לצד אביו: אסי דיין הובא למנוחות

עולם התרבות נפרד אתמול מאחד היוצרים הבולטים שעיצבו את הקולנוע הישראלי. היוצר, הבמאי והשחקן אסי דיין, שהובא למנוחות בשעה 16:00 בבית הקברות בחלקה המשפחתית בנהלל לצד אביו, זכה עוד קודם לכן לפרידה אחרונה מצד משפחה, חברים וקולגות. ארונו הוצב בסינמטק והוקף זרי פרחים, כשעל המסך שמאחוריו מתחלפות תמונות המשקפות את עשייתו הרבה.

בני משפחתו ישבו בשורה הראשונה, והקהל שעבר עצר, חיבק ואמר מילות חיבה והוקרה. באלו שהגיעו לחלוק כבוד אחרון היו גילה אלמגור, גברי בנאי, שייקה לוי, סמדר קילצ'ינסקי, רבקה מיכאלי, חנה לסלאו, לוסי דובינצ'יק ועוד רבים אחרים. גם אנשים שהכירו את דיין רק דרך יצירותיו הגיעו ממקומות שונים בארץ לחלוק לו כבוד אחרון.

אמו רות אמרה כי "היה ביצירות שלו הרבה דיכאון, תחושה שכאילו לא מכירים בו. והנה - עכשיו כולם מכירים בו". השחקנית לוסי דובינצ'יק, שהיתה מיודדת איתו מאוד, אמרה: "אני חושבת שהוא היה נורא שמח אם הוא היה רואה את מה שקורה פה. הוא היה צוחק נורא. זה ממש פיניטו לה קומדיה".

מאוחר יותר התקיימה בנהלל הלווייתו של דיין, שאליה הגיעו כ־300 בני משפחה וחברים. בניו ליאור ואבנר אמרו קדיש, השחקנית מיכל בת אדם קראה מכתב שכתב אסי לאמו רות ליום הולדתה לפני כמה שנים, והמשורר נפתלי אלטר שר שלושה משיריו של דיין, ובהם "ובמקום הזה" ו"תן לשים ת'ראש על דיונה".

בנו ליאור גם הקריא שיר שכתב אביו: "... רוב הזמן אני לבדי. מדבר עם עצמי. קורא לי אתה. ואתה מברר איך זה שכמה שנים אתה תקוע בחברת עצמך, מחובר לבדידות כמו הרגל ישן. כמו רכיבה על אופניים. שולט בתנועה ממני אלי, נוסע לאורכם של חיי..."

המונים הגיעו להיפרד

מוקדם יותר הוצב ארונו של אסי דיין באולם 3 בסינמטק, מוקף זרי פרחים כשעל המסך שמאחוריו מתחלפות תמונות מעשייתו הרבה. תמונות שמשוות לרגע תחושה כאילו הוא עדיין כאן איתנו.

בני המשפחה ישבו בשורה הראשונה, בהם אמו, אחותו, וארבעת ילדיו והקהל שעבר עצר, חיבק, עודד, אמר מילות חיבה והוקרה לאמן הדגול. בין האמנים שהגיעו לחלוק כבוד אחרון היו: גילה אלמגור, ששון גבאי, גברי בנאי, שייקה לוי, סמדר קילצ'ינסקי, גיא מירוז ואורלי וילנאי, יובל סמו, ארנון צדוק, נפתלי אלטר, אושיק לוי, צביקה פיק, לוסי דובינצ'יק. גם ראומה ויצמן, ידידת המשפחה הגיעה, ליה ון ליר והפוליטיקאי יצחק הרצוג שהביע תנחומים בפני המשפחה ושוחח עם הבן ליאור.

ליאור דיין מציג את בנו מול ארון הסב, אסי דיין ז"ל. צילום: קוקו

גם אנשים שמעולם לא עבדו עם דיין והכירו אותו רק דרך יצירותיו הגיעו ממקומות שונים בארץ לחלוק כבוד אחרון. הקהל נכנס בזרם בלתי פוסק, האולם היה מלא, ונדמה היה שכולם באולם מחכים שדיין יקום והסרט יתחיל. במקום זה נפרד ממנו על הבמה אלון גרבוז, מנהל הסינמטק, הסופרת והמחזאית סביון ליברכט שהקריאה שניים משיריו אמרה: "אם אסי היה כאן הוא היה אומר משהו נורא מצחיק". חבר ילדות שלו מזה 60 שנה משה הראל, בן כיתתו, סיפר שרק בשנה שעברה עוד הספיקו להיפגש עם אסי במפגש מחזור מרגש,  עליו כתב אסי שיר.

הוא קם ונפל, נפל וקם

 

"אנחנו תמיד אומרים ש'אחרי מות' אומרים דברים נהדרים על אנשים שהלכו מאתנו", אבל אסי באמת היה נהדר, אמרה השחקנית הוותיקה גילה אלמגור שבין השאר שיחקה לצד אסי דיין בסדרה "בטיפול", "הוא היה אחד הגאונים שצמחו פה. הוא בא מהאדמה הזאת. וגדל. הוא קם ונפל. נפל וקם, כמו עוף החול הוא המציא את עצמו מחדש, הפתיע כל פעם מחדש הביא זוויות אחרות וכיוונים אחרים. הוא צמח להיות יוצר קולנוע מופלא וייחודי. לצד העשייה הקולנועית שלו הוא כתב פרוזה ושירה. הוא היה משורר נהדר, ומעבר לזה הוא היה גם שחקן אדיר".

דיין וצוות השחקנים של העונה הראשונה של "בטיפול" // צילום: אלדד רפאלי

"הייתה לי הזכות הגדולה לעבוד איתו כבמאי וכשחקן. היה לו גם האומץ להביט למוות בעיניים, הוא דיבר הרבה על המוות. והנה זה בא וטופח לך על הפרצוף. הוא כבר לא אתנו ולנו קשה לעכל את המוות הזה. מוות של אדם מדהים. פשוט אדם מדהים. איש ענק. יהי זכרו ברוך", הוסיפה אלמגור.

לעדכונים נוספים הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"רצה למות ולחיות באותה המידה"

שרת התרבות לימור לבנת אמרה הבוקר כי מדובר ב"אחד היוצרים החשובים, המוכשרים והבולטים בתולדות הקולנוע בישראל, הוא חתום על כמה מהקלאסיקות הגדולות שלו". לבנת הוסיפה כי "דיין כשחקן, במאי ותסריטאי, תרם בסרטיו להתפתחות הקולנוע הישראלי. אני מוסרת תנחומיי לאחותו יעל, לאמו, ילדיו ואחיו".

איגוד אמני ישראל מסר הבוקר: "האיגוד מרכין ראש על מותו של אסי דיין. בין אם כשחקן, כתסריטאי פזמונאי או במאי, נדמה היה שדיין ידע תמיד לבטא ולשקף את תמצית הישראליות על הטוב והרע, על המיתוסים שלה והטירוף שבה, ותמיד דרך דמויות מרתקות, מדויקות ונוגעות ללב. לא רבים האנשים שהפכו לאגדה עוד בחייהם, ודיין היה אחד שכזה. מדינת ישראל איבדה היום את אחד מגדולי יוצריה בכל הזמנים". יו"ר אמ"י יענקלה מנדל, אמר: "משפחת אמני ישראל נפרדת היום בעצב גדול מאמן ענק. יהי זכרו ברוך".

מארגון שח"ם נמסר כי "איבדנו היום את אחד מגדולי השחקנים והיוצרים שידעו הקולנוע והטלוויזיה הישראליים. אסי תרם רבות לעיצוב התרבות הישראלית, יצירותיו ימשיכו ללוות אותנו ולהוות נכס צאן ברזל בזהותנו. אנו משתתפים בצערה של משפחת דיין".

מקבל פרס אופיר על מפעל חיים, 2008 // צילום: משה שי

השחקנית סמדר קילצ'נסקי, אשתו לשעבר של דיין אמרה הבוקר: "הוא היה איש יקר עם אישיות אמביוולנטית שכל כך רצתה למות ולחיות, באותה מידה. הוא האמן הכי גדול שהיה בארץ, עם כשרון שלא נגמר. לפני חודש התקשרתי אליו ואמרתי לו תישאר בבית אני באה לבקר אותך. הגעתי אליו, ישבנו שעתיים, הוא הראה לי דברים שהוא כותב ועושה, וגם תכננו לכתוב את הסיפור שלנו יחד. לא הספקנו להוציא את זה לפועל אבל אני שמחה שהספקתי לשבת איתו. הלב שלי נשבר היום".  

דיין על סט הצילומים של הסרט "מדורת השבט" // צילום: יוני המנחם

"אסי הוא פרק, הוא ציון דרך"

"אסי דיין היה צעיר אינטלקטואל יפה תואר בעל כשרון נדיר, שהמקצוע הזה, שבנוי רק לאנשים עם בסיס חזק מאוד גמר אותו ואכל אותו. לאסי כנראה לא היה מרכז חזק בגלל ילדות טעונה, והמקצוע הזה היה חזק ממנו", סיפר אקי אבני, ששיחק לצדו בסרט "ההסדר" של יוסף סידר, ובסרט "השיבה מהודו" בבימויו של מנחם גולן. "הייתה לו נוכחות חזקה מאוד על הסט, ב'ההסדר' ממש נהניתי לצפות בו תוך כדי הסצנה שאנחנו מצלמים. הוצאתי את עצמי מהסצנה וממש נהניתי לראות אותו עובד ומתערטל עם הטקסט והדמות. ב'השיבה מהודו' היינו יחד חודשיים וחצי בצילומים סביב הודו, היה לו קשה מאוד כנראה להיות מחוץ לבית ולסביבה ולצרכים שלו, וזה היה לא קל לצוות ולאסי בעיקר". 

"אני כמו כולם תמיד אזכור לו את התרומה הגדולה שלו לתרבות הישראלית בכלל, ולקולנוע בפרט. לכל אחד מאתנו יש תפקיד בעולם הזה, ואני חושב שאסי מילא את התפקיד שלו במלואו. כנראה שהגיע זמנו ללכת. אני אומר בעצב שהתקשורת שיחקה משחק כפול בעשר השנים האחרונות והלא נעימות של אסי, בלהביא את האמן השנוי במחלוקת וגם קצת על חשבון כתבה טובה ומעניינת להוציא אותו לא תמיד באור מחמיא. אסי הוא פרק, הוא ציון דרך. אהבנו אותו ונמשיך לאהוב אותו", סיכם אבני.

גברי בנאי: "אני בשוק. זה קשה. הדבר היחיד שאני יכול להגיד לו זה תודה, תודה שהיה לי הכבוד להכיר אותו, ולהשתתף בסרט שנחשב עד היום לאחד המוצלחים ביותר שנעשו בארץ. היינו מיודדים, בתקופות מסוימות אפילו חברים טובים. כואב לי הלב עליו. הוא כתב יוצא מן הכלל, גם בשלאגר וגם בגבעת חלפון, היה לו חוש הומור יוצא מן הכלל, ומה שמאוד אהבתי אצלו, זה שהטקסטים שלו לא היו תורה מסיני. יכולתי להגיד לו אסי אולי אגיד ככה ואולי ככה, הוא אמר תגיד איך שנוח לך. יש כאלו שלא מאפשרים לגעת בחומרים שכתבו והוא לא היה כזה. אפשר היה להעיר לו והוא קיבל את זה בהבנה"

דיין על סט הסרט "מבצע אנטבה", עם יהורם גאון // צילום ארכיון: משה שי

חנה לסלאו, שבין השאר עבדה עם דיין בסרטו המיתולוגי "גבעת חלפון אינה עונה" ובסרט "עם ישראל חי", סיפרה היום על היכרותה עמו: "אני מכירה אתה אסי כחתיך היסטרי, נמרץ ומלא חיוניות. כשחושבים על זה אני בעצם חייבת לו את הילדים שלי, כי את בעלי לשעבר אביב, הכרתי על הסט איתו. היתה תקופה שהיינו נפגשים קבוע בימי חמישי. הוא היה מלא חוש הומור. ב"גבעת חלפון" זו היתה תקופה משגעת שלו. היינו נפגשים אצלו כמה פעמים בשבוע ומפתחים את התסריט. הפעם האחרונה שדיברתי איתו היתה לפני "ד"ר פומרנץ", הוא התקשר להציע לי תפקיד ולא הבנתי על מה הוא מדבר בטלפון. התפקיד היה מאוד הזוי, אז אמרתי לו לא תודה. אני מבינה שהוא היה במצב בריאותי קשה והוא הרס את עצמו וחבל. בטח הוא פוגש עכשיו את פולי. הם מאוד אהבו אחד את השני". 

על סט הסרט "מותו של יהודי", הפקה צרפתית שצולמה ביפו // צילום ארכיון: משה שי

ניצה שאול, שגם היא שיחקה ב"גבעת חלפון אינה עונה", מסרה: "זו אבידה ענקית. אבידה של איש יקר שכתב יצירות נפלאות, ובעל יכולת לכתוב דברים קומיים וגם דברים עמוקים וחזקים. איש מילה. בחודשים האחרונים נחשפתי לשירים שלו. היה נעים לעבוד ולהיות איתו. יוצר גדול מאוד שקשה לחבר בין היצירה שלו לאורח החיים שלו. כל כך חבל".

מאיה כהן, ערן סויסה ודני ברנר, כתבנו בצפון

עוד באתר ישראל היום: החיים על פי אסי - פרידה קולנועית

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו