ראש בראש: יום השואה לגיל הרך

בעד: עם תיווך מתאים, אפשר לדבר על הכל / אריאל שמידברג

השואה כאירוע היסטורי תהיה לנצח בעלת ממדים בלתי נתפסים של מוות וכאב, גם עבור המבוגרים שבינינו. מאות אלפי משפחות בישראל ובעולם (ניצולים, דור שני ודור שלישי לזוועות) חוות מדי יום את רגעי האימה, שנותרו חרותים בזיכרונן בעקבות הפעילות האכזרית של מכונת ההשמדה הנאצית.

ולמרות זאת, אין שום נושא שאי אפשר לדבר עליו עם ילד. כן, אפשר לדבר אפילו עם ילדים קטנים מאוד על אירועים קשים - גם על מוות. התנאי היחיד הוא שהמבוגרים יידעו כיצד לתווך עבורם את התוכן, ולהתאים אותו לגיל ולרמת ההתפתחות הקוגניטיבית והרגשית שלהם.

לא מעט גנים בישראל עוסקים ממילא ביום הזיכרון לשואה ולגבורה וביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל. על כן טוב שמשרד החינוך החליט להסדיר את התכנים המועברים לילדים, ולסייע לגננים ולמורים לגבש את מערכי השיחות. גם אם נרצה להגן על הקטנטנים, הם חשופים לתכנים הקשים דרך הסביבה והתקשורת. גם הם שומעים את הצפירות. כמו כן, חלק מהילדים הם למעשה דור רביעי לשואה, וחווים חלק מהדברים בקשר הבין־דורי במשפחה. לכן עדיף שהם יקבלו הסבר מבוקר שתואם את גילם, מאשר עננה של עמימות שתשלח אותם להשלים את התוכן באופן עצמאי מדמיונם.

* * *

נגד: בגיל הזה הסיפורים יגרמו נזק רגשי עצום / ד"ר סוזי קגן

פרטי המידע על אודות השואה אולי נראים למבוגרים סבירים וחשובים, אבל אם נתבונן דרך עיניהם של ילדים - הם יכולים להיות מפחידים ומאיימים, ואף ליצור אצלם חרדה ממשית וקיומית.

זכר השואה ויום השואה חשובים לעם ישראל, אך שיחה בנושא עם ילדים בגיל הגן מעוררת בהם פחד וגורמת להם נזק רגשי עצום. בגיל הקטן אין יכולת להבדיל בין העבר הרחוק להווה, והמושגים של אז והיום מתערבבים לחלוטין.

מדובר בסיפורים קשים וכואבים, על כמיליון וחצי ילדים כמותם שלא זכו להגיע לבגרות, לשחק או ליהנות. הם שומעים שההורים בתקופת השואה לא יכלו לספק לילדים הגנה כאשר אחרים רצו לפגוע בהם, ושדברים פשוטים כאוכל ומים לא היו בנמצא.

בתקופה הזו, לקראת יום השואה, יש עלייה משמעותית ברמת החרדה אצל ילדים רבים. רק לאחרונה אמר לי בן 6, שהגיע לטיפול בקליניקה: "אני פוחד שיבואו אנשים רעים וייקחו אותי ואת המשפחה שלי לנאצים, והם יהרגו אותנו". או משפט שאמרה בת 6 וחצי: "יש לי סוד. אני מחביאה אוכל, כדי שהנאצים לא יעשו לי מה שהם עשו לאנה פרנק". עבור ילדים, המידע על השואה הופך למידע מוחשי, המסכן אותם ואת בני משפחתם כאן ועכשיו.

הכותבת היא יועצת פסיכולוגית בכירה, בעלת קליניקה לטיפול משפחתי ומרצה באוניברסיטת בר־אילן

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו