מבינה מלאכותית ועד טיפול בפרקינסון

חברת הסטארט אפ מונפורט תחשוף אפליקציה המאפשרת בחינה שוטפת ומעקב אחר מצבם של חולים במחלות נוירולוגיות. האפליקציה מתממשקת לסנסורים המובנים בסמארטפון. הנתונים הנאספים נשלחים מהסמארטפון לענן, שם הם מתועלים לשני ערוצים: הרופא המטפל, לצורך התאמת טיפול מיטבי ובלי להטריח את המטופל לבית החולים, ומשוב קולקטיבי מכלל החולים במערכת, המיועד ליצרני תרופות והתקנים רפואיים ומאפשר להם לתכנן מוצרים טובים יותר.

התוכנה החדשנית שתוצג בתערוכת Mixiii2014, ועידת החדשנות של ישראל, שתפתח מחרתיים (20 במאי) בגני התערוכה בת"א, מותקנת כמו אפליקציה רגילה ומתחברת לשלל החיישנים בטלפון - ג'י.פי.אס, מסך המגע ומיקרופון. כשיש פעילות ש'מעניינת' את התוכנה (על פי קביעה מראש), המערכת מתחילה לאסוף נתונים כדי להעריך את המצב הקוגניטיבי, המוטורי והרגשי. 

התראה למשרד הבריאות אם התרופה פגומה

המערכת תספק התראות בזמן אמת בשני כיוונים: התראה אישית לרופא, אם משהו במצב של המטופל מידרדר, והתראה קולקטיבית, למשל למשרד הבריאות, אם מתברר שתרופה פגומה.

כך, כדי לבחון את מצבו של חולה במחלה נוירולוגית, כמו פרקינסון, בוחנת המערכת את יציבות האצבע במהלך 'שרטוט' קוד הסיסמה לפתיחת המסך, ואת הזיכרון של החולה. מנגנון אחר מנתח את אופן הקלדת הטקסט ומספק אינדיקציה לתפקודים קוגניטיביים אחרים ולמצב רגשי. עבור נשאי גנים של מחלות גנטיות ואוכלוסיות סיכון, יכולה האפליקציה לתרום לאבחון מוקדם.

לדברי זיו יקותיאלי, שותף במונפורט, "99 אחוז מהציוד לבדיקת מוח של חולים במחלות נוירולוגיות נמצא בבתי חולים, אבל החולים עצמם נמצאים 99% מזמנם מחוץ לבתי החולים. אנחנו מגשרים על הפער ע"י הפיכת הסמארטפון למעבדה ניידת המאפשרת בדיקה מותאמת המתרחשת בסביבתו הטבעית – בלי לחץ, בלי לטרטר חולים למרפאה, ועם הפחתת עלויות."

הניסויים יתחילו בעוד שלושה חודשים

האפליקציה תצא בגרסה אחת חופשית, שתושק בחודש הבא, לכל מי שירצה לבדוק את עצמו. חברת מונפורט תקבל את הנתונים מהמשתתפים כדי לייצר את הנורמה לכל אחד מתפקודי המוח השונים. לצידה, תיכנס לניסויים קליניים במהלך אוגוסט 2014, בבתי החולים הדסה ואיכילוב, הגרסה הרפואית של האפליקציה. גרסה מקיפה המיועדת בעיקר לרופאים וליצרני התרופות.

עוד אפליקציה שתיחשף בתערוכה, העוסקת בפיתוח מנועי בינה מלאכותית, 'הנדי', עוזר אישי למכשירים סלולריים של חברת  Digital-Instinct. האפליקציה מבוססת על הטכנולוגיה שפיתחה החברה, מערכת המשתנה ולומדת את המשתמש, תוך שהיא מאפשרת סינרגיה בין פעולות בנייד. המערכת תאגד אפליקציות עזר שונות בהן משתמשים ביום יום, דוגמת ניווט, הזמנת מוניות וכד'.

ללמד את הסמארטפון מה זה "סבבה"

לדברי יניב אשרת, שותף בדיגיטל אינסטינקט, "'הנדי' מבוסס על טכנולוגיה מתקדמת יותר מזו המוכרת היום. הרעיון הבסיסי הוא מערכת המסוגלת לשוחח בשפה טבעית. כך למשל ניתן ללמד את המערכת ש"סבבה" זה "כן", כי כך מדבר המשתמש. בנוסף, מנגנוני ההבנה של 'הנדי' שונים מאלה של העוזרים החכמים הפופולריים היום, בכך שהם מאפשרים היקשים מורכבים יותר. אם עד כה בדיקת מזג אוויר ושליחת מסרון היו פעולות נפרדות, ההנדי יאפשר את שניהם יחד".

חברת טושהמדיקל תחשוף את מה שמייסדיה מגדירים 'החלום הרטוב של חולה הפרקינסון' - פטנט חדשני - משאבת הזרקה מיניאטורית החוסכת לחולה בליעה יומית של עשרות גלולות דופאמין. המכשיר כולל תקשורת אלחוטית לסמארטפון של החולה כך שניתן לנטר את כמות התרופה המוזרקת לאורך היום. כן ניתן יהיה לנטר באמצעותו פרמטרים ביולוגים ופיזיקליים.

הקופסה המודבקת לגוף תזריק תרופה

אסטרטגיית הטיפול מציעה אפשרות של גירוי מתמיד של קולטני הדופאמין במוח באמצעות שימוש במשאבת עירוי דופאמין רציפה - מעין קופסה המודבקת לגוף, המכילה levodopa-carbidopa . היא בנויה ממיכל ומחט הנוגעת בעור ומשאבה אלקטרונית. המחט מחדירה את התרופה. מחשב זעיר המובנה במכשיר מזהה את שעת ההזרקה והכמות שתוכנתה על ידי הרופא. 

את הקופסונת ניתן לשאת על הגוף, כשמדי יום משנים את מיקומה. המוצר נמצא כעת לאחר שלב בניית אב טיפוס ובשלב פיתוח המוצר הסופי והחברה מחפשת מימון לפיתוח, כשהחדירה לשוק מתוכננת תוך שנתיים. 

ועידת החדשנות Mixiii 2014 היא האירוע הגדול ביותר בישראל עבור תעשיות ההייטק והביומד. השנה, שלושת האירועים המרכזיים של ענפי התעשייה החמים בישראל, כנס ותערוכת ההיי-טק של IATI, כנס ותערוכת IATI-ביומד ישראל וכנס המדען הראשי במשרד הכלכלה, חוברים לאירוע מרכזי אחד.

מתחם הודו – הגדול ביותר בתערוכה

המשלחת הגדולה ביותר מגיעה מהודו, והיא כוללת 30 חברות, סטארט אפים, ומרכזי מחקר ופיתוח. מתחם הודו יתפרש על פני שטח של 400 מ"ר ויהיה למתחם הגדול ביותר בתערוכה. היקפי המסחר בין הודו לישראל צמחו מ-200 מיליון דולר ב-1992 ל- 4.4 מיליארד דולר ב-2013.

המסחר הבולט בין שתי המדינות הוא יהלומים, אך בשנים האחרונות נרשמת עלייה משמעותית גם בתחומי ה-IT, טלקום, טכנולוגיות מים, תרופות, חקלאות והיי-טק. גידול נרשם גם בתחום השירותים, שצמח בין 2011 לשנת 2012 במעל לעשרה אחוזים, להיקפים של 367.52 מיליון דולר. 

חברות הייטק ופארמה ישראליות ביצעו באחרונה מספר צעדי כניסה להודו על ידי הקמת מרכזי מחקר ופיתוח, מפעלי ייצור ומשרדים. בין החברות: טבע, נטפים, סרגון, תרופה-טק, צ'ק פוינט, אמדוקס, מג'יק סופטוור, נס טכנולוגיות ועוד. לחברת 'טאטא שירותי ייעוץ', Tata Consultancy Services מקבוצת טאטא Tata ההודית, יש משרדים בישראל עוד משנת 2005. שיתופי פעולה נוספים יש בין שתי המדינות בתחומי מחקר, פיתוח ויזמות. 

הקרנות ההודיות משקיעות בישראל

לדוגמה, i4RD, קרן משותפת למימון פרוייקטי מו"פ, מיושמת בהודו על ידי GITA ובישראל על ידי מתימו"פ (מרכז התעשיה הישראלית למחקר ופיתוח). במאי 2013 הקימו מתימו"פ וממשלת קארנטקה (Karnataka)  שבהודו את KIRD - תוכנית המו"פ קארנטקה(Karnataka)-ישראל וחודש קודם, לכן באפריל 2013, הודיעה קבוצת טאטא Tataההודית כי תשקיעה 5 מיליון דולר בקרן מומנטום של 'רמות' הישראלית, חברת המסחור הטכנולוגיות של אוניברסיטת תל-אביב. 

לדברי ואני ראו, סגנית שגריר הודו בישראל, העומדת בראש הנספחות המסחרית בשגרירות, המתחם ההודי בתערוכה הוא חלק ממשימת השגרירות לחזק את הקשרים בין שתי המדינות.

"החברות, כמו גם הארגונים הממשלתיים שיציגו במתחם ההודי עוסקים ביום יום בפעילות מו"פ וכחלק מההופעה שלהן וההגעה לישראל, הן מחפשות שיתופי פעולה טכנולוגיים עם חברות ישראליות וגלובליות. אתר התערוכה.