כשהייתי עיתונאי צעיר, בתחילת שנות ה־90, הפצירו בי למהר ולראיין את הכוכב הבא של הכדורסל הישראלי. הגעתי לביתו באבן יהודה אחרי שקלע 60 מ־69 הנק' של קבוצת הילדים המקומית מול מכבי ראשל"צ כשהוא בסך הכל בכיתה ח'. קראו לו אלון שטיין.
רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק
הוא היה ילד פלא שקלע כמויות מסחריות של נקודות בקבוצת הילדים של אבן יהודה, אחר כך עבר לנוער של מכבי ת"א ומשם כיכב בנבחרות הצעירות. כבר בגיל 17 הגיע לליגה הראשונה. למרות כל זאת, משהו השתבש בדרך ושטיין לא הצליח לפרוץ כמו שציפו.
הצירוף שלו הקיץ לצוות האימון של מכבי ת"א, כעוזר מאמן שני, היה סגירת מעגל כפולה. הוא חזר למועדון שבו שיחק בנוער ושב לעבוד תחת דיוויד בלאט, שהיה מאמנו הראשון בליגת העל. השידוך היה במקרה. לפני כארבע שנים שטיין היה בצומת דרכים אחרי שהחוזה שהיה לו בלוגאנו השוויצרית בוטל. בלאט והמנהל, גור שלף, פגשו אותו ואמרו לו שחסר להם שחקן לאימונים. הוא נענה להצעה ובמקביל החל לאמן נערים. בעונה שעברה היה עוזר מאמן בנוער והעונה קודם לעמדת עוזר המאמן השני בבוגרים במקום דרק שארפ.
"אפשר לכתוב על זה ספר", אומר שטיין (36) על הקריירה המוחמצת, "היו גם טעויות שלי וגם טעויות שלא תלויות בי. למי שבא מלמטה לעיתים יותר קל. למי שמסומן מגיל צעיר הרבה יותר קשה. קח את המחזור של יוסי בניון: חוץ ממנו אני לא יודע כמה שחקנים באמת פרצו בגדול. אחד הדברים שעמדו לי לרועץ היה שבנבחרות תמיד שיחקתי עם שחקנים שגדולים ממני בשנתיים. במדינה שלנו אין פרופורציות. כשעליתי לבוגרים קלעתי עשר נק' למשחק שזה יפה מאוד, אבל פתאום שאלו מה קרה לו, הוא הרי עשה 30 ו־40".
שטיין שיחק בגליל עליון בשתי קדנציות. ביניהן היה בקריית מוצקין והפועל ת"א בליגה השנייה עם אריק שיבק. בין 2002 ל־2010 החליט לנצל את הדרכון הגרמני שלו ורוב הזמן שיחק בחו"ל. הוא בילה בגרמניה (אולם וברמרהאבן, בליגה השנייה והראשונה), בשווייץ (ז'נבה דבילס ולוגאנו טייגרס) ותקופה קצרה באמסטרדם אצל שיבק. "הבנתי שבארץ, אם אתה לא במכבי ת"א זה לא זה. נפתחה לי הדרך לצאת החוצה. נהניתי מאוד, למדתי המון וראיתי תרבות אחרת".
לאימון הוא היה מגיע בכל מקרה: "אני חולה כדורסל. ידעתי שאמשיך בענף הזה. גם בשנה האחרונה שלי בלוגאנו החוזה שלי היה בנוי כך שבמקביל אני אהיה עוזר מאמן כדי להיות שם מאמן אחר כך. זה לא יצא לפועל, אבל היה לי ברור שאני אאמן".
בהשראת התקופה בגרמניה הוא שולט בצורה מוחלטת בכל מה שקורה בכדורסל במדינה והשבוע יהיה לידע הזה חשיבות מיוחדת לאור המפגש הערב של מכבי במינכן עם באיירן. "נקשרתי מאוד לגרמניה", שטיין מספר, "היו לי שם שלוש שנים מדהימות ויש לי שם הרבה חברים. יש לי משפחה מאמצת מהימים ששיחקתי באולם, שעד היום מלווה אותי. הם היו בחתונה שלי ומחכים לי עכשיו במינכן. חוץ מזה, אני עכבר כדורסל ומכיר את רוב הליגות, אבל בגרמניה יש לי הרבה קשרים ואני מקבל המון אינפורמציה".
"בלאט לא בפאניקה"
"יש לי הערכה גדולה לספורט הגרמני ולתרבות הספורט שם", אומר שטיין, "הכדורסל שם מאוד התקדם. כל העניין של דירק נוביצקי סיפק פוש אדיר. לנו הישראלים תמיד היה קשה מול הכדורסל הגרמני בגלל הפיזיות והאגרסיביות. באיירן זה פרויקט חדש, קבוצה טובה מאוד וקשוחה. יש שם המון התלהבות, האולם יהיה 'סולד אאוט'. יש שם אווירה נהדרת, אבל לא מאיימת או פנאטית".
אתם באים במשבר עמוק.
"נצטרך להגיע כמו נגד ריאל מדריד. כולם רוצים לעצור את שרשרת ההפסדים. זה לא מועדון שרגיל להפסדים".
מה הסיבות למשבר? איך יוצאים מזה?
"יש עליות וירידות באינטנסיביות כזו גדולה של עונה. אם היינו מפסידים ארבעה משחקים ב־20 הפרש הייתי אומר שיש פה בעיה גדולה, אבל זה לא ככה. נגד ירושלים קיבלנו סטירה, אבל היתר היו משחקים צמודים שאיבדנו אותם. אנחנו מודעים לבעיות ושוברים את הראש. הדרך עכשיו היא ממשחק למשחק. קודם לנצח את באיירן, אחר כך דרבי. דיוויד בלאט לא בפאניקה והוא יודע מה לעשות. אסור לשכוח שלא איבדנו עדיין כלום ואנחנו יכולים להגיע לכל המטרות שלנו".
יש לכם בעיה בדקות האחרונות. מי האיש שלכם לדקות האלה?
"אם אשאל אותך מי לוקח כדור אחרון בחיפה תגיד לי דונטה סמית. אצלנו זה לא ככה. אנחנו נבנים על קבוצתיות ובכל יום זה יכול להיות מישהו אחר".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
