תומכי אהוד אולמרט אינם עוצרים באדום להרהר אולי למרות דעתם הקודמת הצדק דווקא עם השופט המרשיע דוד רוזן, ששמע את כל העדים והתרשם מהם והגיע למסקנה נכונה. דב ויסגלס - כמה זה לא מפתיע - כבר התבטא אמש כי רוזן שגה והרשיע בלי הוכחה, והוסיף שגם בראשונטורס ובמעטפות של משה טלנסקי היה מקום לזכות את אולמרט למרות מה שעתיד להיחשף בעיסקת הטיעון עם שולה זקן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוקדבר לא יניא את האלפיון העליון והדוברים מטעמו. האלפיון אינו מסכים לפסק הדין ולגזר הדין, ומתנהל ברוחו של לואי ה־14 - "המדינה, זה אני".
מה שויסגלס טוען בלשון של דובר־משפטן הפך בפי האלפיון העליון לארבע מילים נפוצות: "זה כל כך עצוב". מה כל כך עצוב? בחוגיהם לא צריך להסביר. ברור, שאולמרט ייכלא. לא שלקח שוחד; לא שהשחית את סביבתו הקרובה; לא שהורשע בלשון כה ברורה ומוחלטת בבית המשפט המחוזי בתל אביב ובחצי פה ובגמגום בירושלים, אלא שייאלץ לשאת בנטל מעשיו הפליליים. זה העיוות במהותו.
אולמרט בחר לא לשים קץ לייסוריו אלא להיאבק בכל הערכאות המשפטיות האפשריות, והמסע הארוך והמשא הכבד יימשכו עוד זמן רב. זו זכותו המלאה וזו בחירתו. הוא צפוי לשמוע את מה שזקן חסכה ממנו בסיבוב הקודם, והדברים לא ינעמו לו, וגם לא לשופטים בירושלים אשר זיכוהו בפרשות טלנסקי והטיסות. יש לו גם מה להסביר בחשד לשיבוש הליכי החקירה שבהם מעורב אחד מפרקליטיו.
אך לא זה העיקר. הבעיה היא מה המסר הציבורי הסופי, שיילמד בכל הפרשה? האם ישראל משלימה עם היותה מדינה מושחתת המתקיימת על פלגי מים עכורים, או שהיא חוזרת לנורמה הראויה הרואה בחומרה את השוחד כמוסר הנלמד מנביאי ישראל?
היו ימים ושנים שבהם מילים קשות מפי השופטים השיגו את המטרה גם כשהקלו בעונש, אבל העבריינים הפכו את הקערה על פיה. לא חשוב מה אמרו עליהם השופטים בסעיפים שבהם הורשעו - אפילו מוסיה ארד, יעקב צבן ומשה סובל מצאו את אולמרט אשם בארבעה מעשים של הפרת אמונים - ובלבד שגזר הדין היה קל והנאשם יכול להציג את כל הנושא כזיכוי.
העבריינים הם שהפכו את מידת העונש לנייר הלקמוס להערכת פשעיהם, ובהכרח כל שופט הגון חש כי אמירתו חייבת להישען גם על מאסר בפועל וקנס גבוה. זה מה שייבחן היום כאשר ייפתחו הדלתות באולמו של השופט רוזן והתקשורת תפרוץ לקהל הרחב, והכל יידעו אם הגזר הרשום על שמו תואם את הפסק שכבר ניתן.
פרט לכך, מה שאירע לאולמרט באמת עצוב. עצוב שהידרדר מלוחם בשחיתות למי שהשתלב במורסתה; ועצוב לו ולבני משפחתו, שהשחיר את שמם על לא עוול בכפם וייאלצו להיפרד מאדם שהם כה אוהבים, וזאת ניתן כמובן לקבל בהבנה מלאה.
עוד באתר ישראל היום: השוחד ועונשו
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו