חינוך מיני בבתי הספר: אין דגש על המוסר

פרשת החשד לאונס בת ה־13 חוזרת ומעלה את סוגיית מעורבות מערכת החינוך וסוג התכנים שמועברים לתלמידים בכל הנוגע לחינוך מיני. גורמי חינוך שונים טוענים כי חומרי הלימוד בנושא עוסקים בעיקר בהיבטים טכניים של חינוך מיני ופחות במשמעויות והתנהגויות מיניות נאותות ומוסריות.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

"התוכניות שקיימות במערכת החינוך מעטות מדי ולא מהוות חלק אינטגרלי של לימודי חובה אלא נתונות לשיקולי דעת של מנהלי בתי ספר ויכולתם התקצבית, כמו כן, התוכניות רחוקות מעולמותיהם של הילדים ובני הנוער", טוען ד"ר יצחק קדמן, מנכ"ל המועצה לשלום הילד. 

גם דפנה איזנרייך, רכזת חינוך במרכז סיוע לנפגעי תקיפה מינית בת"א טוענת כי "אין הכרח על בתי הספר להעביר את התכנים - המנהלים בוחרים באילו נושאים לעסוק במסגרת שיעורי 'כישורי חיים', ויכולים לבחור לעסוק בתאונות דרכים ואלכוהול. חינוך מיני זה נושא יותר קשה בגלל חוסר ידע". 

איזנרייך מוסיפה: "אם יש חינוך מיני הוא עוסק בעיקר בהיכרות עם הגוף ובאמצעי מניעה ופחות בהתנהגות מינית בגבולות, באיך להתנהג מינית בצורה מכבדת. מקור המידע העיקרי של התלמידים הוא פורנוגרפיה באינטרנט, הם צורכים פורנוגרפיה ופוגשים מסרים בעייתיים של יחסי מין עם אינטראקציה קבוצתית ואלימות מינית שנהנים ממנה".

במשרד החינוך מסבירים כי שיעורי "כישורי חיים" נמצאים בתוכנית הליבה והם חובה בבתי הספר במתכונת של שעה שבועית. עד כיתה ט' מדובר ב־30 שעות שנתיות ובכיתות י־י"ב מדובר על 15 שעות שנתיות.

ההורים לא מעורבים דיו 

שירות פסיכולוגי ייעוצי במשרד החינוך בנה תוכנית על פיה יכולים לבחור המנהלים ללמד את התלמידים את התכנים הקשורים לנושא המיניות בכל שכבות הגיל. כך, למשל, בכיתות ב' יעסקו במודעות עצמית לגוף ולרגשות, בכיתות ז' בהטרדה מינית, ולתלמידי התיכון י'־יב' יש תוכניות בנושא: "זה לא מין זו פגיעה". עם זאת, במסגרת השיעורים אין התייחסות לנושא האונס. 

על פי נתונים של המועצה לשלום הילד, 78% מבני הנוער בגילים 15־17 נחשפו לפורנוגרפיה. עוד עולה כי גם ההורים לא ממהרים לשוחח עם ילדיהם בנושאי חינוך מיני. 31% מההורים לילדים עד גיל 10 מעולם לא דיברו עם ילדיהם באופן פתוח על מיניות וסקס, שיעור זהה בקרב הורים לבני 11־18. רבע מההורים פונים לייעוץ משפחתי.

מסקר שנערך עבור מכון אדלר בקרב 400 הורים לילדים מתחת לגיל 18 עולה כי 42% מהציבור החרדי/הדתי ציינו שכלל לא שוחחו עם ילדיהם בנושאי מין. לעומתם, 13% מהמסורתיים ו־32% מהחילונים הודו שלא שוחחו עם ילדיהם על הנושא. 

אסנת הראל, מנכ"לית מכון אדלר: "התפקיד המרכזי בהורות הוא להיות מעורבים מתוך אחריות. עלינו לקבוע גבולות, להיות נוכחים בחיי ילדינו, גם אם הזמן בבית קצוב. לצד היתרונות שיש לטכנולוגיה בחיינו, הנגישות הרבה שהיא מאפשרת חושפת את הילדים לתכנים מיניים רבים מדי, בוטים מדי, ומוקדם מדי. הילדים זקוקים למבוגר - ההורה - שידריך אותם, שיתווה להם קודים של התנהגות ויציב גבולות. 

הראל מוסיפה: "אנחנו חייבים להיות ערניים למציאות שבה חיים ומתפתחים הילדים ולבטח להיות ערים ובעלי תשובה למצוקות שלהם. ההורות היא התפקיד המורכב והמאתגר ביותר בחיינו, והתפקיד הזה הפך למאתגר עוד הרבה יותר בעידן שבו הכל נגיש וזמין בכל מקום ובכל רגע. ההורים חייבים לקחת אחריות וללמוד את התפקיד כי יש להם עם מי להתייעץ".

*   *   *

מה אומר החוק?

כל עוד הנערה מתחת לגיל 14, גם בהסכמה - זה אונס

עו"ד אורי קינן, מומחה בפלילים, מנסה לעשות סדר במצב החוקי בסוגיית יחסי מין בין נערים ומדגיש כי קיום יחסי מין עם נערה עד גיל 14 אסור על פי חוק, גם אם הצד השני הוא נער בגילה ואף צעיר ממנה, ואפילו אם אותה נערה נתנה את הסכמתה לכך.

"עד גיל 14, גם אם החשוד בגילה של הנערה, מבחינת החוק אסור בשום אופן לקיים עימה כל מגע מיני", אמר אתמול עו"ד קינן ל"ישראל היום" והוסיף: "גם אם הקטינה מסכימה לקיום יחסי הדבר מהווה עבירה שעונשה עד 16 שנות מאסר".

לדוגמה, אם נער ונערה, חברים כבני 13 וחצי, המחליטים בהסכמה, מתוך חברות ואהבה לקיים יחסי מין - הנער, על פי החוק, הופך להיות אנס ועל הנערה לא מוטלת אחריות כלל. כל זאת, לצד לקונה בחוק, לפיה אונס יכול לבצע רק גבר ולא ההפך. 

למרות זאת, החוק נותן הגנה מעבירת בעילה אסורה בהסכמה או מעשה סדום אם הנערה מעל גיל 14 והבדל הגילים בין הצדדים המעורבים לא עולה על שלוש שנים, וכמובן, הנערה הסכימה הסכמה מלאה.

 אבי כהן

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו