בג"ץ מבקר את דחיית גיוסם של אלפי חרדים

בהרכב מורחב של תשעה שופטים, דן בג"ץ בעתירות עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, הפורום לשוויון בנטל, והתנועה לאיכות השלטון, המבקשות לגייס לאלתר את בחורי הישיבות ולהפסיק את התקצוב שלהם.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

לפני שנתיים אסר בג"ץ להאריך את תוקף חוק טל פעם נוספת לדחיית שירות של תלמידי ישיבות שתורתם אמונתם. העתירות הוגשו בעקבות פקיעת תוקפו של החוק לפני שנה וחצי. העותרים טוענים כי מאז נמצאת המדינה במצב של הפרת חוק המונית בו היא אינה מגייסת כ-60 אלף תלמידי ישיבות שאמורים לשרת ולמרות זאת היא ממשיכה לתקצב אותם.

הדיון בעתירות חוק טל חשף סתירה קשה ומביכה בין עמדת היועץ המשפטי לממשלה לעמדת הפרקליטות המייצגת את שר הביטחון. וינשטיין קבע במכתב ששלח לראש הממשלה ולשר הביטחון, כי "מאז פקיעת חוק טל חלה חובת גיוס באופן מלא בהתאם לחוק. משמעות הדברים היא שנכון לעת הזו, חוק שירות ביטחון הוא הדין המחייב וממנו נובעת חובת גיוס מיידית". הפרקליטות טוענת שלשר הביטחון שיקול דעת לדחות את גיוסם של החרדים בשל הליכי החקיקה המתקדמים בכנסת, וכי הוא הורה בצו זמני לדחות את גיוסם מדצמבר לאפריל. 

במהלך הדיון בעתירות, עימתו שופטי בג"ץ את נציגת המדינה עם מכתבו של וינשטיין. השופטת אסתר חיות תהתה אם וינשטיין שינה את עמדתו ונציגת המדינה, עו"ד דנה בריקסמן השיבה: "העמדה נותרה בעינה. כוונתו של וינשטיין הייתה לזרז את הליכי החקיקה". השופט עוזי פוגלמן העיר: "צריך להודות שהעמדות שלכם עכשיו זה פיתוח של מכתב היועץ. זה לא בדיוק אותו דבר".

המדינה: בקשת העותרים - רעידת אדמה חברתית

נציגת המדינה הדגישה בדיון: "עמדתנו היא כי יש להמתין ולחכות לכנסת להשלים את המלאכה שהחלה בה בעקבות פסק הדין של בית משפט זה. מה שמבקשים העותרים בנסיבות שמצויות בפנינו זה דבר לא סביר, הוא עלול להביא "רעידת אדמה" חברתית, זה יכול לפגוע בהשלמת תהליך החקיקה ואנו סבורים שאין לכך סיבה. שר הביטחון בנסיבות אלה הנחה את הגורמים המתאימים בצבא בשלב זה לא לגייס בפועל את בחורי הישיבות שלא מסכימים לכך. ישנם כאלה שמסכימים, אך האחוז אינו גדול".

גם הכנסת עצמה, בתגובה שהגישה באמצעות העוזר ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד ד"ר גור בליי, ביקשה מבג"ץ, להעניק למחוקק שהות נוספת להשלמת הליכי החקיקה בנושא השוויון בנטל. הכנסת עדכנה את בג"ץ, כי הועדה המיוחדת בראשות חברת הכנסת אילת שקד, שהוקמה לקידום הצעות החוק לקריאה שנייה ושלישית, "מקדמת בצורה נמרצת את החקיקה בעניין רגיש זה". 

במהלך הדיון בעתירות, תהו השופטים אם קיים תאריך יעד משוער לסיום הליך החקיקה – אך נענו בשלילה. "לא אוכל להבטיח ולקבוע תחום של זמן", אמרה נציגת המדינה. נציג הכנסת ביקש מהשופטים "להעניק לכנסת זמן נוסף על מנת להשלים את ההליך. הוצאת הצו בסיטואציה זו עלולה "לטרוף את הקלפים". אנו לא יכולים לתת משהו קונקרטי לביהמ"ש".

בתום הדיון אמרה ח"כ אילת שקד, כי עבודת הועדה המיוחדת בכנסת צפויה להסתיים בעוד שבועיים-שלושה, וכי "החוק יובא לקריאה שנייה ושלישית בחודש הבא".

סמנכ"ל חדו"ש: "אולי כשהכספים ייעצרו, הממשלה והכנסת יבינו ששלטון החוק חל גם עליהן"

שחר אילן, סמנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון, קרא לבג"ץ "לקבל החלטה מהירה על הפסקת ההקצבות לתלמידי הישיבות. בג"ץ דחה את ההחלטה כבר שבע פעמים כדי לאפשר את מיצוי הליכי החקיקה. הממשלה והכנסת מנצלות את אורך הרוח של השופטים להפרת חוק המונית ולהימנעות מהעברת חוק חדש. אולי כשהכספים יעצרו, הממשלה והכנסת יבינו ששלטון החוק חל גם עליהן".

התנועה לאיכות השלטון מסרה בתגובה: "נראה כי המדינה לא חולקת על כך כי שחוק שירות בטחון הוא החוק החל, אך למרות זאת נמנעת הלכה למעשה מלגייס 60,000 בני ישיבות החייבים על פי חוק בגיוס. אנו רואים בחומרה את התנהלות שר הביטחון, אשר בהיעדר סמכות מפלה במעשה ובמחדל ועל הפגיעה בזכויות יסוד ובשלטון החוק. התנועה ממתינה להכרעת בית המשפט הגבוה לצדק בתקווה כי סוף סוף יבוא הקץ על האפליה ארוכת השנים בין דם לדם הקורעת את החברה הישראלית".

שופטי בג"ץ יפסקו בעתירה במועד אחר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו