בשבוע שעבר נפתחה בתיאטרון הבימה בתל אביב תערוכה ששמה "החיים שאחרי", המציגה יצירות אמנות של כ־40 יתומים ואלמנות של צה"ל. בתערוכה, שיזם ארגון אלמנות ויתומי צה"ל, יש יצירות מתחומי הציור, הרישום, הפיסול והצילום, העוסקות בחיים בצל האובדן.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
אחת המציגות בתערוכה היא גל ברש, בת 26, סטודנטית לעיצוב ולתקשורת חזותית בשנקר מכוכב יאיר, אשר שכלה את אביה. האב, שעבד בשב"כ, נפל במילוי תפקידו ב־2003. בתערוכה היא מציגה שני רישומים של ילדה/נערה. באחד היא כפופה ובאחר היא מכבה נר על עוגה שכתוב עליה "15" - הגיל שבו היתה גל כאשר התייתמה מאביה.
"אלה רישומים שעשיתי במסגרת הלימודים בשנקר", מספרת ברש, "כבר בתיכון הייתי במגמת אמנות והבנתי שזה המקום שלי. אני חושבת שהעבודה הסיזיפית של לשבת וליצור ממלאת אותי. שם יוצאים הקושי והכאב". לדבריה, המוות של אביה נמצא איתה כל הזמן. "אין תחום שזה לא נוגע בו. כל דבר קטן. אם אני הולכת ברחוב או שומעת שיר מסוים ברדיו - הוא כל הזמן איתי".
מישהי אחרת שמציגה בתערוכה היא יעל יודקוביק, שאביה נהרג במלחמת יום הכיפורים חודשים ספורים לפני שנולדה. בתערוכה היא מציגה צילום שהוא דיוקן עצמי עם גולגולת. "נולדתי בקיבוץ כפר גלעדי, והאמנות תמיד היתה שם", מספרת יודקוביק, "אני חושבת שזה אולי ניסיון למלא את הבטן הריקה, אבל זה לעולם לא מתמלא באמת. הבטן תמיד נשארת ריקה, ושום דבר לא יכול למלא אותה. גם אחרי שסיימתי את לימודיי בבצלאל תמיד שאלתי את עצמי למה לעשות אמנות, אבל אני תמיד חוזרת לשם וכנראה זה צורך. בעבודות שלי עסקתי הרבה בחקר הגבריות. חקר להבנת הדמות הזאת, שלא היתה קיימת אצלי".
עבודה של יעל יודקוביק
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו