הסרטים שלו, הסיפור שלנו

אי אפשר להפריז בחשיבות תרומתו של אסי דיין - כשחקן, כתסריטאי, כמפיק וכבמאי - לקולנוע הישראלי.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

מימיו הראשונים על המסך, כצבר הלוחם אורי כהנא ב"הוא הלך בשדות" (1967), לפני חמישה עשורים, ועד ימיו כזקן בודד, מוזנח ומדוכא ב"ד"ר פומרנץ" (2012), סרטו האחרון כבמאי, המסלול היצירתי המרתק שעשה דיין נע ללא הרף בין האישי לכללי, בין הגבוה לנמוך ובין המסחרי לאמנותי, והיטיב לשקף את התהליכים שהתחוללו לאורך השנים, ובין המלחמות, במדינת ישראל.

עם איריס יוטבת ב"הוא הלך בשדות". הצבר הלוחם

את דרכו כשחקן החל דיין כניצב בסרט המלחמה "סיירים" (1967) של הבמאי מיכה שגריר. משם התגלגל אל התפקיד הראשי ב"הוא הלך בשדות", שמיתג אותו כיפה הבלורית האולטימטיבי, ולתפקידים ב"הנאהבים לנצח" (1969) של ג'ון יוסטון, לצד בתו הצעירה של הבמאי, אנג'ליקה, וב"הבטחה עם שחר" (1970) של ז'יל דאסן. בשנים הבאות השתתף גם ב"שלושה ואחת" (1974), ובסרטי האקשן הבינלאומיים "מבצע יונתן" (1977) ו"קשר האורניום" (1978).

בד בבד עם הפיכתו לאחד השחקנים הבולטים והכריזמטיים בסביבה, דיין החל להרחיב את העניין שלו באמנות הקולנוע. ב־1971 כתב את התסריט ל"חצי חצי", קומדיית מרדפים של בועז דוידזון שבה גם כיכב, וב־1973 עבר בפעם הראשונה לצידה השני של המצלמה וביים את המותחן הסוריאליסטי "הזמנה לרצח".

בורקס? אמנות!

החל מהמחצית השנייה של שנות ה־70 שינה דיין כיוון והחל לכתוב ולביים קומדיות עממיות שזכו לכינוי הגנאי "סרטי בורקס". למרות קבלת הפנים הצוננת שסרטים אלה קיבלו מצד הביקורת, מרביתם הפכו ללהיטים גדולים בקרב הקהל, וחלקם - כגון "גבעת חלפון אינה עונה" (1976) ו"שלאגר" (1979), שניהם בכיכובה של שלישיית הגשש החיוור - הפכו עד מהרה ליצירות פולחן ולחלק בלתי נפרד מהתרבות הישראלית הפופולרית.

מתוך "גבעת חלפון אינה עונה". ציטוטים בלתי נשכחים שהפכו אותו לסרט של המדינה

במהלך שנות ה־80 המשיך דיין להיות שותף ליצירתן של קומדיות עממיות רבות - כגון "עם ישראל חי" (1981), "מלך ליום אחד" (1982), "הקרב על הוועד" (1986) ו"הטוב, הרע והלא נורא" (1986) - ולהשתתף בפרויקטים שונים כשחקן (בין השאר, הופיע ב"מאחורי הסורגים", ב"מחץ הדלתא" וב"הינשוף").

נוסף על כך, כתב וביים את סרט ההתבגרות הקלאסי "בחינת בגרות" (1983), שהיה ללהיט גדול. עם זאת, התפקיד המשמעותי ביותר שעשה בשנים אלו היה ב"עד סוף הלילה" (1985) של איתן גרין.

ואז הגיעה "בטיפול"

ב־1992 השאיר את ז'אנר הבורקס הרחק מאחוריו ויצר את "החיים על פי אגפא", הסרט שמייצג בעיני רבים את פיסגת יצירתו כתסריטאי וכבמאי. היצירה האלימה, שנחשבת לאחת היצירות המכוננות של הקולנוע הישראלי לדורותיו, צולמה בשחור־לבן אקספרסיבי, התהדרה בתצוגות משחק נהדרות של כל צוות השחקנים (שכלל את גילה אלמגור, שולי רנד, דני ליטני, שרון אלכסנדר ועוד), והסתיימה במרחץ דמים מטלטל ובלתי נשכח.

ב"בטיפול". הצלחה מסחררת  //  צילום: דודי חסון

סרטיו הבאים של דיין - "שמיכה חשמלית ושמה משה" (1995), שעסק בשלוש דמויות משנה מתוך "אגפא", ו"מר באום" (1997), שבו גם כיכב בתור אדם שנותרו לו 92 דקות לחיות - המשיכו את הקו הפילוסופי־פסימי־לא מתפשר של "אגפא", אך זכו להצלחה פחותה.

עם ההאטה בקריירת הבימוי שב דיין למשחק. מעל תפקידים רבים התנשא התפקיד שעשה בסידרה "בטיפול", שיצר חגי לוי, שבה גילם במשך שתי עונות את הפסיכולוג ראובן דגן. ב־2012 לקח דיין חלק בסידרה האוטוביוגרפית התיעדית "החיים כשמועה", של עדי ארבל ומויש גולדברג, שבמהלכה ערך רשימת מלאי כנה, מצחיקה וממגנטת של חייו. בראשית אותה שנה גם יצא הסרט האחרון שכתב וביים, "ד"ר פומרנץ", שבו כיכב בתור פסיכולוג שמשכיר את מרפסתו לאנשים מדוכאים המעוניינים לקפוץ אל מותם. גם בזמן אמת זה הרגיש כמו סרט פרידה.

על דיין הורעפו פרסים רבים, ושמונה הזכיות שלו בפרס אופיר הופכות אותו לשיאן הזכיות של הטקס. עבור "החיים על פי אגפא" זכה בפרס אופיר בקטגוריית הבמאי, התסריטאי והסרט. עבור "שמיכה חשמלית ושמה משה" זכה בקטגוריית התסריט, "מר באום" היקנה לו את הזכייה בקטגוריית השחקן הראשי ב־1997. ב־2006 זכה בפרס השחקן הטוב ביותר מהאקדמיה לטלוויזיה על תפקידו ב"בטיפול". ב־2009 הוענק לו פרס אופיר על מפעל חיים.

*   *   *

חנה לסלאו: "אסי היה חתיך היסטרי, נמרץ ומלא חיוניות. עבדתי איתו ב'גבעת חלפון' וב'עם ישראל חי'. בטח עכשיו הוא פוגש את פולי"

גברי בנאי: "אני רוצה לומר לאסי תודה על שהיה לי הכבוד להכיר אותו ולהשתתף בסרט שנחשב עד היום לאחד המוצלחים ביותר שנעשו בארץ"

סמדר קילצ'נסקי, אשתו לשעבר: "אסי היה איש יקר עם אישיות אמביוולנטית, שכל כך רצתה למות ולחיות באותה מידה. הוא האמן הכי גדול שהיה בארץ"

השרה לימור לבנת: "אסי דיין הוא מהיוצרים החשובים, המוכשרים והבולטים בתולדות הקולנוע בישראל, וחתום על כמה מהקלאסיקות הגדולות"

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו