בבית העלמין בסגולה שבפתח תקווה הובא למנוחת עולמים עמית נתן סופר בן ה-4 מפתח תקווה, שטבע בחופשה המשפחתית בצימר שבישוב חד נס ברמת הגולן. "מלאך יקר ואהוב שלנו, המים האלה היו אהבת חייך ואלה שהרגו אותך", ספדה האם שירלי לבנה בדרכו האחרונה.
רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
המסע, שאותו ליוו מאות, היה קשה מנשוא. הוא החל בהספדים שנישאו באולם בית הלוויות, בו עמדו ההורים ובני המשפחה מול האלונקה עליה הייתה גופתו הקטנה של הילד. בהמשך ספדו לבנם ההורים, כשהאם קוראת במהירות טקסט כואב ומתאפקת שלא להתפרק. מאחורי המלל, פרצופו המחוייך של בנה הקטן הכלוא בתוך תמונה. ולבסוף, המקום בו נטמן עמית למנוחת עולמים, כשכל שנותר זה תלולית עפר עמוסה בפרחים צבעוניים, ומעליהם רבים מתקשים לעכל.
הרב המקומי פתח את המסע ואמר כי בימים אלו אין מספידים, אך אי אפשר להתעלם ממה שקרה עם מותו של עמית. "בימים אלו העיר כולה מקריבה קורבן פסח לעולה. הילד הרך, הטהור, שלא הספיק לטעום טעם חטא מימיו, מסתלק בחטף כי את הפרחים היפים הקב"ה רוצה לידו. בדיוק את השושנים. זו מכה לא רק למשפחה אלא לעיר פתח תקווה כולה".
"היית ילד לבבי, חכם ושובה לב"
אמו שירלי, שעמדה ליד דורון סופר, בעלה, בו נתמכה בעודה אומרת במהירות מחשש להישבר, "מלאך יקר ואהוב שלנו, המים האלה היו אהבת חייך ואלה שהרגו אותך. לא אשכח איך נולדת והיית חלש והסתכלת עלי נסיך שלי. כל מקום בו דרכת התאהבו בך מיד. היית ילד לבבי, חכם ושובה לב. עם לכתך, איבדנו את הנשמה של כולנו. הפרידה היא קשה אבל ניפרד ממך באושר. בדיוק כמו שרצית".
היא הקריאה פזמון משירה של לאה שבת "כל מטוס שטס בשמים". "כל מטוס שטס בשמיים/ כל כוכב מאיר בעיניים/ מזכיר לי אותך/ נחליאלי לפני הגשם/ צרצרים בשעות הערב/ תמיד יחכו לך", והוסיפה, "לא הבנתי מה מיוחד בשיר הזה עד עכשיו. בעוד שבועיים הייתה אמורה להיות לך יום הולדת 4 וכבר תכננו לך מסיבה. כל הזמן צילמנו תמונות של אושר וחיוכים, כולם אמרו לי תפסיקי לצלם תהני מהרגע ועכשיו אני מבינה למה צילמתי בלי הפסק. כאילו הרגשתי את הרגע... עכשיו אני לא יודעת איך להתמודד עם זה אבל תנוח על משכבך בשלום אוצר יקר שלי. אנחנו אוהבים אותך. ילד קטן שלי".
אחריה, האב הביולוגי רועי רואש ספד בבכי, "אמרתי איך יכול להיות שזה קרה לנו? לא האמנתי שזה קורה לי. מהיום שנולדת היה קשה וכולנו היינו פה בשבילך. אמא ואבא ודורון המקסים. אני והמשפחה שלי לא ויתרנו עליך ולא האמנתי שמעולם שנקבור אותך. אני אוהב אותך. תהיה חזק שם, למעלה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו