משחקים בכסף

פרסומות מקיפות אותנו מכל עבר ולאן שלא תסתכלו, תיתקלו במישהו שמנסה למכור לכם משהו. גם אם מנסים להתעלם ולסנן זה לא קל, וזה קשה פי כמה כשמדובר בילדים, שחשופים לשיווק אגרסיבי בלא יכולת לסנן את המידע. בין שמדובר בלחץ חברתי בבית הספר או בהפצצה של פרסומות ושל סדרות - תרבות השפע גורמת לילדים לרצות עוד ועוד ולבזבז כסף כמה שיותר.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לחנך מגיל צעיר

לדברי עו"ד אהוד פלג, מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, "בתרבות השפע שבה אנו חיים ילדים ובני נוער הם צרכנים פעילים לכל דבר ועניין ומשמשים כוח קנייה משמעותי. פעולות יומיומיות רבות שלהם קשורות במישרין או בעקיפין לצרכנות, גם אם הם לא קונים בפועל בעצמם את המוצרים או את השירותים שבהם הם משתמשים. ילדים מושפעים מאוד מפרסומות, מלחץ חברתי וממותגים ומתפתים בקלות יחסית לרכישות אימפולסיביות ולמניפולציות רגשיות. ילדים גם משפיעים על ההורים ועל התקציב המשפחתי ויש להם נתח מרכזי בהוצאות של הבית והמשפחה".

לדבריו, יש להקנות לצרכנים הצעירים כלים להתמודדות כבר מגיל בית ספר יסודי. בהתאם לכך, פיתחה מחלקת החינוך של המועצה הישראלית לצרכנות פעילויות חווייתיות לילדים בבית הספר, בבית לבד או עם ההורים, שמטרתן לחזק את המודעות של הילדים כצרכנים משמעותיים. לדברי שלמה זיס, מנהל מחלקת החינוך במועצה לצרכנות, "מגיל צעיר צריך לחנך ילדים למודעות,  לזכויות הצרכניות שיש להם. היום בגיל צעיר ילדים מבצעים לעצמם רכישות ולכן אנחנו מחנכים אותם לזכויות, מה קורה אם הם נפגעים ומה הדרך לפעול". 

לדברי שרון לוין, מנהלת הדרכה לקבוצות בארגון פעמונים, ילדים יתנהלו עם כסף לפי מה שהם רואים בבית: "ככל שאנחנו מלמדים את הילדים להתנהל נכון עם כסף, כך הם ידעו לעשות זאת נכון. ההורים צריכים לתת לילדים תחושה של שייכות ולדבר איתם על כל מה שקשור לכסף. לעומת זאת, לא צריך להכביד עליהם ולספר על חובות. לכל ילד מומלץ לתת כלים לפי הגיל שלו והיכולות שלו, להסביר לו מה הערך של הכסף ומשמעותו ואיך אנו כמשפחה מתנהלים איתו". 

לדברי לוין, "מומלץ לתת דמי כיס לילדים החל ביסודי - פעם בשבוע לקטנים ופעם בחודש לגדולים יותר, כמו משכורת. צריך להגדיר להם מה דמי הכיס כוללים, כי לפעמים הם לא מבינים שהם אמורים לכלול את הג'ינס החדש או בילוי עם חברים. דמי כיס מסודרים מונעים מצב של 'אמא תקני לי'. הילד צריך להסתובב עם הכסף שהוקצב לו מראש וללמוד להתנהל במסגרת התקציב הזה. אם הוא חוזר ואומר שזה לא הספיק לו, אל תיכנעו כי כך הוא ילמד לדחות סיפוקים, לתעדף דברים ולהשוות מחירים וגם ירגיש שיש לו יכולות ושהוא עצמאי". אחת ההמלצות של לוין היא לעשות חיסכון משותף עם הילדים. למשל, על כל שקל שהילד חוסך, ההורה יחסוך שקל. זה מעודד יזמות וחיסכון. 

ללמוד סדרי עדיפויות

המלצה נוספת היא לשחק במשחקים שקשורים לכסף כגון מונופול. כמו כן, חשוב לא להתייחס לקניון כאל מקום בילוי. "זמן בקניון הוא לא זמן של בילוי משפחתי. הקניונים הפכו למין מתנ"ס משפחתי ומציעים פעילויות והופעות כדי שנבלה בהם יותר ונוציא יותר כסף על בגדים ועל אוכל. במקום זאת, אפשר למצוא מקומות המציעים פעילות משפחתית ערכית וחינמית -  טיולים בטבע או מוזיאונים".

לדברי דבי קצב, יועצת לכלכלת המשפחה, חשוב שהילדים ילמדו סדרי עדיפויות. "הם צריכים להבין שאם רוצים משהו אחד זה על חשבון משהו אחר. הם צריכים להפעיל את שיקול הדעת ולבחור. אפשר לקחת אותם לחנות ולהראות להם מה אפשר לקנות ב־20 שקלים, כדי שיבינו מה אפשר ומה אי אפשר. ילדים קטנים שמקבלים כסף בחגים צריכים להבין שאם המוצר עולה יותר מהתקציב שלהם, הם יכולים ללכת לחנות אחרת או לערוך השוואת מחירים ואפילו לחכות שהמחיר יירד". 

מול היועצים, שמנסים לחנך את הילדים להתמודד עם השפע עומדים משרדי הפרסום, שהאינטרס שלהם הוא הפוך. לדברי יניב ויצמן, מנכ"ל משרד הפרסום teenk, המתמחה בפרסום לבני נוער: "בני הנוער מחפשים להיות משמעותיים, הם רוצים שיביאו את דעתם בחשבון. המדיה החברתית היא חלק מהמציאות היומיומית שלהם. הכל קורה כאן ועכשיו דרך הסלולר, ויש פחד גדול לפספס ולהישאר מאחור. האתגר השיווקי גדל משום שהפלטפורמות משתנות במהירות וכל טרנד מחזיק מעמד 4-3 חודשים". 

באשר לבני הנוער, ויצמן אומר כי "אתקבוצת הגיל הזו מניעים לפעולה באמצעות שני ערכים מרכזיים - משמעות ושייכות. לקבוצת השווים והחברים משקל רב בקבלת החלטות והרבה יותר קל להניע אותם כחבורות או באמצעות זה שנוציא אותם גדולים בעיני החברים. הם צרכני תוכן כבדים ומחפשים בכל רגע נתון שנשעשע ונצחיק אותם או שנתגמל אותם על מעשיהם". לגבי הביקורת על עולם הפרסום, הוא אומר: "בני הנוער של היום מעורבים יותר הן בקבלת ההחלטות והן בהבנה של מה אמיתי ומה נעשה כמניפולציה. זה מחייב את המפרסמים להיות אמיתיים ואותנטיים יותר ולתת הצעות אטרקטיביות ורלוונטיות, אחרת בני הנוער יחסמו אותם. בני הנוער מריחים חוסר אותנטיות מקילומטרים".

*   *   *

טיפ

תהיו רגישים לילדים - כאשר הילד אומר ״אני רוצה״, הקשיבו למה שמדליק אותו. אל תבדקו רק את המחיר אלא גם את הערך ואת הפונקציה של מה שהוא מבקש

דברו איתו - הראו לילד שאתם מקשיבים לצורך שלו גם אם אתם מחליטים לא לתת לו בסופו של דבר את מה שהוא רוצה, והכי חשוב - הסבירו לו מדוע החלטתם שלא

סדרי עדיפויות - הפרידו בין "רוצה", "צריך", "נחוץ" או "כיף" ודברו עם הילד על סדרי עדיפויות

אפשרות בחירה - במידת האפשר תנו לילד לבחור מה לקנות ובקשו ממנו להשתתף בהוצאה או לוותר על משהו אחר במקום כדי ללמוד על בחירה ופשרות 

קנו חוויה - במידת האפשר, כדאי "לקנות״ יותר חוויות מאשר מוצרים. למשל, עדיף לצאת עם הילד להצגה או לבילוי. ילדים יזכרו זאת יותר מאשר את המתנה

מתנה אחת - פעמים רבות עדיף לבקש מכל המשפחה לקנות מתנה אחת גדולה מכולם, במקום הרבה מתנות קטנות שלא מחזיקות זמן רב

ראייה חיובית - הורים אומרים הרבה פעמים מה לא. אימרו להם מה תשמחו שיהיה להם, ונסו להפוך את ה"לא" ל"כן". מקדו את הרצונות בדברים חיוביים ובונים ולא רק בניסיון מניעה. 

טיפים באדיבות שירלי רם־עמית, מנחת קבוצות הורים בכירה במכון אדלר

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו