"ברוכים הבאים למה שזה לא יהיה", קידם ג'ון אוליבר את הצופים שהגיעו בתחילת השבוע לצפות בבכורת הלייט נייט שלו. משבצת הלייט נייט, גם אם במתכונת שבועית כרגע, היא חלומו של כל כותב, מגיש, קומיקאי ושחקן. אוליבר עונה על כל אחת מההגדרות האלו. החוזה שלו ב־HBO הגיע אחרי שנים של עבודה קשה ככותב ב"הדיילי שואו עם ג'ון סטיוארט" (פלוס שלושה פרסי אמי), כשחקן בסיטקום (נסו גם: פרופ' דאנקן ב"קומיוניטי"), כסטנדאפיסט וכמחליף של סטיוארט בעת שזה האחרון התרועע בשדות פילמאיים. אוליבר הבריטי בלט למרחקים ארוכים. הוא סומן כמי שיגיע לפיסגה, וכעת אמור להתחיל לפרוע את השטרות ולהחזיר ל־HBO משהו מרוח הנעורים החומקת ממנה (מי אמר נטפליקס ולא קיבל מרתון?) לפי הבכורה, אוליבר יכול לקרב למסך צעירים. השאלה היא אם הוא רק יוכל להחזיק אותם שם עוד קצת.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
ציפיות אדירות תלויות על כתפיו של אוליבר. הבריטי בן ה־37, בעל לוק של רואה חשבון רמת־גני, הוא ההפך ממה שהייתם מצפים: האדם האחרון שהייתם משערים שיזרוק את הבדיחה הכי שנונה בחדר. עם קו שיער ישר ומשקפי חננה, אוליבר נראה מקסימום כמו מטרידן כפייתי בפייסבוק. רק כשהוא פותח את הפה מתגלה האמת. אוליבר ניחן בזן אינטליגנטי, חד וארסי במיוחד של חוש הומור. "שבוע קשה עבר על גזענים ועל מכשירי הקלטה חסרי תקנה", פתח בצליבת דונלד סטרלינג, בעלי הלוס אנג'לס קליפרס. הכיסוח האלגנטי של האיש התבצע בדייקנות כירורגית. אוליבר לא הסתפק בבדיחות גיחי גיחי, אלא הלם בגזען במקום שכואב: בגיל, בצלילות. אאוץ'.
במהרה התגלה שלא רק סטרלינג יזכה לטיפול עשרת אלפים. גם אובמה־קר, האפיפיור בנדיקטוס וג'ון קיין ספגו ממנו חבטות. אוליבר לא נרתע מללעוג לבעלי כוח ושררה, אך טרח להציב אמירות מאחורי כל פאנץ'. הביקורת שלו על החברה האמריקנית באה לידי ביטוי בכיסוח אמצעי התקשורת (פוקס, CNN), והוא הקדיש זמן נרחב בבכורה להיעדר סיקור הבחירות בהודו. כדי ליהנות מהבידור שמציע אוליבר צריך להצטייד בבקיאות מסוימת באקטואליה עולמית. גם היכרות מוקדמת עם התרבות הפופולרית תעזור. אוליבר מדלג מנושא לנושא בקלילות, חמוש רק בפרומטר ובכישרון. אין לו כמעט פינות (רק "מקום העבודה של השבוע": הבחירה במעודדות ב־NFL היתה מצוינת), ולמעט ראיון מוקלט ומשעשע אחד - עם מנהל סוכנות לביטחון לאומי לשעבר - כל העסק מתנהל כפינג פונג בישיבה בין אוליבר לקהל הבלתי נראה באולפן. דרושות כמויות גדושות של ריכוז וביטחון עצמי כדי לצלוח ערב שכזה. למזלו, אוליבר ניחן באישיות. וגם הבית עוזר.
חממת HBO מספקת לאוליבר קן בטוח לפרוש בו כנפיים. כשהוא מתרחק מלייט נייט מסורתית לטובת עולם יצירתי יותר, אוליבר יכול להרשות לעצמו מעט נועזות. לא מדובר בבידור חף ממגבלות, ועדיין, האפשרות לשגר "שיט", "פאקינג" ו"פאק יו" בלי חשבון עשויה להפוך אותו לקול חתרני שצעירים יבקשו לשמוע. השאלה איך יעמוד בהשוואה מול סטיבן קולבר (יורשו של דיוויד לטרמן) עוד תתברר בהמשך. בינתיים, לאוליבר יש האפשרות לבעוט בתאגידים כגון קוקה קולה, להשפיל את קלוגס ולגחך על הלמנס. כיף. אצלנו כשאומרים סאטירה מתכוונים לליאור שליין ולבדיחות בזוקה. בריטי אמיתי לא יכול להרשות לעצמו פחות מהשוואה למונטי פייתון. הרף נקבע. עכשיו שיהיה בהצלחה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו