אלפי חרדים מפגינים ברחבי הארץ נגד חוק הגיוס

ברחבי הארץ מתרחשות בשעה זו הפגנות חרדים, כשאלפים מפגינים נגד החלטת בג"ץ להקפיא את העברת הכספים לישיבות שבהן לא מתגייסים לצבא. כ-2,000 מפגינים בצומת קוקה קולה בבני ברק גרמו לחסימת כביש 4 לתנועה, מצפון לדרום, באזור מחלף אם המושבות.

הבוקר הורה שר האוצר יאיר לפיד לעצור באופן מיידי את כל העברות הכספים לישיבות, לאחר שאתמול התברר כי כספים לבני הישיבות כבר הועברו למשרד החינוך, והיו בדרכם לאברכים. לגבי הכספים שכבר הועברו, יתבצע קיזוז בדיעבד בחודש הקרוב.

רוצים לקבל עדכוני חדשות שוטפים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בפורום לשוויון בנטל התייחסו להפגנות החרדים בתמיהה. "קשה לנו להבין מדוע החרדים מפגינים ברחבי הארץ - הרי על פי החוק המסתמן בוועדת שקד, אף חרדי לא צפוי להיות מגויס בשנים הקרובות, אין שום אכיפה שתגרום להם להתגייס ואין להם על מה לצאת לרחובות. מדובר באחיזת עיניים". 

עוד הוסיפו, "אנחנו קוראים לממשלה להתעשת ולשנות בהקדם את החוק הצפוי להגיע להצבעה". 

בנט: "כרגע אין שום השלכה מעשית"

אתמול התראיין שר הכלכלה נפתלי בנט לתחנת הרדיו החרדית "קול ברמה" והתייחס להחלטת בג"צ לא לתקצב ישיבות בהן נמנעים התלמידים מגיוס. "הבג"צ הזה מיותר מהסיבה הפשוטה שממילא החוק יסתיים עד אמצע מארס וממילא תשלום פברואר כבר עבר, כך שלמעשה אין לזה שום משמעות מעשית ולא הבנתי את התכלית. ועדת איילת שקד מתקדמת בצורה יסודית בתיאום עם כל הגורמים, גם עם החרדים. טוב שאיילת שקד עושה את העבודה בצורה כל כך יסודית כי זה דבר מאוד רציני. אבל זה בסדר, בג"צ אמר את דברו כרגע אין שום השלכה מעשית כי ממילא עד התשלום הבא החוק ייכנס". 

שר הכלכלה בנט, "הצו לא רלוונטי". צילום: דודי ועקנין

ההחלטה הדרמטית, שמגיעה כשנתיים לאחר שבג"ץ ביטל את חוק טל, התקבלה על ידי הרכב של תשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, אשר גרוניס. השופטים הוציאו צו ביניים, האוסר על המדינה לתקצב מוסדות תורניים שבהם לומדים תלמידי ישיבות, אשר קיבלו צווי גיוס למועדים שונים החל מאוגוסט 2012. צו זה מתייחס לבני 18 עד 20, שהיו אמורים להתגייס לאחר שפג תוקף החוק. ההחלטה התקבלה ברוב דעות, והחולק היחיד היה השופט ניל הנדל.

השופטים הבהירו כי החלטתם נוגעת לתלמידי ישיבות שלא התייצבו בלשכת הגיוס במועד - אך לא מסיבה אישית או בשל בחינה פרטנית, אלא בגלל החלטות כלליות של שר הביטחון, משה יעלון, לדחות את מועד התייצבותם. בחודשים האחרונים דחה השר את גיוסם של תלמידי הישיבות כמה פעמים, אך לפי הצו, "שאלת הסמכות לגבי החלטות אלה מוטלת בספק".

ההרכב ציין גם כי המדינה, המיוצגת על ידי הפרקליטות, תגיש לבג"ץ הודעה בנושא עד ל־31 במארס הקרוב. השופטים אף רמזו כי אם לא יחוקק חוק חדש עד למועד זה, בג"ץ יתערב בסוגיה: "ככל שלא תושלם חקיקה חדשה בעניין גיוס בני הישיבות, נשקול את המתחייב מכך", כתבו בהחלטה הקצרה.

"נגמרה סבלנות השופטים"

הצו מעורר המחלוקת ניתן בעתירה שהגישו עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, ישראל חופשית וח"כ לשעבר רוני בריזון, באמצעות פרקליטם עו"ד גלעד ברנע.

אתמול, כצפוי, חלק מהעותרים בירכו על ההחלטה. כך, למשל, אמר מנכ"ל עמותת חדו"ש, הרב עו"ד אורי רגב, כי "בג"ץ הבהיר לכנסת שאפילו לסבלנות האינסופית שלו יש גבול, ושהוא אינו מוכן לאפשר עוד את הזרמת מאות המיליונים לישיבות בניגוד לחוק. מאז בוטל חוק טל, המדינה מפרה את החוק כאשר היא אינה מגייסת את בחורי הישיבות. היא מוסיפה חטא על פשע כאשר היא מממנת את שהותם במקום אחר. בג"ץ שם גבול לשערורייה". סמנכ"ל המחקר וההסברה של העמותה, שחר אילן, העריך כי במסגרת ההחלטה ייעצר מיידית התקצוב לכ־10,000 תלמידים - כלומר, מדובר בכ־25 מיליון שקלים לשנה שלא יגיעו לישיבות. 

גם הפורום לשוויון בנטל בירך על ההחלטה ואמר כי "אנחנו שמחים שלפחות בג"ץ נותר חומה בצורה נגד העוול הגדול, הפוטר עשרות אלפי חרדים מכל שירות שהוא". נוסף על כך, התנועה לאיכות השלטון התייחסה אף היא לצו, וקראה לממשלה להפסיק את הפרת החוק "שהביאה למצב האבסורדי הנוכחי, ולגייס לאלתר את בני הישיבות". 

במערכת הביטחון לא הופתעו מהחלטת השופטים. "הבעיה היא לא אצלנו", אמר אתמול גורם ביטחוני בכיר, "אנחנו מאוד רוצים שהחוק יעבור סוף סוף ונוכל להתחיל בתהליך. מערכת הביטחון ערוכה לכך. שר הביטחון סבור שגיוס חרדים לצה"ל הוא אירוע משמעותי וחשוב, ושיש הכרח לצאת לדרך. העניין הזה נמרח כבר זמן רב בכנסת, ואנחנו הזהרנו מזמן שבג"ץ יקבל החלטה ברוח שקיבל. החלטת ועדת פרי היא המתווה הנכון ביותר, ולכן טוב הייתה עושה הכנסת אם הייתה מאשרת אותו ולא מאפשרת לגורמים שונים לעשות הון פוליטי".

"היו צריכים לחכות"

במערכת הפוליטית, מנגד, לא נשמעה מקהלה אחידה. שרת המשפטים ציפי לבני מסרה בתגובה כי "בג"ץ הוא לא אויב של החרדים, הוא האויב של אי השוויון, של התחמקות מהחוק ושל קומבינות. בג"ץ יהיה הראשון שיעניק הגנה לזכויות מיעוטים ובהם החרדים, אבל יהיה גם הראשון שימנע עיוות שנותן רשות להשתמטות מהחוק ואי שוויון בנטל". גם שר האוצר יאיר לפיד, מהדמויות הבולטות במאבק, אמר כי הורה למשרדו "להפסיק באופן מיידי את כל התשלומים לישיבות שתלמידיהן אינם מתגייסים לצה"ל". אך שר השיכון אורי אריאל דווקא התנגד להחלטה ואמר כי היא "אינה ראויה, פוגעת באוכלוסייה שלמה ובמרקם העדין בין הציבורים השונים בישראל. היה ראוי כי בג"ץ ימתין לסיום כל הליכי החקיקה בוועדת שקד ולא יקבל החלטות הגורמות לקרע נוסף בעם".

בהכנת הידיעה השתתפו זאב קליין, לילך שובל, עדנה אדטו ושלמה צזנה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו