קצבאות דלות, היעדר מדיניות והישענות על עמותות

ימים ספורים לפני חג הפסח, כשהמוני נזקקים פוקדים את דלתות עמותות המזון, מבקר המדינה מצייר תמונה עגומה: משפחות עובדות עם מקרר ריק שלרשויות אין אפשרות לסייע להן, קצבאות שאינן מספיקות, והעדר מדיניות כוללת שגורמת לבלבול ולטיפול לקוי בנזקקים.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

המבקר מצא כי המועצה הארצית לביטחון תזונתי, שאמורה לייעץ לשר הרווחה בגיבוש המדיניות, התכנסה לראשונה רק בינואר 2013, באיחור של שנה וללא התקדמות של ממש. לפני כחמש שנים קידם שר הרווחה דאז יצחק בוז'י הרצוג, את המיזם לביטחון תזונתי שתפקידו לדרג עמותות מזון, לתמוך בהן כלכלית ולהסדיר את פעילותן. כמו כן תוכננה תכנית סדורה לשיקום משפחות נזקקות. בפועל, רוב האחריות נותרה בידי המגזר השלישי (ארגונים ללא מטרות רווח), אך גם זה לא קידם את הביצוע - רק ביולי 2012 החל ביצוע המיזם, יותר משנתיים וחצי מהמועד שבו סוכם כי יתחיל לפעול. "סך כל התקציב שהממשלה העמידה לטובת המיזם היה כ-12.5% בלבד מהתקציב הממשלתי שיועד מלכתחילה בהתקשרות עם הג'וינט, ולא כל מרכיביו הופעלו", נכתב בדו"ח.

המבקר ציין כי פעולות הממשלה לטיפול בעניין עד מועד סיום הביקורת באוגוסט 2013, "מצביעות על מחויבות ממשלתית קטנה עד מאוד לטיפול בנושא בכללותו, אשר ספק אם היא מאפשרת למדינה לממש את מחויבותה לקידום הביטחון התזונתי בהיקף ראוי, וזאת בייחוד לאור סקר הביטוח הלאומי שהעלה כי משקי בית רבים מצויים באי ביטחון תזונתי".

דוח המבקר מצטט את הסקר שבוצע במוסד לביטוח לאומי לפני שלוש שנים, על פיו משפחות עם ילדים שבהן ההורים בגיל העבודה המקבלות קצבאות קיום סובלות מרמה גבוהה במיוחד של אי ביטחון תזונתי, וזאת בשל קיצוץ הקיצבאות. אותן משפחות נזקקות מגיעות לבקש סלי מזון מעמותות מזון, שהתמיכה התקציבית בהן, שממילא הייתה קטנה מדי, ירדה בשנים האחרונות.

המבקר מצא כי התמיכה בעמותות אינה מהווה כלי אפקטיבי דיו: "נמצא שחלק הארי של התמיכה מיועד לסלי מזון לפסח, דהיינו לטובת סיוע סמלי במועד חד-פעמי; עמותות המזון הן שקובעות באילו מקומות הן יסייעו במזון, והתמיכה באוכלוסייה נזקקת שמתגוררת במקום מסוים ניתנת לא לפי קריטריון של רמת האב"ת באותו מקום, אלא לפי יכולת ההתארגנות של האוכלוסייה המתגוררת במקום להקים עמותה שתעמוד במבחני התמיכה או לפי רצון עמותות המזון לסייע לאותה אוכלוסייה".  

נוסף על כך, נמצא כי תלמידים רבים לא מקבלים מזון במהלך יום לימודים ארוך על אף החוק. החל משנת הלימודים התשע"ג הורחב מפעל ההזנה עבור ילדים בני 8-3 הנמצאים בגני הילדים ובכיתות א'-ב' ביישובים המסווגים בשלושת האשכולות החברתיים-כלכליים הנמוכים, הנמצאים במסגרות לימודיות עד השעה 16:00 (תכנית ציל"ה). מספר התלמידים שהשתתפו במפעל ההזנה בשנת הלימודים אמנם עלה באופן משמעותי, לכ-310 אלף תלמידים, "אך בה בעת ראוי להעיר כי תלמידים רבים שלומדים במסגרת של יום לימודים ארוך, עדיין אינם כלולים בתכניות הללו", כתב המבקר.

עוד נמצא כי בהנחיות המקצועיות של משרד הרווחה לרשויות המקומיות, אין התייחסות לסיוע במקרים של נזקקות למזון. כלומר, גם אם יודעים על משפחה שסובלת מאי ביטחון תזונתי, אין נוהל טיפול ברור במקרה כזה. יחד עם זאת, הסיוע לרשויות המקומיות ניתן מכספי הקרן לידידות ולא מתקציב ממשלתי.  "אין במימון זה ובהקצאת כספים על פי מדיניות הקרן כדי להבטיח את הטיפול השיטתי הנדרש, ויש מקום לשקול לקבוע שהקצאת המשאבים לרשויות המקומיות לקידום נושא זה תיעשה בראש ובראשונה על ידי השלטון המרכזי", נכתב בדוח.

"מרכיב חשוב בסיוע שמספקת המדינה לאוכלוסיות המצויות במצוקה כלכלית הוא קצבאות הביטוח הלאומי, ואולם משנת 2001 רוב הקצבאות קוצצו", כותב מבקר המדינה לסיכום. "יש לקדם את הביטחון התזונתי של הנזקקים, ולצורך כך מוטלת אחריות עליונה בנושא לפתחה של המדינה, ואל לה לסמוך רק על נדיבותו של המגזר השלישי".

שר הרווחה: "נרחיב באופן משמעותי את הטיפול בנושא"

"דוח מבקר המדינה תואם ברובו את המדיניות שאנחנו מובילים מאז כניסתי לתפקיד", אמר שר הרווחה מאיר כהן, "תקצבנו את הפרויקט ביותר מפי שניים מהמתוכנן, ובתוך זמן קצר נספק רשת ביטחון תזונתית ליותר ויותר אזרחים. זאת שליחות חשובה".

"הדוח, שמתייחס לתקופה שקדמה לכהונת הממשלה הנוכחית, תואם את הפעולות שהחל המשרד בישומם", אומרים במשרד הרווחה. שרי האוצר והרווחה הקצו לטובת הפרויקט 230 מיליון שקלים, כפול ממה שהתחייב בשעתו שר הרווחה הקודם.

במסגרת הפרויקט הורחב מפעל ההזנה בבתי הספר במאה ועשרים מיליון שקלים, ונוספו יותר מ-70 אלף תלמידים חדשים שיזכו לארוחה חמה בבית הספר.

בנוסף, הוקצו 60 מיליון שקלים לטובת סיוע למשפחות בעוני עמוק, שייעשה בשיתוף עמותות מזון. סכום של 20 מיליון שקלים הוקצה לטובת הבטחת ביטחון תזונתי לחוסים במסגרות רווחה ומועסקים במפעלים שיקומיים של משרד הרווחה, שיזכו לארוחות בוקר וצהריים במסגרות שלהם.

30 מיליון שקלים הוקצו לטובת חלוקת כרטיסי קנייה למשפחות הנמצאות בעוני, וסיוע על בסיס חודשי.

שר הרווחה מדגיש כי הוא שם למטרה את נושא הביטחון התזונתי כחלק מיעדיו המרכזיים, ואת לקיחת האחריות של המדינה במקומו של המגזר השלישי. בהתאם לכך, נחנכה תכנית הביטחון התזונתי בשיתוף שרי האוצר, החינוך והבריאות, לפני כחודשיים.

"מדינה אינה יכולה להתעלם מצרכים כל כך בסיסיים של כ-300 אלף אזרחים, ועל כן החלטנו יחד עם שר האוצר להרחיב באופן משמעותי את התכנון המקורי של הפרויקט, וחשוב מכך – להוציאו אל הפועל. נרחיב את הפרויקט בצורה נרחבת עוד יותר שיגיע ליותר תלמידים, יותר משפחות ויותר אזרחים, עד שנבטיח ביטחון תזונתי מלא. בוודאי תהיה לכך התייחסות משמעותית בדוח הוועדה למלחמה בעוני, אותו אני מתכוון להביא לשולחן הממשלה. המאבק בעוני על תופעותיו, הוא משימה ראשונה בחשיבותה, ואני מאמין שאצליח להעביר את המסר הזה בתוך הממשלה ולגייס את כולם להסרת האיום הזה״, סיכם שר הרווחה.

ראש האופוזיציה ושר הרווחה לשעבר הרצוג, אמר בתגובה לדוח המבקר: "הדוח מצביע על הפער הבלתי נסבל בין דיבורים למעשים בממשלה הנוכחית. פעמיים הכריז שר האוצר על הקמת קרן לביטחון תזונתי. ביוני 2013, מעל במת הכנסת; ובינואר 2014, במסיבת עיתונאים חגיגית. דיבורים יש, הבטחות יש, הסברים מנומקים- רק כסף אין. ערב פסח ומאות אלפי נזקקי לפיד עומדים בפני שוקת שבורה ללא פתרון. אני מודה למבקר המדינה על כך שהוא מציין את תכניתי כשר הרווחה לטיפול ולהסדרת הסוגיה הכואבת הזו שנתקעה בממשלה לאחר פרישתי לפני למעלה משלוש שנים. אני דורש מלפיד ונתניהו להעביר את הכסף לאלתר על מנת להילחם בתופעה המבישה של ילדים וקשישים רעבים במדינת ישראל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו