עושים סדר בהסדר: על מה המליצה הוועדה?

האם הסדרי החוב נמצאים בפני שינוי משמעותי? אחרי הסאגות הארוכות של ההסדרים בקונצרן אי.די.בי, סיפור שעדיין רחוק מסיום, דרך חברות קטנות יותר, פרסמה היום מנכ"לית משרד האוצר, יעל אנדורן, את דו"ח הביניים של ועדה בראשותה שנועד לגבש דרך חדשה להסדרי החוב.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בשנים האחרונות התרבו הסדרי החוב במשק. 140 חברות נכנסו להסדרי חוב מאז 2008 ו-39 מיליארד שקל של חובות נכנסו להסדר. הכול הגיע לאחר התרחבות שוק האשראי החוץ בנקאי. אם עד 2003 77% מהאשראי שהוענק במשק היה דרך הבנקים ורק 23% מחוץ לבנקים (בעיקר דרך הבורסה), הרי שכיום היחסים הם 50/50. חצי דרך הבנקים וחצי מחוצה להם. בעוד שבבנקים הסדרי החוב נסגרים בחדרי חדרים, הסדרי חוב ציבוריים הם סאגה ארוכה.

כללי המשחק החדשים משתנים בכל שלב

ועדת אנדורן מנסה לעשות סדר בתהליך הסדרי החוב. כללי המשחק החדשים שהוועדה שואפת לגבש משתנים לכל אחד משלבי המצוקה הכספית אליהן נקלעות חברות ציבוריות. המתווה כולל שלושה שלבים: השלב הראשון מאפשר גיבוש הסדר מוקדם עם בעלי החוב. זהו חידוש שיאפשר לבחור בכניסה להסדר חוב, בשלב שבו בעלי חברה חוששים מהתפתחות של בעיה פיננסית. 

החדשנות בשלב זה היא באפשרות שניתנה לחברה לפנות מיוזמתה למינוי נציג הסדר, שיפעל להבראת החברה, שעדיין אינה נמצאת בקשיים משמעותיים. ההסדר הוולנטרי יאפשר גיבוש חוב תוך 60 יום, ימונה נציג להסדר ובכך הוא עשוי לחסוך עלויות רבות ולאפשר לחברה להבריא.

בשלב השני החברה נמצאת בקשיים פיננסיים, אולם עדיין עומדת בתשלומים. ממונה נציג מיוחד מטעם בעלי החוב, שיושב כמשקיף בדירקטוריון ובוועדות. החברה נדרשת להפחית בהוצאות, וחלות מגבלות על האפשרות לחלק דיבידנדים ולבצע עסקאות מהותיות. ההוראות נועדו למנוע מצב בו חברה הנמצאת ערב אי תשלום לבעלי החוב, פועלת בניגוד לאינטרסים של בעלי החוב. הרשות לניירות ערך סבורה שאין להחיל על חברה מגבלות בטרם אי העמידה בתשלום.

המטרה: לייצר וודאות לחברה ובעלי החוב

בשלב השלישי החברה אינה עומדת בתשלום לבעלי החוב, וממונה לה מנהל מיוחד ע"י הכנ"ר, או לחילופין, ייכפה על החברה הליך משפטי. מטרת השלב, לייצר וודאות מלאה עבור החברה ובעלי החוב שלה. הוודאות היא לגבי קרות האירוע במקרה של אי תשלום חוב, בין אם ע"י מינוי מנהל מיוחד אוטומטי, ובין אם על ידי חיוב הנושים לפנות לבית משפט, וחיזוק חזקת חדלות הפירעון. 

הוודאות אמורה להגדיל סיכוי להידברות בין החברה לבין נושיה, שיביא להסדר בשלב מוקדם. ניתן יהיה להימנע משלב זה במידה ו-75% מהנושים סבורים שאינו משרת את החברה.

הוועדה הגישה גם המלצות לשלב הקצאת האשראי ותמחורו: כללים של התאגיד המלווה למתן הלוואות לביצוע רכישות ממונפות, חובת גילוי של התאגיד הלווה ביחס לאשראי שנלקח לשם מימון רכישת מניות שליטה בתאגיד, חובת גילוי על התנהלות קודמת של בעל שליטה של חברה בקשיים, קביעת מגבלת אשראי, וקביעת כללים של התאגיד המלווה למתן אשראי.

כללי לשיפור תהליך ניהול האשראי

בנוסף, גיבשה הוועדה כללים לשיפור תהליך ניהול האשראי, ולהפחתת ההוצאות: מינוי נאמן לכל סדרות אגרות החוב, צמצום משמעותי של עילות ניגודי העניינים באספות בעלי אגרות החוב, הגדלת הוודאות באשר ליחס שבין הלוואות שמועד פירעונן קרוב לבין הלוואות שמועד פירעונן רחוק, הסדרת פעילות תאגיד מתמחה לניהול אשראי מוסדי, הגבלת שכר בעלי תפקיד בהסדר, קביעת מדיניות אחידה להסדרי חוב בתאגידים בנקאיים, ודיווח על הסדרי חוב.

חברי הוועדה הם יעל אנדורן, יו"ר רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, פרופ' יוג'ין קנדל, המפקח על הבנקים דודו זקן, הממונה על אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון דורית סלינגר, ראש חטיבת המחקר בבנק ישראל פרופ' נתן זוסמן, המשנה ליועמ"ש לממשלה אבי ליכט, דיקן ביה"ס למינהל עסקים באוניברסיטה העברית, פרופ' ישי יפה ויואל נווה.

מנכ"לית משרד האוצר ויו"ר הוועדה, יעל אנדורן: "הסדרת הנושא קריטית להתפתחות שוק אשראי מפותח. נושא זה קריטי לחיזוק אמון ציבור החוסכים והמפקידים במערכת האשראי, להקצאת אשראי יעילה יותר, לתמחור נכון יותר של אשראי זה, ולמזעור הפגיעה בבעלי החוב".

עו"ד גיא גיסין, גיסין ושות' המתמחה בהסדרי חוב אמר בתגובה: "אנחנו מברכים על החלטות ועדת אנדורן שלראשונה מבקשת להסדיר את השוק שבשנים האחרונות התנהל ללא כל הסדרה.

"לצערי השוק לא הצליח לחנך את עצמו וכשזה קורה הרגולטור צריך להתערב. לביהמ"ש יש כוח מאוד משמעותי כיום ושיקול דעת רחב היום שמאפשר פתרונות ייחודיים לצרכים של כל חברה, שמשתנים ממקרה למקרה. מאוד חשוב בעיניי שדווקא גוף מקצועי כמו הכנ"ר או גוף שיוקם על ידו יהנה מאותו שיקול הדעת רחב, על מנת לייצר את הפתרונות האופטימליים לכל חברה.

להיזהר ממצב של רגולציה קשוחה מדי

"חשוב שלבעל התפקיד שימונה תהיה אפשרות להאריך את התקופה ברמה מוגבלת נוספת או לקצר את התהליך לטובת הנושים, בהתאם לנסיבות, כיוון שרגולציה קשוחה מדי יכולה להביא לפתרונות שלא יהיו אופטימליים למצב המורכב של כל חברה שלא עומדת בהתחייבויותיה".

"הכנ"ר בשנים האחרונות, בעיקר הוכיח יכולות, מעורבות והבנה של הסיטואציות המורכבות הנדרשות בהסדרי חוב. חשוב מאוד שינתנו לו האמצעים והגיבוי הנדרשים להקים צוות מקצועי פנימי ומאגר אנשי מקצוע חיצוניים שיוכלו לנהל את התהליך בצורה מושכלת לטובת הנושים. תהליך כזה יוכל לאזן בין האינטרסים של הנושים לאינטרסים של החברות ובעלי השליטה שכיום יש ביכולתם להגביל, לפעמים באופן בלתי הוגן, את אפשרויות הנושים להגן על הזכויות."

תנועת ישראל יקרה לנו פרסמה תגובה בה חזרה היתר על הצעותיה לוועדה. האחת גורסת כי בכל הליך של הסדר חוב או חידלות פירעון תועבר בעלות החברה שומטת החוב לידי הציבור ובעלי האגח"ים. השנייה דורשת חקירה מלאה של נושאי משרה בבנקים ובקרנות הפנסיה על כל ארוע של מתן אשראי ללא בטחונות, הקטנת הבטחות וכל מהלך אשר הביא לכך שנוצר הסדר חוב.

עוד באתר ישראל היום: דרמה בוועדת הכספים - האוצר הקפיא העברת 563 מיליון ש' למשרד השיכון

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו