הראש היהודי ממציא לנו פטנטים

כנס "ננו־ישראל 2014" והתערוכה הנלווית אליו נערכים היום בתל אביב. על פי ההערכות, לכנס יגיעו יותר מ־1,200 משתתפים מיותר מ־36 מדינות. בין המשתתפים מהארץ ומחו"ל יהיה אפשר למצוא במפגש אנשי הון סיכון, קרנות פרטיות, משקיעים מוסדיים וארגוניים, אנשי רגולציה, אנשי טכנולוגיה ופיתוח, מקבלי החלטות בממשל וגורמי אקדמיה, מדענים וחוקרים.

ישראל נודעת בהישגיה ובחדשנותה בתחום הננו ולאורך העשור האחרון היא מיצבה עצמה כמובילה ננוטכנולוגית, המספקת אפשרויות חדשות ומרגשות בתחומי הרפואה, המובייל והביטחון ובעוד תחומים מתעשיית ההיי־טק. בכנס ובתערוכה הנלווית יהיה אפשר להציץ הצצה ראשונה לכמה מהטכנולוגיות היותר מתקדמות בתחום, לבחון הישגים מדעיים ולשקול אפשרויות השקעה. 

מריחים חומר נפץ

טרייסנס מערכות תחשוף "אף אלקטרוני" שהוא מערך של מאות חיישנים זעירים על פני שבב סיליקון המחקים את פעולת האף. לחיישנים אלה יכולות פורצות דרך, ובהן היכולת לגלות ולזהות כמויות מזעריות של כימיקלים באוויר, בנוזלים ובמוצקים. לטכנולוגיה הייחודית של החברה יישומים רבים במגוון תחומים - מביטחון המולדת ועד העולם הרפואי.

המוצר הראשון של החברה הוא גלאי שולחני, המסוגל לגלות חומרי נפץ ואיומים נוספים ביעילות ובמהירות. הגלאי מתאים להצבה בשדות תעופה, במעברי גבול, בכניסה לבנייני ממשל ובמתקנים מוגנים נוספים. החברה פועלת בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת ת"א מאז 2007 ומגינה על המצאותיה באמצעות פטנטים רחבי היקף.

לזהות את הבקטריות בזמן

בקטריות, יצורים חד־תאיים זעירים, הן גורם עיקרי למחלות בבני אדם ובשאר בעלי החיים. גילוי מוקדם של בקטריות במזון חיוני למניעת מחלות ולטיפול בהן. בקרה קפדנית של דגימות מזון עשויה למנוע פגיעה המונית הנובעת מאכילת מזון פגום, וניטור של מקורות מים עשוי להציל חיים של מיליוני אנשים המשתמשים במקורות מים מזוהמים. כל אלה הם רק חלק מהשווקים המשוועים למערכת המזהה קיום של בקטריות ואת הסוג שלהן, וכל זה במדידה זולה, אמינה ופשוטה להפעלה האורכת דקות בלבד. 

בקטוסנס, מקבוצת קפיטל־ננו, תציג מערכת העונה בדיוק לצורך הזה. המערכת, המבוססת על טכנולוגיות שפותחו על ידי פרופ' עמיר סער מהאוניברסיטה העברית ופרופ' אסתי סגל מהטכניון, מתבססת על שני מרכיבים עיקריים - שבב מצע ומערכת חישה אופטית. הדגימה מופנית לשבב המצע. אם הדגימה מכילה בקטריות, שבב המצע קולט חלק מהבקטריות המרחפות בה ומקבע אותם למצע. 

הקיבוע יכול להיות ספציפי, כך שרק בקטריות מזנים מסוימים נקלטות בעוד אחרות לא. מערכת אופטית המנטרת את המצע כל הזמן מזהה את קליטת הבקטריות על המצע ומדווחת על כך בתוך שניות באופן אוטומטי. 

החברה עסוקה כרגע בפיתוח המערכות המופנות לאפליקציות השונות ומגייסת כסף להשלמת הפיתוח והשיווק. 

חיסול האבק

פיתוח חדש, המגיע ממעבדתו של פרופ' אדוארד בורמשנקו מאוניברסיטת אריאל שבשומרון, ישפיע בקרוב על הרגלי הניקיון של רבים. פרופ' בורמשנקו וצוות המחקר שלו פיתחו, תוך כדי שימוש בכלים מעולם הננוטכנולוגיה, חומר סופר־הידרופובי הדוחה מים, לכלוך, אבק ושמן. החומר החדשני מעניק למשטחים חספוס עדין ביותר המאפשר להם להישאר נקיים לאורך זמן.

החומר מגיע כיום בצורה נוזלית המאפשרת את מריחתו על מגוון רחב מאוד של מוצרים. כך, למשל, כלי רכב שייצבעו בצבע שיכיל את החומר יישארו נקיים מאבק, ואוהלים ש"יצופו" באותם חומרים לא יירטבו בגשם. לדברי פרופ' בורמשנקו, החומר יעיל במיוחד כשמדובר בתחום איכות הסביבה והשמירה עליה. מלבד החיסכון במים בעת ניקוי כלי רכב או חלונות, שיצופו בנוזל, הוא אף יאפשר לשמור על ניקיונם של פנלים סולריים ולשפר את תפוקתם.

חשמל בכל פינה וצבע

חברת "3G סולר" פיתחה תאים סולריים מודפסים על בסיס צבעים. התאים מפיקים חשמל בכל תנאי תאורה, אפילו בצל וגם בתוך הבית. התאים מיוצרים מכל מיני צבעים וברמות שונות של שקיפות. החברה מדפיסה את הצבעים על זכוכית וגם על פלסטיק. 

אפשר ליצור תאים קטנים מאוד, אשר משתלבים לתוך מכשירים אלקטרוניים, וגם שטחים עצומים, שמכסים קירות ומחליפים חלונות.

צמיד לכל יד

במסגרת קבוצת המחקר של פרופ' זאב זלבסקי מאוניברסיטת בר־אילן, בשיתוף פעולה עם פרופ' חבייר גרסיה מאוניברסיטת ולנסיה שבספרד, פותח חיישן מזווד היכול להיכנס לתוך צמיד או שעון יד ולמדוד סידרה של פרמטרים ביו־רפואיים של האדם העונד אותו. הצוות במעבדתו של פרופ' זלבסקי כולל את ד"ר איבגני ביידרמן, שהוא מנהל הפרויקט. הסנסור, שגודלו כ־10 מ"מ מעוקב, כולל מצלמה ולייזר. הלייזר מאיר את פרק כף היד שבו עובר כלי דם והאור המוחזר מעובד על ידי המצלמה. התוצאה היא יכולת מדידה בדיוק ננומטרי של הפרופיל המרחבי של הרעידות של הרקמה הנמצאת ליד כלי הדם. רעידות אלו יכולות להיות מקושרות למדידה של הפרמטרים הביו־רפואיים הבאים: לחץ דם, פעימות לב, נשימות וריכוז גלוקוז ואלכוהול בדם. החיישן גם יכול להעריך מצב חמצן רווי בדם וקרישיות דם.  

חשמל על פלסטיק

יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, תציג בכנס דיו־נחושת חדש עמיד לחמצון, המאפשר להדפיס מעגלים חשמליים זולים על משטחי פלסטיק רגישים לחום. בזכות תכונות אלו אפשר להתאים את הדיו החדש, שפותח על ידי פרופ' שלמה מגדסי מהמכון לכימיה והמרכז לננומדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה העברית, למגוון יישומים, כולל מדפסות הזרקת דיו. "הדפסת מעגלים אלקטרוניים פותחת את הדלת בפני יישומים אלקטרוניים עתידיים", אומר יעקב מיכלין, מנכ"ל יישום.