צילום: בני פלבן
התלמידים הישראלים אינם מצליחים להגיע להישגים גבוהים במבחנים בינלאומיים וארציים, ומספר קטן יחסית בוחר ללמוד את המקצוע ברמה מוגברת. דוח מבקר המדינה מצייר תמונה קשה של לימודי המתמטיקה בארץ.
3 ממשלות - 1,184 טיסות. דוח המבקר על טיסות שרים
על אף הוועדות שגובשו לטיפול בנושא, המלצות שהוגשו ויישומם החלקי, דוח המבקר מציין כשלים חמורים: "מחסור במורים בעלי הכשרה מתאימה בתחום זה, אי התאמתן של תכניות הלימודים למציאות החינוכית המשתנה, פערים בין מגזר למגזר ובין מרכז לפריפריה מבחינת ההישגים במתמטיקה, והתמעטות הפונים למקצועות עתירי מתמטיקה באוניברסיטאות".
בשנת 2009 גיבש משרד החינוך תכנית עבודה לשנים 2012-2009, בכדי לשפר הישגי התלמידים במבחנים בינלאומיים וארציים. עבור כך הוקצו משאבים רבים, בעיקר בחטיבות הביניים, שכללו תוספת של אלפי שעות לימוד, הפעלת התכנית "מיצוי ומצוינות במתמטיקה" לטיפוח התלמידים המתקשים והמצטיינים במקצוע, הפעלת תכניות מיוחדות בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה להגדלת מספר התלמידים הלומדים לבגרות ברמה מוגברת, אישור והטמעה של תכנית לימודים חדשה בחטיבת הביניים וכן תגבור ימי הדרכה והשתלמויות למורים ולמדריכים.
מחקרי הערכה שפרסמה הרשות המרכזית למדידה והערכה בחינוך, העידו על קשיים ניכרים בתהליך ההטמעה של תכנית הלימודים במתמטיקה בכיתות ז', ובהם עומס כבד על המורים, קושי לעמוד בקצב הלימוד, אי-שביעות רצון של מורים מההשתלמויות שהועברו בנושא התכנית ועיכובים של המשרד בהכנת חומרי לימוד.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
בתי הספר לא ממלאים את שעות התקן
דוח המבקר מגלה, כי תכנית הלימודים האחרונה במתמטיקה לחטיבה העליונה, אושרה לפני יותר מעשרים שנה. "היעדר תכנית לימודים עדכנית לחטיבה העליונה מקשה את הוראת המקצוע, את פיתוח חומרי הלמידה ואת הכשרת עובדי ההוראה. כמו כן, זה שנים רבות אין בחטיבה העליונה ספרי לימוד להוראת המתמטיקה, אלא רק ספרי תרגול להכנת התלמידים לבחינות הבגרות, ואלה כוללים תרגילים רבים ומעט מאוד הסברים", כך מפורט בדוח.
משרד החינוך קבע את מספר שעות הלימוד המחייב למקצוע המתמטיקה בשכבות הגיל השונות, אך דוח המבקר חושף כי "בשנות הלימודים התשע"ב והתשע"ג, לא בכל בתי הספר היסודיים נלמד מקצוע המתמטיקה בהתאם לשעות התקן. בעשרות בתי ספר בכיתות א'-ג' לא לימדו את שעות הלימוד המחייבות". עוד צוין בדוח, כי ממצא זה בלט במיוחד בבתי ספר בחינוך הממלכתי-דתי.
במסגרת התכנית "מיצוי ומצוינות במתמטיקה" נקבעו לכל קבוצה (המתקשים והמצטיינים) שעות תקן במתמטיקה. נמצא כי בשיעור ניכר מבתי הספר, למדו הקבוצות הללו בשנות הלימודים התשע"ב והתשע"ג, פחות ממספר שעות התקן במתמטיקה שנקבעו להן – במיוחד במגזרים: הממלכתי-דתי, הדרוזי והבדואי.
בנוסף, למרות האמצעים שהקצה והתכניות שהפעיל, משרד החינוך לא הצליח להעלות את מספר הניגשים לבחינות בגרות ברמה מוגברת במתמטיקה (5 יח"ל) , ואף לא הצליח לבלום את הירידה במספרם, שנמשכה ברציפות במשך כל תקופת התכנית האסטרטגית.
כ-60% מהמורים למתמטיקה - כלל לא הוכשרו לתחום
"יעדי התכנית האסטרטגית הנוגעים לשיפור הישגי התלמידים במבחני המיצ"ב ובמבחני הטימס הושגו, אולם היעד הנוגע לשיפור ההישגים במבחני הפיזה לא הושג", צוין בדוח, שהזכיר גם כי הפערים בין המגזרים השונים לא צומצמו.
"בשנים 2012-2010 גדלו הפערים הלימודיים במתמטיקה בחטיבה העליונה בין השכבות החברתיות-כלכליות השונות ובין המגזרים השונים: בכל הנוגע לשיעורי הנבחנים במתמטיקה בבחינות הבגרות ברמה המוגברת התרחב הפער בין השכבות שמעמדן החברתי-כלכלי גבוה ובין השכבות שמעמדן החברתי-כלכלי נמוך; וכן בין המגזר היהודי למגזרי המיעוטים", נכתב בדוח ואף הובהר כי גם בכל הנוגע להישגי הנבחנים בבחינות הבגרות במתמטיקה בכל הרמות, לא הצטמצמו הפערים בין השכבות החברתיות-כלכליות השונות, ולא בין המגזר היהודי למגזר המיעוטים.
בכל הקשור לכוח ההוראה, המצב גם הוא אינו מזהיר. מתברר, כי בקרב שיעור ניכר (כ-60%) מהמורים בחינוך היסודי שלימדו מתמטיקה בשנה"ל התשע"ג, אין התאמה בין תחום ההכשרה שלהם ובין המקצוע שהם מלמדים. שיעורם של מורים אלה בחינוך החרדי היה גבוה במיוחד - 83%, ובחינוך הממלכתי דתי - כ-70%.
על פי התכנית האסטרטגית וההנחיות המשרדיות שנקבעו לפיה, על המורה למתמטיקה להשתלם לפחות 30 שעות בשנה כדי לשפר את איכות ההוראה ולחזק את מעמד המורה. בבדיקה עלה, כי שיעור ניכר מהמורים למתמטיקה (כ-55%) בכל שכבות החינוך לא השתתפו בשום השתלמות במקצוע בשנות הלימודים התש"ע-התשע"ב (2012-2009): "שיעור גבוה במיוחד היה בקרב המורים למתמטיקה המלמדים בחטיבה העליונה (כ-61%). במגזר היהודי, שיעור המורים שלא עברו השתלמות בחינוך הממלכתי-דתי גבוה מזה שבחינוך הממלכתי. ובחינוך החרדי בלט מאוד שיעורם הגבוה של המורים שלא עברו השתלמויות בשנים אלו - כ-90%", נכתב.
עוד עולה מהדוח כי בשנת הלימודים התשע"א החלה תוכנית של הכשרה למורים למתמטיקה חסרי הכשרה מתמטית בחינוך היסודי, ובכלל זה תכנית הכשרה בסיסית למורי כיתות א'-ב'. התכנית כללה שלושה קורסים על פני שלוש שנים, כל קורס בן 30 שעות לימוד. לפחות שליש מהמורים למתמטיקה בכיתות א'-ב' שהחלו בשנה האמורה את תכנית ההכשרה, לא השלימו את כל שלוש השנים שלה.
בנוסף, כחמישית מהמורים למתמטיקה בחטיבות הביניים לא השתתפו בהשתלמות שתוכננה על ידי משרד החינוך.
"משרד מבקר המדינה סבור, כי הטיפול הכולל בבעיית התרחבותם של הפערים הלימודיים בתחום המתמטיקה בין מגזרים שונים, וכן בין המרכז לפריפריה, מצריך מעורבות של משרדי ממשלה נוספים על משרד החינוך, אשר יש להם נגיעה לכך. על כן, פתרון כולל לבעיה זו מחייב היערכות במישור הממשלתי", נכתב לסיכום.
משרד החינוך: שוקדים על תכניות לימוד חדשות
מדוברות משרד החינוך נמסר בתגובה לממצאי הדוח כי המשרד "השקיע משאבים רבים לצורך קידום הוראת המתמטיקה במערכת החינוך. כמו כן, וכפי שציין המבקר בדוח מטעמו, המשרד הגדיל את מספר שעות הלימוד במתמטיקה, הטמיע תכניות לימודים חדשות לבתי הספר היסודיים ולחטיבות הביניים, הקצה תוספת לימי הדרכה והשתלמויות וכן החל בהפעלת תכנית לצורך צמצום פערים באמצעות מתן מענה לימודי לתלמידים מתקשים, ומנגד מתן מענה לתלמידים מצטיינים (מיצוי ומצוינות)".
כמו כן צוין כי "המשרד שוקד בימים אלה על תכנית נוספת שנועדה לתת מענים נוספים לחיזוק המקצוע ובכלל זה להכשרת המורים ולשונות הקיימת בין התלמידים".
אשר להוראת המתמטיקה בתיכונים, נמסר ממשרד החינוך כי "בימים אלה מגבשת ועדת המקצוע של הוראת המתמטיקה תכנית לימודים לעל יסודי, כאשר התוכנית לרמה של 3 יחידות מצויה בשלבי סיום. התכנית לרמות הלימוד המוגברות (4 ו- 5 יחידות לימוד) מצויה בימים אלה, בשלבי כתיבה מתקדמים. אשר להכשרת המורים, בימים אלה מגבש המשרד תכנית להכשרה של מורים לרמות הלימוד המוגברות באוניברסיטאות".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו