שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.

הנשיא: "הדרישה להכרה במדינה יהודית - מיותרת"

בניגוד להצהרותיו הרשמיות ולעמדת רה"מ - הנשיא מיישר קו עם יו"ר "יש עתיד" יאיר לפיד • רה"מ מצידו מדגיש: "הכרה בעם היהודי - תנאי לסיום המו"מ" • ומה דעתכם על התבטאות הנשיא? טקבקו לנו

צילום: ליאור מזרחי // הנשיא פרס ורה"מ נתניהו. היחסים ביניהם מוגדרים "עכורים" ,
צילום: ליאור מזרחי // הנשיא פרס ורה"מ נתניהו. היחסים ביניהם מוגדרים "עכורים"

נשיא המדינה שמעון פרס יוצא נגד התעקשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו על כך שהפלשתינים יכירו בישראל כמדינה יהודית. בשיחות שמקיים הנשיא פרס בשבועות האחרונים עם בכירים מדיניים ופוליטיים הוא הסביר כי ההתעקשות הזו של רה"מ נתניהו "מיותרת" כהגדרתו, מאחר שהיא עשויה להכשיל את המשא ומתן המדיני.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

באותן שיחות, אגב, פרס אומר כי אפשר להגיע להסכם עם הפלשתינים דווקא בעת הזו ובסיוע האמריקני.

אף על פי שבהצהרות רשמיות הנשיא מבהיר כי ישראל היא מדינה יהודית וכי הבטחתה ככזאת תהיה רק עם הקמת מדינה פלשתינית, פומבית הוא לא משמיע עמדה המנוגדת לזו של נתניהו בעניין ההתעקשות להכרה בישראל כמדינה יהודית, כדי שלא לפגום בעמדה האחידה של ישראל. זאת אף שהיחסים בין נתניהו לבין פרס מוגדרים כעת "עכורים". היום, אגב, צפויים הנשיא ורה"מ לטוס יחד לכנס הכלכלי בדאבוס (ראו ידיעה בעמ' 25). מבית הנשיא סירבו להגיב לידיעה.

"תנאי לסיום המו"מ"

העמדה של פרס בנושא מצטרפת לעמדתו של יו"ר יש עתיד, שר האוצר יאיר לפיד. בראיון לפני כחודש הגדיר לפיד את ההתעקשות לדרוש הכרה במדינה יהודית כ"הבלים". 

נתניהו מצידו שב ואומר כי זהו לב המחלוקת ואף על פי שלא קבע זאת כתנאי לפתיחת המו"מ, "זהו תנאי לסיומו", כדבריו. רה"מ התייחס לדברים גם אתמול, במהלך מסיבת עיתונאים שקיים בירושלים עם אורחו, ראש ממשלת קנדה סטיבן הרפר. "יש שתי אגדות במזרח התיכון", אמר רה"מ, "הראשונה, שהבעיה הפלשתינית היא הליבה של הבעיה באזור, והשנייה היא שלב הבעיה הפלשתינית הוא נושא ההתנחלויות". 

נתניהו המשיך והסביר כי "את נושא ההתנחלויות צריך לפתור והוא ייפתר בהסכם, אבל זה לא הלב של הסכסוך. התנחלויות לא היו עם פרוץ הסכסוך בשנת 1920, כשיהודים נטבחו ביפו וגם לא עד 67', כאשר שטחי יהודה ושומרון לא היו בשליטת ישראל. מקור השנאה הוא לא פינוי ההתנחלויות או הדיון על גבולות 67', אלא אי ההכרה במדינת ישראל. 

"יש שם הרוצים להשמידנו, חמאס. ברשות הפלשתינית אנו שואלים את אבו מאזן, אם נפתור את כל הבעיות, נאמר שנלך לפי התנאים שלכם ונקבל אותם - כולל קווי 67' ופינוי ההתנחלויות - האם אתם תכירו בישראל כמדינת העם היהודי? האם תסכימו לחיות בדו קיום? זוהי הליבה, הסירוב העיקש להכיר במדינה עצמאית של העם היהודי". 

נתניהו ציין כי "אנו גורסים ששלום אמיתי חייב להיות הכרה בעם היהודי. כשזה יקרה, זה יהיה יום גדול! וזה יקרה כאשר יהיה מנהיג פלשתיני אמיץ, אני מקווה שזה יהיה אבו מאזן, שייתן את נאום ביר זית, כפי שאני בנאום בר־אילן הכרתי ברעיון שתי המדינות. אם הוא יסכים לעשות את זה, זה יהיה חשוב. כי זה מבטיח שזה יחלחל לתוך החברה הפלשתינית, שבה משתמשים הרבה בתרבות של שנאה. אבל זאת תהיה התחלה חשובה וחיונית".

רה"מ וקרי ייפגשו בדאבוס

במהלך שהותו של רה"מ נתניהו בוועידה הכלכלית בדאבוס הוא צפוי לפגוש את מזכיר המדינה האמריקני ג'ון קרי ולדון עימו בעקרונות המו"מ להסכם המסגרת.

ח"כ אחמד טיבי, שמקורב ליו"ר הרשות הפלשתינית אבו מאזן, אמר אתמול כי קרי נוקט עמדה אוהדת לישראל ופירט שני נושאים הקשורים למשא ומתן: בנושא ירושלים, בעוד הפלשתינים דורשים שהיא תוכרז גם בירת פלשתין, מזכיר המדינה קרי מציע עמדה שישראל תוכל לחיות עימה, שלפיה "לפלשתינים יש שאיפות לגבי ירושלים".

בנושא אחר, נושא עקרונות הביטחון, לאחר שתחילה דובר על נוכחות ישראלית מוגבלת לתקופה של בין עשר ל־40 שנים, כעת לא מדברים על תקופה מוגבלת, אלא על "תקופה שבסיומה יוחלט לפי הביצועים בשטח אם תישאר הנוכחות הישראלית בשטח".

מי שיחליט על "ביצועי הביטחון" בבקעת הירדן, לגבי הנוכחות הישראלית, היא ישראל. לפי טיבי, הפלשתינים לא מסכימים לכך וגורמים מדיניים רשמיים בירושלים אישרו שאכן אלה ההצעות שנידונות.

שלמה צזנהטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר