת אחר, גם הוא מתחרה ל"ידיעות אחרונות".
ג'קי לוי, כותב ב"ישראל היום", יגיש תוכנית בערוץ אך כעת מתברר שתוכניתו לא תופק על ידי האתר, אלא על ידי רוגטקה הפקות.
"מי שמכיר את הנפשות הפועלות יודע שאין סיכוי שעיתונאים מגופי תקשורת חזקים לא יישבו באולפן ynet וישתתפו בשידורי הערוץ", סיפר אחד הגורמים המעורים בפרטים, "נראה לך הגיוני שעיתונאי מגוף מתחרה יוזמן אל לב המערכת שלהם? לעולם לא".
ראש פרויקט רפורמות במדיה במכון הישראלי לדמוקרטיה, ד"ר תהילה שוורץ־אלטשולר, ציינה כי "יש אמצעי תקשורת מפוקחים על ידי המדינה ויש כאלה שאינם מפוקחים, והכללים שחלים היום גם על אלה שמפוקחים לא בהכרח מתאימים לסיטואציות חדשות שמתעוררות".
לדבריה, "אם פעם היה איסור בעלות צולבת על ערוץ טלוויזיה ועיתון, היום צריך לחשוב גם על אתרים, ולזה אין מספיק התייחסות בחקיקה ויהיה אולי צורך להתייחס לכך".
עוד אמרה ד"ר שוורץ־אלטשולר כי "במסגרת דיני התחרות במדינת ישראל, לא פיתחו תיאוריה מספיקה שקשורה ליחסים בין אמצעי תקשורת שונים. החשש לשיתוף פעולה כזה בין ערוץ 20 ל־ynet הוא חשש כמו כל הסדר כובל בשוק התוכן, למשל 'מעריב' בשעתו, שקיבל שירותי עיתונות כלכלית מ'גלובס'.
"ככל שייכנסו יותר שחקנים לשוק התוכן המוכר, אנחנו נראה שיתופי פעולה שהמחוקק או הרגולטור לא צפו בעבר ויהיה צורך להתייחס אליהם. אחרי הכל, המטרה היא מניעת פגיעה גדולה מדי בשוק הרעיונות ויצירת מוקדי כוח שעשויים להשפיע על היכולת לקיים שיח ציבורי תקין".
ממועצת הכבלים והלוויין נמסר: "נבדוק את הטענה".
מערוץ 20 נמסר: "טרם הגיעה אלינו פנייה בנושא, ואיננו מנהלים את עניינינו מול מועצת הכבלים והלוויין מעל גבי העיתון".
* * *
תוכן שיווקי סמוי מעין הקורא:
גם משרד הכלכלה שילם ל־ynet
מי לא רוצה מתכון מנצח שתמיד יסחט מחמאות? הכירו נא את המתכון שמצליח תמיד, שמספקים "ידיעות אחרונות" והאתר שלו ynet: שילמת? קיבלת! כתבות שפורסמו ב"דה מרקר", ב"וואלה! ברנז'ה" וב"העין השביעית", מספקות דוגמאות להזרמת כספי המסים מצד משרדי ממשלה לטובת פרסומת סמויה. ולא רק זה, אלא שאנו משלמים על הפרסומת שוב - בעת מימוש הזכות לקנות את העיתון האובייקטיבי "ידיעות אחרונות" ולקרוא אותה כשהיא מחופשת לכתבה תמימה. במילים אחרות: פראיירים משלמים פעמיים.
אתמול, למשל, פורסמה באתר "העין השביעית" כתבה בשם "המטה לקידום השקעות", העוסקת בשיתוף הפעולה הסמוי בין משרד הכלכלה ל־ynet. בכתבה מתואר כיצד בתמורה למאות אלפי שקלים מכספי משלם המסים פורסמו במדור הכלכלה של ynet כתבות "אובייקטיביות" ואוהדות למשרד. מדובר בהסכם שנולד באוקטובר 2012, ומנובמבר 2012 ועד לקיץ 2013 נהנו גולשי האתר ממה שמוגדר "תוכן שיווקי", ובמילים אחרות - פרסומת.
ההסכם נחתם בעת שהשר שלום שמחון כיהן כשר במשרד, שנקרא אז התמ"ת, ונמשך בעת שהשר נפתלי בנט נכנס למשרד, ששמו שונה למשרד הכלכלה.
"בכתבות, שפורסמו במדור הכלכלה של אתר החדשות מבית 'ידיעות אחרונות', לא צוין כי המידע המובא בהן הוא תוכן שיווקי - המונח המכובס ל'פרסום סמוי', שבמקרה של תכנים ממשלתיים ייתכן כי ראוי להחליפו במונח 'תעמולה סמויה'", צוין בכתבה. עוד נטען כי בתמורה ל"סיקור" שילם המשרד לקבוצת התקשורת סכום של כ־345 אלף שקלים (295 אלף שקלים, בתוספת מע"מ בשיעור של 17%). הכתבות והידיעות, שעסקו בענייני מסחר בינלאומיים והשקעות זרות, התפרסמו במסגרת ערוץ בשם "כלכלה בעולם".
"התקשרות לפי חוק"
בתגובה לכתבה ב"העין השביעית" ציינה דוברת משרד הכלכלה כי ynet הועדף על פני "גלובס" ו"דה מרקר", וכי ההתקשרות התבצעה בידי הלפ"מ (לשכת הפרסום הממשלתית). עוד דווח בכתבה כי ההתקשרות עם ynet נעשתה ללא מכרז, בהתאם להיתר המופיע בסעיף 3 (12) בתקנות חוק חובת המכרזים.
בעבר כבר פורסם על התקשרויות דומות שעשו משרדי ממשלה נוספים עם "ידיעות אחרונות", ובהם משרדי החינוך, הרווחה והמדע. הנוסחה היתה זהה: המשרד משלם בכסף ציבורי ומקבל חשיפה נאה, בלי גילוי נאות מצד העיתון.
מירי עדןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו